בית המשפט לתעבורה בבת ים זיכה לאחרונה נהג רכב שפגע בהולכת רגל על מעבר חציה ברמת השרון, וגרם לה לשברים בצלעות ובאגן. השופטת שרית קריספין קבעה כי התביעה לא הצליחה להוכיח שהוא אחראי לתאונה, ולפיכך זיכתה אותו מחמת הספק.
התאונה אירעה ביוני 2020. הנאשם נהג ברחוב טרומפלדור בעיר, וכשהגיע לצומת עם רחוב החרש פגע בהולכת הרגל שחצתה את הכביש. כתוצאה מהפגיעה היא אושפזה בבית חולים ונדרשה להליך שיקומי. נגד הנהג הוגש כתב אישום שייחס לו גרימת תאונת דרכים, נזק וחבלה של ממש בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייתו בבטחה, ונהיגה בקלות ראש.
מטעם המדינה העידו שוטר שנקרא למקום, בוחן תנועה, הולכת הרגל ועדת ראייה שנכחה בזירת האירוע. לטענת המדינה, הולכת הרגל הייתה כבר באמצע מעבר החצייה כשהנהג פגע בה. היא סיפרה כי לפני שסיימה לחצות את הכביש הגיעה המכונית והיא לא ידעה אם לברוח או ללכת, ואז נפגעה ונזרקה כמה מטרים.
עדת הראייה סיפרה בבית המשפט כי עמדה על המדרכה בצומת, הביטה לעבר הנייד שלה ואז שמעה "בום". לאחר מכן ראתה את הולכת רגל שרועה על הכביש. היא ציינה כי לאחר הפגיעה הרכב עמד על מעבר החצייה. השוטר לעומת זאת העיד כי כשהגיע למקום הרכב היה במרחק של שני מטרים אחרי מעבר החצייה, והוא הסיק מזה שהרכב הוזז.
מנגד טען הנהג הנאשם כי נסע במהירות איטית ורק אחרי שעבר את מעבר החצייה הרגיש מכה בחלק הקדמי של הרכב. כשיצא ראה בחורה שוכבת על הכביש. לגרסתו, היא "קפצה" לכביש בהפתעה ולכן פגע בה. הוא הוסיף כי לאחר הפגיעה הרכב לא היה על מעבר החצייה וגם לא הוזז עד לאחר שקיבל אישור לכך מהשוטר.
עו"ד ערן בר אור עדי כהןהשופטת קריספין קבעה כי המדינה לא הצליחה להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם אחראי לגרם התאונה. היא ציינה כי החקירה שנערכה בתיק הייתה רשלנית ולא מעמיקה, ודבר זה נזקף לחובת המדינה.
בהקשר זה צוין שבוחן התנועה לא פעל בשקידה הנדרשת כדי לאסוף ראיות בתיק. בין היתר נמתחה ביקורת על השחזור שערך לתאונה, שנעשה רק לפי גרסת הולכת הרגל וללא התחשבות בגרסת הנאשם: "ומעל הכל, המאשימה הציגה שתי גרסאות סותרות באשר למיקום רכב הנאשם".
לדברי השופטת, מדובר בפער ראייתי משמעותי ובית המשפט אינו יכול להרשיע על סמך גרסאות לא אחידות. היא קבעה כי לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי כלשהו על סמך עדותה של עדת הראייה שנכחה במקום, שכן לדבריה היא הייתה "שקועה בטלפון הנייד שלה וחיפשה לאן להמשיך מהצומת".
בנסיבות אלה, ציינה השופטת, ייתכן כי עדת הראייה לא הייתה מודעת לכל מה שמתרחש סביבה, ולמעשה עדותה מתבססת על מסקנות והשערות. היא ציינה כי אמנם גרסת הנאשם אינה חפה מסתירות, אך אין בכך כדי לסייע למדינה, שנדרשת להוכיח מעבר לכל ספק סביר את אשמתו של הנהג – דבר שלא עשתה. לפיכך, הנאשם זוכה מכל המיוחס לו.
• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
• עו"ד ערן בר אור עוסק בתעבורה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
