בית המשפט המחוזי בחיפה הורה לאחרונה לגבר ישראלי להחזיר את בתו הפעוטה לגרמניה, שם מתגוררת אימה - זוגתו. קודם לכן ניצל האב ביקור שלהן בארץ, החביא את הדרכון של הילדה ובכך הכריח אותה להישאר, וכעת קבע השופט ניצן סילמן שאמנת האג חלה על המקרה.
בני הזוג, ישראלי וגרמנייה, התחתנו ב-2021 בנישואים אזרחיים בגרמניה. ב-2022 נולדה שם בתם וקיבלה אזרחות גרמנית. ביוני 2022, בעוד האב שוהה בישראל, הגיעו האם והבת לביקור ונעצרו על ידי משטרת הגבולות. האב פעל להוצאת אזרחות ישראלית לבת וטען בפני האם שלא ניתן לצאת מישראל עד להנפקת הדרכון במשרד הפנים.
בנסיבות עלה הן נשארו בישראל עד דצמבר של אותה שנה. בשלב זה סירב האב למסור לאם את הדרכון של הילדה בניסיון להשאירן בארץ, אך לבסוף התרצה והן חזרו לגרמניה. ב-2023 חתמו בני הזוג על חוזה שכירות בברלין ורשמו את הקטינה לפעוטון בעיר.
בביקור נוסף של המשפחה בישראל סירב האב להעביר לאם את הדרכונים שלה ושל הבת. בסופו של דבר הוא השיב לאם את הדרכון שלה והיא נאלצה לקבל החלטה קשה: להישאר בישראל או לחזור לביתה בגרמניה, שם תקבל תמיכה ממשפחתה, ומשם תוכל לפעול להחזרת בתה אליה. האם שבה לבדה לגרמניה, בעודה בהריון נוסף.
עו"ד מורן בריק מילרבני אדםתביעה שהגישה לבית המשפט למשפחה לפי אמנת האג התקבלה במאי האחרון. נקבע שמקום המגורים הרגיל של הילדה הוא בברלין וצוין כי לכל אורך הדרך הבהירה האם לאב כי היא לא רוצה לגור בישראל, אלא לחיות קרוב למשפחתה. בהליך נדחתה טענת האב שלפיה חל החריג לאמנה שכן קיים חשש שהחזרת הילדה לגרמניה תחשוף אותה לנזק פסיכולוגי, בשל המרחק ממנו וממשפחתו.
בערעור שהגיש למחוזי הוא טען כי במשך שנה וחצי גרה המשפחה בישראל ו"ביום בהיר אחד" החליטה האם לנסוע לגרמניה מבלי להודיע לו. הוא הדגיש שהתקופה שבה שהו בארץ ארוכה יותר מהתקופה בה חיו בגרמניה, וכאן מקום מושבה הקבוע של הילדה. מנגד טענה האם שהתמשכות ההליכים פגעה קשות בילדה שזקוקה לאמה והופרדה ממנה בצורה ברוטלית.
ואכן, השופט ניצן סילמן דחה את הערעור של האב. הוא פסק שבצדק נקבע שמקום מגוריה הרגיל של הקטינה היה בגרמניה – שם נולדה, שם הונפק לה דרכון מקומי ושם נרשמה לפעוטון. כמו כן, היא הגיעה עם הוריה פעמיים לביקור בישראל, והתנהלות האב שסירב להחזיר את הדרכונים היא שהביאה להארכת השהות בארץ הן ב-2022 והן ב-2023.
בפסק הדין צוין שהאב לא הוכיח את טענתו שייגרם לקטינה נזק כלשהו מעצם השבתה לגרמניה. הוא רק טען שהדבר עלולה לגרום לניתוק הקשר עמו. השופט ציין בהקשר זה כי קבלת טענת האב תרוקן מתוכן את האמנה ותגרום לכך שחוטא יצא נשכר. השופטים סארי ג'יוסי ועפרה אטיאס הצטרפו לתוצאה. הוא חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד אמיר נאטור
• ב"כ המשיבה: עו"ד אריאלה רוזנטל סודרי
• האפוטרופסה לדין: עו"ד נסרין אעלימי-קבהה
• עו"ד מורן בריק מילר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
