בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגישו הורים לתינוקת שנולדה בהליך פונדקאות בחו"ל, וקבע כי האישה תוכר כאימה. בכך דחתה השופטת רותם קודלר עיאש את היועצת המשפטית לממשלה, שטענה שבדיקת הרקמות לא מספיקה לקביעת אימהות ודרוש צו שיפוטי שינתק את הקשר בין הפונדקאית לבין התינוקת.
הבת נולדה באפריל מהפריית זרע וביצית של בני הזוג, שהושתלו ברחמה של אם פונדקאית בגאורגיה. הם ביקשו צו לביצוע בדיקות גנטיות וקביעת הורותם, אך היועמ"שית טענה שהאימהות צריכה להיקבע באמצעות צו הורות פסיקתי. בית המשפט הורה על ביצוע הבדיקה וקבע שהמחלוקת תוכרע בהמשך.
במאי 2024 התקבלו התוצאות שהצביעו על כך שבני הזוג הם ההורים הביולוגיים של התינוקת, ולפיכך ניתן פסק דין שקבע כי הגבר הוא האב. בהמשך טענו ההורים שההסדר שלפיו קביעת אבהות יכולה להסתמך על קשר גנטי בלבד, ואילו בקביעת אימהות נדרש גם צו הורות פסיקתי - מהווה אפליה בין גבר לאישה.
אולם מטעם היועמ"שית נטען כי יש לנתק את הקשר בין היילוד לבין האם הפונדקאית ולכונן קשר לאם הביולוגית באמצעות צו הורות פסיקתי. לעמדתה, לא די בתוצאות הבדיקה הגנטית, אלא יש צורך בהליך משפטי – צו אימוץ או צו הורות פסיקתי.
עוד נטען כי פונדקאות היא תופעה מורכבת, המעלה שאלות רפואיות, משפטיות, חברתיות ומוסריות, וטעונה הסדרה משפטית ופיקוח. זאת בין היתר מכיוון שקיים חשש לניצולה של האישה הנושאת את ההיריון. לעמדת היועמ"שית, יש צורך במנגנוני איזון שיבטיחו ודאות משפטית וימנעו מצב שלילד יש שלושה הורים, וזאת ניתן להשיג רק על ידי צו בית משפט.
השופטת קודלר עיאש פתחה בציטוט מפסיקת בית המשפט העליון שלפיו "זכותה של האם הגנטית להכרה משפטית באימהותה לגבי הקטינה מובנת מאליה... זו היא זכות טבעית בעלת ממד חוקתי". היא הדגישה שזכות זו אינה מותנית בדבר מאחר שהיא חלק מזכויות הליבה של כל אדם.
בפסק הדין נקבע כי עמדת היועמ"שית שגויה שכן אין כל הצדקה עובדתית, משפטית, מוסרית או אחרת לקבוע אימהות המבקשת ביחס לקטינה, אלא על יסוד תוצאות בדיקת הרקמות. צוין שעד אפריל עמד בתוקפו נוהל פנימי שהונהג על ידי היועמ"שית, ובמסגרתו נקבעה האימהות המשפטית בהתאם לתוצאות בדיקה גנטית. הנוהל פקע ולא בוטל, ולא התקבלה חוות דעת משפטית או הסדר חוקי שסתר אותו.
השופטת הדגישה שבדיקות גנטיות הן האמצעי הטוב והיעיל ביותר לקביעת אימהות, ומדובר באמת מדעית אובייקטיבית ובלתי תלויה. כמו כן, הקשר המשפטי בין הפונדקאית לילדה נותק לאחר שחתמה על תצהיר בסמוך לאחר הלידה.
היא הוסיפה שאין ליצור או לאפשר אפליה בין שני הורי הקטינה וראוי שההורות שלהם כלפיה תיקבע באותה הדרך. לסיכום נקבע שהאישה שהמבקשת היא אימה של הקטינה, ולטובת ההורים נפסקו הוצאות משפט של 5,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד גיל עובדיה ליבוביץ
• ב"כ המשיבה: עו"ד אביטל סבו-נבט
• עו"ד אמילי דהן ויזמן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
