דבריו של אבי שמחון בוועידה
(צילום: בראל אפרים,)
"מחירי הדירות יורדים מפני שהציבור מאמין לממשלה. מחירי הדירות זה הרבה ציפיות", כך אמר היום (רביעי) יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור אבי שמחון שמשמש גם כיועצו הכלכלי של רה"מ נתניהו, בוועידה השנתית של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שנערכה בתל אביב, כשהתייחס לתוכניות של הממשלה הנוכחית להוזלה בשוק הנדל"ן.
עוד אמר שמחון: "בזמנו ליגלגו על זה שאמרתי שאחרי שראש הממשלה ייכנס לתפקיד ולי תהיה השפעה, נעצור את עליית מחירי הדיור תוך שבועות, כמה חודשים - והנה זה קורה". כשנשאל האם להעלאת הריבית אין קשר לירידה במחירי הדירות, אמר שמחון: "זה עניין חיצוני, אבל זה לא דבר חיובי כי זה מקשה על אנשים לקנות דירה, וזה לא מה שאנחנו רוצים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
שמחון גם התייחס לשאלה האם הוא לא חושש ממשבר גדול במידה שלפתע מחירי הדיור יירדו ב-20%, כפי שהיה בשנת 2008 בארה"ב? "כמו שמחירי הדירות עלו ב-20% הם יכולים לרדת ב-20% מבלי שיקרה שום דבר. מה הייתה הבעיה בארה"ב? ברגע שהייתה ירידה מאוד משמעותית במחירי הדירות, אנשים אמרו רגע, עכשיו הערך של המשכנתא שווה יותר מערך הבית אז הם החזירו את המפתחות לבנק. אז דבר ראשון, בארץ זה לא כל כך פשוט להחזיר את המפתחות לבנק, דבר שני הבנקים פה הרבה יותר שמרנים, לדעתי הרבה יותר מדי שמרנים. לכן, גם אם המחירים פה יירדו ב-20%, אף אחד לא יחזיר את המפתח לבנק ויגיד שבמחירים כאלה הוא מעדיף לא לשלם את המשכנתא. לכן אני לא רואה סכנה של יציבות פיננסית גם במקרה של ירידה משמעותית במחירי הדירות. אין כאן סכנה מאקרו-כלכלית".
הוא טען: "יש אנשים בקרב הממשלה, בעיקר בדרג המקצועי, שאומרים שזה נותן לנו המון מיסים וזה טוב כי זה מונע משבר פיננסי. הם לא סתם אומרים את זה, הם רוצים שהגירעון יהיה קטן כדי למנוע משבר. מצד שני יש את קובעי המדיניות שנבחרים על ידי הציבור. והציבור דורש מהם שיתמודדו עם מחירי הדירות. השאלה היא האם אנחנו יכולים להוריד את מחירי הדירות מבלי שנכניס את מדינת ישראל לקשיים. והתשובה היא שאפשר".
לסיום דיבר שמחון על מה צריך לעשות כאן ועכשיו על מנת להוזיל משמעותית את המחירים: "קודם כל ללכת למקומות בהם צריך כסף על מנת לשחרר חסמים. כאן הוויכוח הגדול שלי ואני מאמין שגם של משרד השיכון שנמצא באותה עמדה, לבין אגף התקציבים. הוא רוצה לשחרר קרקעות בזול, ולפעמים נדרש להוציא הרבה כסף כדי לשחרר קרקעות. הגישה שלי היא שזה בהחלט שווה את זה. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו, צריכים לעשות את זה. לא לבוא רק עם מקלות, אלא עם גזרים שיאפשרו שחרור של יותר קרקעות, הפחתה במחיר הקרקע והוזלת מחירי הדיור".
מחאות בוועידה
(צילום: בראל אפרים, רועי רובינשטיין, רענן בן צור, תמי חי-שגב)
את הדברים אמר שמחון בוועידה שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, שם הפגינו מאות בני אדם. לוועידה היה אמור להגיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אך הוא ביטל את השתתפותו ברגע האחרון. לאחר שהודיעו למפגינים שנתניהו לא יגיע, הם צעקו "בושה". שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, נאלץ לרדת מהבמה מיד לאחר שעלה אחרי שמפגינים צעקו לעברו "אתה בושה" ו"דמוקרטיה, דמוקרטיה". שרת התחבורה מירי רגב לא ירדה מהבמה למרות שאחד המפגינים צעק נגדה.
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר התייחס לדברים וטען: "ברור שזה לא רציני להגיד שלאוצר אין אינטרס להוריד את מחירי הדיור, זה הדבר הראשון שהאוצר רוצה לעשות". הוא טען שהדיון הלילי באוצר היה ענייני: "בכירי האוצר מנהלים עם השר דיונים וכל אחד אומר את שעל ליבו בגלוי". הוא הציע לקרוא את מסמכי אגף התקציבים והכלכלנית הראשית שהודלפו ולא פורסמו על ידי משרד האוצר: "אני מציע לכולם לקרוא אותם ולבדוק מה הנחות היסוד של אותם מסמכים ותקשיבו גם לאמירות שנאמרות על ידי שר האוצר על ריכוך הרפורמה וחיזוק הדמוקרטיה והרגעת המשק".
