הנרי צימרמן, יו"ר ובעלים של קבוצת טרלידור, מוצף בהזמנות, אך הוא מתוסכל כיוון שאת חלקם המכריע של המוצרים המוגמרים אין לו דרך לבצע בגלל מצב שוק הבנייה, ואי-היכולת לספק בצפון ואפילו בגולן.
טרלידור היא יצרנית ומשווקת בישראל ובעולם של מוצרי מתכת, גדרות, שערים, סורגים, הצללות ועוד. צימרמן (62) עלה לארץ מדרום־אפריקה ב-1973 והקים את טרלידור ב-1988 אחרי שזיהה את ההתעניינות בסורגים. היקף המכירות השנתי מגיע ל-300 מיליון שקלים בארץ ובחו"ל.
מה הבעיה העיקרית שלכם?
"יש לנו עבודה בלי סוף, בשטח הכל נעמד. אנחנו רואים אתרי בנייה שנסגרים או עומדים ריקים כי אין פועלים לבצע את העבודה עצמה. במחלקה הקבלנית שלנו בלבד אנחנו עם הזמנות של 60 מיליון שקל, לפחות שליש היינו צריכים לסיים ולספק ברבעון הראשון של 2024. בגולן, לדוגמה, קיבלנו מקבלן הזמנה של גדרות ושערים בהיקף של 2 מיליון שקל, שלא יכולה לצאת לדרך כי אף אחד לא בונה שם. קריית-שמונה סגורה לגמרי, פרויקטי בנייה שיש לנו בעיר עם הזמנות שכבר בוצעו לא יכולים לצאת לדרך. יש חברות ציבוריות שהורידו ביצועים ברמות של 30% עד 50%. גם השיפוצניקים בשוק הפרטי. מתחיל פלונטר ענק ומסוכן".
מפעלי החברה נמצאים בכרמיאל ואתם נחשבים ליצואן משמעותי. יש לכם גם מפעל בלוס-אנג'לס שמספק את ההזמנות לארה"ב. קשה יותר למכור היום בחו"ל?
"לנו זה קרה דווקא עם דרום-אפריקה, המדינה ממנה עליתי. היה לנו יצוא גדול אליה, והם הפסיקו לחלוטין קנייה מישראל. לשאר, בארה"ב אנחנו ממשיכים למכור. אנחנו לא מסתירים את הבעלות הישראלית, אבל הלקוחות שלנו אנשים פרטיים וקבלנים קטנים שרוצים את המוצרים ופחות אכפת להם מהפוליטיקה".
אין השפעה בגלל המלחמה על ביקוש לסורגים וגדרות?
"אכן, עד סוף דצמבר היה פחד גדול בבתים פרטיים באזורים שונים בארץ מחדירת מחבלים והמכירות גדלו פי שישה בהשוואה לשנה קודמת. אינקומק-בלוקר חברה-בת שלנו עובדת עם התעשייה הביטחונית ושם קיים גידול משמעותי בביקוש. החברה שלנו חזקה, אבל אם מימוש מוצרי המלאי שלנו לא יגדל נצטרך לפטר עובדים, מה שטרלידור לא עשתה מעולם. אני מקווה שלא נצטרך לעשות זאת".
איך יוצאים מהמשבר?
"הפתרון הגדול לכל ענף הבנייה ומפעלי הספקים נעוץ בעובדים. הממשלה לא מנסה לעשות כלום לעידוד עובדים ישראלים להיכנס לענף. הייתי מצפה שייצא מסע פרסום לשנות מודעות כי אפשר להשתכר בכבוד. המשכורת החודשית הממוצעת עומדת על 14 אלף שקלים. יש תגמולים נוספים שונים ואפשר להתקדם. המדינה יכולה להכניס יד לכיס ולבנות עם התעשיינים הכשרה כמו שצריך. העובדים הסינים שממלאים את מקום חלק מהעובדים הפלסטינים הרבה יותר יקרים".
