ב-67 מהגופים הציבוריים בישראל (9%) התגלו בשנת 2020 חריגות שכר. כך עולה מדוח הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, על חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים ב-2020 ועל פעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר לשנת 2021 שפורסם היום (ד').
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בראש טבלת מספר החריגות עומד השלטון המקומי עם חריגות ב-34 גופים, אך מדובר בירידה בהשוואה לשנת 2019, אז עמד המספר על 51. שיעור החריגות הגדול ביותר מצוי בגופים הציבוריים במערכת הבריאות ובגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה, כאשר ב-56% מתוכם נרשמו חריגות שכר. נציין כי בגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה נרשם זינוק בשיעור החריגות שעמד בשנת 2019 על 34%. שיעור החריגות הנמוך ביותר נמצא בחברות הממשלתיות - 7%. בכ-9% מהתאגידים הציבוריים נמצאו חריגות שכר.
בשבעה גופים נמצאו חריגות לכאורה ברציפות במשך ארבע השנים האחרונות: אוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית, מועצה מקומית טובא-זנגריה, מכון ויצמן למדע, רשות שדות תעופה, שירותי בריאות כללית ושירותי בריאות כללית-קהילה.
מדיווחי הגופים הציבוריים עולה כי בשנת 2020 עמדו הוצאות השכר על כ-85 מיליארד שקל, וכי הן עלו מדי שנה בממוצע בכ-4.5% בשנים 2015-2019 (כ-2% בשנת 2020 עקב משבר הקורונה).
מנהלת בית ספר קיבלה שכר מנופח - והחזירה 37,400 שקל
הדוח מגלה פרטים רבים אודות חריגות השכר בגופים הציבוריים והשיטות להעלאת שכר. כך למשל, מערכת "אכיפה בזמן אמת" של משרד האוצר גילתה בשנת 2021 כי לגמלאית באיגוד ערים איילון המקבלת פנסיה תקציבית נמצאו תשלומי שכר כמרכיב פנסיוני של כוננות. בעקבות כך סוכם, כי מרכיב הכוננות בפנסיה יופסק. גמלת העובדת הופחתה בסכום של ככ-1,400 שקל בחודש, כך שהחיסכון השנתי מוערך בסכום של כ-20 אלף שקל, והחיסכון האקטוארי בכ-264 אלף שקל.
לגבי עובד במועצת דלית אל כרמל, אשר נתגלו חריגות בשכרו, הוחלט כי עליו להשיב 122,400 שקל.
שכרה של מנהלת בית ספר בקריית אונו המועסקת ברשות, ששולם לה באופן החורג מההסכמים שאושרו על ידי הממונה על השכר, הופחת בכ-3,900 שקל והיא השיבה 37,400 שקל.
בשכרה של עובדת עיריית חדרה שפרשה לגמלאות שולם רכיב שכר חורג. במסגרת תביעה שהוגשה על ידה, הוסדר שכרה בהסכמה ונחתם הסכם פשרה שבו נקבע כי תבוטל התוספת החורגת מגמלתה. לפנים משורת הדין, הוחלט כי העובדת תשיב לעירייה סכום של 10,300 שקל. החיסכון האקטוארי מוערך בכ-156,770 שקל.
מביקורת שבוצעה לבכירי החברה לטיפול והשבת מי ביוב באזור נחל חדרה עלה ששולמו כמה רכיבים חורגים בתלושו של מנכ"ל החברה בשכר יסוד, בגילום שווי ובפדיון ימי חופשה. במסגרת הסדרה בהסכמה, הופחת שכרו החודשי בכ-8,800 שקל, והוא השיב לקופת החברה כ-136,200 שקל.
בעקבות פעולות יחידת האכיפה נחסכו 328 מיליון שקל ב-2021
לפי הדוח, מיום הקמת יחידת האכיפה באגף השכר והסכמי עבודה שבמשרד האוצר ב-1997, היא חסכה כ-8.9 מיליארד שקל למשלמי המיסים באמצעות טיפול בחריגות שכר, 328 מיליון שקל מהם במהלך שנת 2021. כתוצאה מפעילות היחידה ירד ב-35% שיעור הגופים בהם נמצאו חריגות לכאורה. במהלך ארבע השנים האחרונות הושבו באופן ישיר כ-90 מיליון שקל לגופים לטובת השירות והפעולות לציבור.
הדו"ח מגלה כי חלק גדול מהחיסכון לאחרונה הוא כתוצאה מהסדרת חריגות ששולמו לעובדים סוציאליים ברשויות המקומיות כתוספת תואר שני או שלישי ומעבר להסכם שכר מודרני. בעקבות פעילות יחידת האכיפה החזירו כמה אלפים מהם 12 מיליון שקל, כשהחיסכון מוערך ב-200 מיליון שקל.
בנוסף, לפי הדו"ח נרשם חיסכון מוערך של 6.2 מיליון שקל כתוצאה מטיפול בחריגות בקרב מנהלי מחלקות חינוך, חיסכון של כמיליון שקל בתאגיד כבאות רחובות, חיסכון של כ-60 מיליון שקל במכללת סמי שמעון וחסכון של כ-40 מיליון שקל באוניברסיטה הפתוחה.
לדברי הממונה על השכר, קובי בר-נתן, "בשנה האחרונה טיפלה יחידת האכיפה במגוון אירועים, בהם הסדרת חריגות שכר שהתגלו בקרב עובדים סוציאליים, המוסדות להשכלה גבוהה והרשות הארצית לכבאות והצלה, וכל זאת לצד פעילות אכיפה שוטפת. לאור שיעור עליית האינפלציה, עליית השכר הממוצע והעלייה בדרישות לשיפור תנאי השכר של קבוצות עובדים, פעילותה של יחידת האכיפה חשובה מתמיד ומייצרת חיסכון של מאות מיליוני שקלים אשר מיועדים על ידי הממשלה והגופים הציבוריים לרווחת הציבור".