יו"ר השילטון המקומי חיים ביבס תקף על רקע השינויים בחוק ההסדרים: "הממשלה החדשה ניצלה את ההזדמנות להחזיר אותנו אחורה. השלטון המקומי זה הגוף הכי יציב ורק במדינת ישראל יושבים פקידי האוצר שלא סופרים אף אחד וגוררים את המדינה למטה. לא עושים כלום כדי לעודד את הדיור בחוק ההסדרים. האוצר לוקח את הכסף שמניבה רמ"י כדי לסגור פערים מהקורונה".
הייזלר הגיב: "אנחנו שותפים עם השלטון המקומי אבל יש מחלוקות קשות לגבי בירוקרטיה והמימון. בחוק ההסדרים יש את קרן הארנונה - אחת הרפורמות המשמעותיות שנועדו לאזן בין ארנונה עסקית למגורים. לוקחים מנגנון שהולך לצד העסקי ומסבים אותו לארנונה למגורים".
ביבס: ארנונה זאת ליבת הסמכויות של השלטון המקומי, הקרן הזאת לא תהיה".
צפו: חיים ביבס בוועידה
(צילום: הפקת הכנס מנטבר הפקות)
"לא די בהתחדשות העירונית הקלאסית"
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, דיבר בוועידה על מצב בענף הנדל"ן: "אנחנו רואים את המצב בשוק, ולמרות הקיפאון אנחנו לא מתכוונים להוריד את הרגל מהגז. הביקוש לדיור בישראל הוא קשיח - מדינת ישראל היא מדינה מערבית עם ילודה של מדינת עולם שלישי, ולכן חייבים שמחסני התכנון יהיו מלאים".
עוד הוסיף כי "בשנה שעברה עברנו את שיא התכנון של יחידות דיור מאז קום המדינה, וגם השנה אנחנו מתכוונים לשבור את השיא. לצד התוכנית האסטרטגית לדיור, אנו מובילים לראשונה תוכנית עבודה רב משרדית לתשתיות, שמטרתה סנכרון כלל גורמי התשתית כדי לפתור חסמים ולייצר היצע תכנוני בתחומי התשתיות השונים".
מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, אמר בוועידה: "אם בקום המדינה היו כאן כ-800 אלף נפשות, כיום מונה אוכלוסיית ישראל כבר קרוב ל-9.5 מיליון נפשות ובשנת 2050 צפויה אוכלוסיית ישראל לחצות את סף ה-15 מיליון נפשות. המשמעות איננה רק עוד דירות, תשתיות ומוסדות ציבור לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, אלא גם הכרח לעשות זאת תוך שמירה על עתודות לדורות הבאים, יחד עם הגנה על הקיימות, השטחים הפתוחים, השימור של הריאות הירוקות, ביטחון תזונתי וכו'. וזהו אתגר גדול ומורכב יותר מאי פעם".
קוינט הוסיף כי "אחד הפתרונות לחיזוק היישובים הקיימים הוא באמצעות הקמת מטרופולינים נוספים בצפון ובדרום הארץ. במקביל, לתמוך בהמשך פריסת תשתיות תחבורה מתקדמות לפריפריה ובהקמת מרכזי תעסוקה חדשניים באזורים אלה. אלה יאפשרו את מימוש חזון בן גוריון הלכה למעשה. אין די בהתחדשות העירונית הקלאסית. על המדינה להיכנס ולייצר מודל חדש. מודל של בינוי פינוי בינוי בהיקפים גדולים. יש לפעול כך לא רק לשם ניצול יעיל יותר של משאב הקרקע, גם בשל הצורך להתמודדות עם רעידות אדמה. ניתן יהיה כך לחדש את מרכזי הערים בפריפריה: בדימונה, קריית שמונה, בית שאן, נצרת ועוד".
השרה רגב אמרה כי "שילוב ידיים בין משרדי השיכון והתחבורה הוא מחויב המציאות במציאות הנוכחית, שבה במסגרת הסכמי גג בונים אלפי דירות, אך הם לא נותנים מענה לתשתיות תחבורתיות. אני נפגשת עם ראשי ערים רבים ואחת הסוגיות המרכזיות היא מימון כבישים בשכונות החדשות". עם זאת, הבהירה רגב כי משרד התחבורה "אינו נבחן על תשתיות מוטות דיור - אלא על חיבור מדינת ישראל", והפנתה את האחריות אל משרד האוצר.
שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, אמר מוקדם יותר היום: "במדינת ישראל קיימות מאות אלפי יחידות דיור שאינן מאוכלסות רק בגלל חוסר בתשתיות; כיתות לימוד, כבישים ושבילי גישה, שירותי בריאות ותחבורה, ועוד. שילוב הידיים בין כלל הגורמים הוא המפתח ליצירת פתרונות לדיור בר השגה". הוא הוסיף: "אחת ההחלטות שקיבלנו כדי להתמודד עם האתגר של מצוקת הדיור היא להפנות משאבים לבנייה בפריפריה, בה אנו רואים אזור בעל חשיבות לאומית אסטרטגית".
גולדקנופף הזכיר כי "התייצבנו השבוע, מנכ"ל המשרד, יהודה מורגנשטרן, ואנוכי בוועדת הפנים, והצגנו שורה של מהלכים שאנחנו מובילים במשרד; השקעה של מאות מיליונים בהאצת נדל''ן, עדכון המודל של מחיר מטרה באופן כזה שיתעדף אזורים בעלי ביקוש נמוך, פתרונות בדמות שכירות ארוכת טווח, תוכנית לרכישת כ-2,400 יחידות דיור לדיור ציבורי לצד השקעה של 600 מיליון שקל עבור שיפוץ והשמשת דיור ציבורי קיים".
