בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על קיום צוואת אביה המנוח, שהוריש את הנכס המרכזי בעיזבון שלו – שטח בפתח תקווה – לבנו בלבד תוך נישול שלוש בנותיו. השופטים דחו את טענתה שלפיה הבן הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת וניצל את העובדה שלא היה כשיר לחתום על הצוואה.
ההורים המנוחים היו בעליה של חלקה בפתח תקווה. הנכס נרשם על שם האב בלבד והועבר במתנה לבנו ב-2005. באותה שנה האב גם ערך צוואה שבה הוריש את כל זכויותיו בנכס לבן. זמן קצר לפני עריכת הצוואה הוגשה נגד האב תלונה במשטרה על ידי אחת מבנותיו, בטענה לפגיעה מינית בילדותה. הוא נחקר ארוכות והכחיש את המיוחס לו. ביולי 2006 החליטה המשטרה שלא להוסיף ולחקור את התלונה "בהיעדר עניין לציבור".
בהמשך חתם האב על הצוואה בפני עורך דין. במעמד זה הוא נבדק על ידי רופא שקבע כי הוא לא סובל מירידה קוגניטיבית ניכרת אלא מירידה קוגניטיבית קלה והתמצאותו תקינה בכל המובנים. במסגרת הליכים שונים שנוהלו בין האחים לאחר מות ההורים עתר הבן לקיום צוואת האב ואילו שלוש אחיותיו התנגדו. הן טענו לזיוף הצוואה וכן לעריכתה תחת השפעה בלתי הוגנת, עושק וכפייה. הן הוסיפו שאביהן לא היה כשיר להבין את טיבה של הצוואה בעת עריכתה וכי המסמך נערך ביוזמת האח.
בית המשפט למשפחה מצא לנכון לקיים את צוואת האב לאחר שלא מצא בסיס להתנגדות. בפסק הדין נכתב כי בבסיס הצוואה תחושתו של האב שבנותיו נטשו אותו וחלקן אף העלילו עליו עלילות שווא. מנגד, הוא חש שבנו הוא זה שסייע לו ועמד לצדו לאורך הדרך. כמו כן, האב, שהיה אדם דתי, היה מאוכזב מכך ששתיים מבנותיו נישאו לבני זוג שאינם יהודיים וההורים אף נקטו הליך משפטי לפינוי שתיים מהבנות מביתם. בית המשפט התרשם כי הסכסוך החל לאחר שבליל הסדר שקדם לעריכת הצוואה הודיע האב כי יש בדעתו להוריש את רכושו לבן.
עו"ד אביטל רבינוביץצילום: רונן עמרניעל פסק הדין של בית המשפט למשפחה הגישה אחת הבנות ערעור למחוזי. היא טענה כי בתקופת עריכת הצוואה האב היה מבולבל וכי הרופא שבדק אותו לא ציין כלל כי בחן את כשירותו או שהאב ידע את היקף רכושו. היא הוסיפה שבית המשפט שגה כשדחה את טענת העושק וההשפעה הבלתי הוגנת אף שמדובר בניצול של מצוקת אדם מוגבל ולקיחת הנכס היחיד שהיה לו בחייו.
אבל שופטי המחוזי צבי ויצמן, שרון גלר וצבייה גרדשטיין פפקין דחו את הערעור. הם ציינו כי טענות ההשפעה הבלתי הוגנת הועלו ללא בסיס של ממש וכי המערערת ייחסה קונספירציות שונות לאחיה ללא ביסוס ראייתי.
כמו כן, הוסיפו, מהראיות עלה שהבן טיפל בהוריו לאורך השנים. האחיות לא סייעו להורים באותה מידה, ואף הובאו ראיות למתחים רבים בינן לבין הוריהן. בנוסף, לא הוכח שהאב לא היה כשיר לערוך את הצוואה.
השופטים ציינו כי עורך הדין שערך את הצוואה העיד כי המנוח עשה את הדברים מרצונו, ייתכן שמתוך כעסו על בנותיו, אך אין לראות בכך מעשה עושק של מאן דהוא. הבת המערערת חויבה בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אביטל רבינוביץ עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
