בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגיש יזם נדלן על פסק דין שחייב אותו לפצות את עיריית בת ים ב-4.5 מיליון שקל: המחוזי קבע שהוא התנהל בחוסר תום לב במכרז לרכישת קרקע בעיר, שאליו ניגש עם שתי חברות בבעלותו, אולם החיוב בוטל בדעת רוב שופטי ההרכב בעליון.
היזם הקים חברה בשם "אל מול הים" ובבעלותו גם 50% ממניות חברה אחרת בשם "נווה מול הים". ב-2010 פרסמה העירייה את המכרז למכירת השטח ואליו הוגשו חמש הצעות שכל אחת מהן כללה הפקדה של ערבות בנקאית של 500 אלף שקל.
1 צפייה בגלריה
השופט חאלד כבוב
השופט חאלד כבוב
השופט חאלד כבוב
(צילום עמי שומן)
שתי החברות של היזם זכו בשני מקומות הראשונים: הצעת "אל מול הים" עמדה על כ-71 מיליון שקל, והצעתה של "נווה מול הים" על כ-66 מיליון שקל. אלא שכאמור, הראשונה לא העבירה את הסכום שנדרשה להעביר לעירייה בהתאם למכרז (80% מהתמורה). בדצמבר 2010 הודיעה העירייה לחברה על ביטול זכייתה וחילוט הערבות הבנקאית. הזכייה הועברה לחברת "נווה מול הים".
ב-2015 הגישה העירייה תביעה נגד היזם ודרשה פיצוי בגובה ההפרש שבין שתי ההצעות בהפחתת הערבות שחולטה (ובסך הכול כ-4.5 מיליון שקל). העירייה טענה שהיזם והחברה פעלו בחוסר תום לב בקיום החוזה ובמשא ומתן לכריתתו מאחר שהם נסוגו מההצעה הגבוהה כדי לזכות בפער.
מנגד התעקש היזם שהפיצוי היחיד שעומד לזכות העירייה הוא חילוט הערבות הבנקאית, כפי שכבר נעשה. הוא הכחיש שביקש לסגת מההצעה הגבוהה כדי לחסוך את הפער בין שתי ההצעות והדגיש כי מבחינתו לא הייתה זהות אינטרסים בין שתי החברות, בהתחשב בכך שגובה אחזקותיו בהן שונה.
המחוזי בתל אביב קבע שהיזם והחברה פעלו בחוסר תום לב רבתי בניהול המשא ומתן. נקבע כי כבר בעת הגשת ההצעה מטעם "אל מול הים" התכוון הנתבע לזנוח את הצעתה אם הצעת "נווה מול הים" תהיה השנייה בגובהה. בנסיבות אלה התקבלה תביעת העירייה.
ואולם, שופט העליון חאלד כבוב שדן בערעור לא התרשם שהיזם פעל בחוסר תום לב. הוא קיבל את עדותו שלפיה בניגוד לשותפיו ב"נווה מול הים", הוא העריך את הזכייה במכרז בסכום גבוה יותר והיה מוכן להציע באמצעות החברה שלו 71 מיליון שקל. עם זאת, אחרי הזכייה התברר שאין לו אפשרות להשיג מימון לכך.
עוד נקבע כי "אל מול הים" אכן הפרה את החוזה בין הצדדים, בכך שלא העבירה את התמורה בהתאם לתנאי המכרז. התוצאה של ההפרה הייתה עשויה עקרונית להיות פיצויי קיום, שהיו מעמידים את העירייה במצב שבו הייתה אילו החוזה היה מקוים. ואולם, העירייה לא זכאית לפיצויי קיום מכיוון שבחרה לחלט את הערבות הבנקאית המוגדרת כפיצויים מוסכמים בהתאם לחוק.
השופטת יעל וילנר הצטרפה לפסק הדין והשופטת רות רונן סברה בדעת מיעוט שהיזם פעל בתכסיסנות כשניגש למכרז באמצעות שתי חברות וכי יש לדחות את הערעור. עיריית בת ים חויבה בהוצאות בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערערים: עו"ד אבי שרף, עו"ד דנה שוורץ אשתר • ב"כ המשיבה: עו"ד תמר באומרינד-איגרא • עו"ד יצחק וכטל עוסק בדיני חוזים • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין