בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד שלושה בנקים גדולים: לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט - וזאת בעילה של "עשיית עושר ולא במשפט".
הקבוצה המיוצגת הינה לקוחות הבנקים המוגדרים כעסק גדול (מחזור של יותר מחמישה מיליון שקל), אשר ביצעו העברת מט"ח המוגדרת כעמלה בפיקוח וחויבו על ידי הבנקים בדמי סוויפט ובעמלת שורה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
השופט דורון חסדאי קבע כי "ניתן לשער כי קיימת קבוצה משמעותית של עסקים גדולים אשר ביצעו העברות מט"ח והמשיבים (הבנקים) חייבו אותם בדמי סוויפט, כאשר על פניו כאמור קיימת בעייתיות עם החיוב האמור לאור העובדה שמדובר בעמלה בפיקוח".
סוויפט הוא ממסר הודעות אלקטרוני בין בנקאי המשמש את הבנקים להעברת הודעות על תשלומים מקומיים ובינלאומיים.
התובעת, חברת סייברלוג'יק העוסקת בהייטק, טענה באמצעות משרד עו"ד ארנון גרפי ושות', כי כאשר לקוח של אחד הבנקים מבצע העברה עצמית של מט"ח, כלומר, העברה מחשבונו שלו לחשבונו שלו בבנק אחר, הבנקים הנתבעים גובים עמלות נוספות מעבר לקבוע בתעריפון העמלות. עוד טענה המבקשת נגד גביית דמי סוויפט.
עו"ד ארנון גרפיצילום: פוטו פראג'מנגד, הבנקים טענו כי יש לדחות את הבקשה וכי כללי העמלות והתעריפון לא חלים על "עסקים גדולים". למעשה טענו הבנקים כי בשים לב לעובדה שהמבקשת אינה "עסק קטן" וכן בשים לב לעובדה שבקשת האישור עוסקת ב"עסקים גדולים" הרי שדין טענותיה להידחות.
השופט חסדאי החליט כאמור לאשר את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית אולם קבע כי בניגוד לטענת המבקשת כי התעריפון המלא אינו חל על מי שמוגדר כ"עסק גדול" בהתאם לכללי העמלות. יחד עם זאת, קבע השופט כי "מצאתי כי לצורך ההכרעה בשלב זה של ההליך, דין טענות המבקשת לעניין גביית דמי סוויפט להתקבל. מתקיימות בעניינו שאלות משותפות של עובדה ומשפט אשר נגזרות מסיווג אופיים של דמי הסוויפט (אם מדובר בהוצאה או בעמלה) והאם הגבייה שביצעו הבנקים לעניין דמי הסוויפט, בנוסף לעמלת העברת מט"ח, נעשתה בהתאם להוראות הדין".
יש להדגיש כי בשלב זה התביעה תנוהל כייצוגית, אולם טרם הוכרעה.
