בית המשפט העליון עושה סדר בפרשנות תנאיהם של מבצעי מכירות לצרכן: שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף קבע היום (ראשון) כי כשמספר המוצרים הנרכש עולה על הכמות המינימלית הדרושה לשם החלת המבצע, וקיימת שונות בין מחיריהם של המוצרים, עקרון תום הלב מחייב את הרשת המציעה את המבצע לצרכן לצרף לצורך החלתו תחילה את המוצרים היקרים יותר, כך שההנחה המוצעת במבצע תהיה ההנחה המרבית האפשרית.
כך למשל, ככל שמדובר במבצע "השני בחצי מחיר, הזול מביניהם", והצרכן מעוניין לרכוש ארבעה מוצרים המשתתפים במבצע שמחיריהם 80 שקל, 60 שקל, 40 שקל ו-20 שקל, יצורפו תחילה שני המוצרים היקרים ביותר (המוצר שמחירו 80 שקל יחד עם המוצר שמחירו 60 שקל) ולאחר מכן יצורפו שני המוצרים האחרים (המוצר שמחירו 40 שקל יחד עם המוצר שמחירו 20 שקל), והנחה של 50 אחוז תינתן על המוצר הזול בכל זוג (כלומר, על המוצר שמחירו 60 שקל ועל המוצר שמחירו 20 שקל).
השופט גרוסקופף קבע בפסק דינו כי "אף אם בעבר ייתכן שיישום המבצעים באופן האמור היה כרוך בקשיים תפעוליים כאלה ואחרים, בין היתר בשל הצורך להנחות את הקופאים בסניפים לפעול כאמור ולפקח עליהם, כיום, כאשר רובם המוחלט של העוסקים מנהלים את עסקיהם באמצעות מערכות ממוחשבות, כל שדרוש הוא ביצוע התאמה פשוטה במערכות המחשב של העוסק, אשר תבטיח את הענקת ההנחה המקסימלית לצרכן".
השופט החליט בפסק דינו לקבל את הערעור שהגישו התובעים הייצוגים על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, שדחה בקשתם לאישור תביעה ייצוגית נגד טיב טעם, חצי חינם וסופר דוש, והורה לאשר את הבקשה כתביעה ייצוגית נגד אותן הרשתות.
המחלוקת בין הצדדים נגעה לפרשנות מבצעים ולאופן בו יושמו על ידי הרשתות. כך, במסגרת בקשת האישור טענו המערערים כי הם וצרכנים נוספים אשר רכשו מספר מוצרים גדול ממספר המוצרים המינימלי הדרוש להחלת המבצע, חויבו ביתר על ידי הרשתות . זאת, שכן במקום לצרף יחדיו את המוצרים היקרים מאלה שנרכשו לצורך החלת המבצע, ולהעניק את ההנחה ביחס למוצר הזול מביניהם באופן שימקסם את ההנחה המוענקת לצרכנים, הרשתות נהגו לממש את המבצע כך שההנחה תחול תמיד על המוצרים הזולים ביותר מכלל אלה שנרכשו (כלומר, לצרף יחד את המוצר היקר ביותר עם המוצר הזול ביותר), באופן שמפחית את ההנחה הניתנת לצרכנים.
במהלך ההליך, אחת מן הטענות העיקריות שהעלו הרשתות היא כי פרשנות תנאי המבצעים בהתאם לדרך המוצעת על ידי המערערים צפויה להפוך את הנהגת המבצעים ללא כדאית עבורן ולגרום להן להפסדים. השופט קבע בהקשר זה כי "טענה זו - אשר לא הובאו כל ראיות ממשיות להוכחתה - אין בה כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי. זאת, שכן חזקה על המשיבות אשר להן השליטה הבלעדית על נוסחם של המבצעים, כי לו אכן היה בכך כדי לגרום להן להפסדים, הן היו מנסחות את תנאי המבצעים בצורה ברורה, אשר אינה מותירה כל מקום לספק בדבר אופן הפעלת המבצע.
משלא עשו כן, ובהיעדר מניעה לעשות כן, הרי שעקרון תום הלב מחייב למנוע מהן לנצל את חולשות והטיות הצרכנים, ולגרוע מהם את מלוא ההטבה הטמונה במבצעים - הטבה אשר על פי תכלית המבצע ראוי שייהנו ממנה".
מעו"ד יצחק מירון ממשרד מירון בן ציון פריבס ושות', שייצג את המערערים (גרגורי פאוסט קורצ'מני, מיכל ראובן ואיתמר מירון) בבית המשפט העליון נמסר: "אנו שמחים ומברכים על ההכרעה הצרכנית החשובה, והמסר החשוב שיצא היום מבית המשפט העליון. בעידן של יוקר מחייה מאמיר ועליות מחירים, פסק הדין ויישומו יסייע להגן על צרכנים מפני ניצול לרעה ופגיעה בכיסם".
עו"ד הלה פלג, ראש מחלקת רגולציה מונעת המתמחה בדיני הגנת הצרכן במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' (שלא ייצגה בתיק הנוכחי) מסבירה כי "פסק דינו של בית המשפט העליון הוא בעל השפעה נרחבת בהרבה מהסוגיה הספציפית שנדונה במסגרתו. בית המשפט הבהיר, כי קביעתו חלה על כלל ההסכמים הצרכניים במשק. למעשה, בית המשפט קובע, כי במקרים בהם הצרכן יכול היה לבחור כיצד לממש הטבה או זכות מסוימת אך הוא אינו מודע ליכולת הבחירה, או להבדל באופן מימוש ההטבה, חלה חובה על העוסק לבחור עבור הצרכן את האופציה העדיפה עבורו. זאת כאשר ברורה על פניה העדפת הצרכן (למשל, לשלם פחות) וכאשר אין רציונל צרכני או עסקי אחר המצדיק בחירת חלופה אחרת (מלבד רצון העוסק להרוויח יותר).
"בפסק הדין מדגים בית המשפט את קביעתו באמצעות מקרה בו צרכן רוכש חבילת מוצרים במחיר כולל אשר רוכש בנוסף מספר מוצרים במחירים משתנים שיכולים להיכלל אף הם בחבילת המוצרים. הצרכן, אשר אינו מודע לאפשרות לכלול בחבילה את המוצרים היקרים ביותר מאלו שבחר באופן שימקסם את יכולת השימוש שלו בהטבה, בוחר בעדיפות שאינו טובה לו. על פי בית המשפט העליון, במקרה מעין זה, ובהעדר הסדר אחר, על העוסק לבחור עבור הלקוח את האפשרות שממקסמת את יכולת מימוש ההטבה שלו, כלומר לפעול כך שישלם את המחיר הנמוך ביותר עבור כלל המוצרים שרכש.
"אין ספק, כי לקביעה זו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על יחסי עוסק צרכן בישראל. אנחנו ממליצים לחברות הפועלות במישורים צרכניים לבדוק את תחולתו של פסק הדין על מערכת ההסכמים שלהם ולערוך שינויים בהתאם".
