לא יהיה מנוס מביצוע קיצוץ משמעותי של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה כבר בחודשים הקרובים, בשל ירידה משמעותית מתמשכת בהכנסות המדינה ממיסים וגידול מעבר לצפוי של הוצאות הממשלה, שאמור להימשך. זאת תהיה המסקנה העיקרית בצמרת משרד האוצר בעקבות פרסום תחזיות האוצר התקופתיות, לפי חוק, בעוד שבועות אחדים, ולאור עדכון "הנומרטור", לפיו מחושבים נתוני תקציב המדינה.
בראש התחזיות: הגירעון בתקציב המדינה יהיה השנה פי שניים לערך מהתחזיות, ויגיע ליותר מ-2%, לעומת 1.1% שנחזה באוצר רק לפני חמישה חודשים ונכלל בחוק התקציב. הצמיחה השנה תהיה נמוכה יחסית ותעמוד רק על כ-3.0% לעומת 6%-8% בשנתיים הקודמות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עם אישור תקציב המדינה לשנים 2023-24 קבעה הממשלה שלקראת סוף 2023 יהיה צורך לעדכן את נתוני תקציב מדינת ישראל, בעיקר לנוכח הקשיים לחזות את הכנסות והוצאות המדינה בעת אישור התקציב הדו-שנתי במאי 2023. בדיונים ובהתייעצויות שהתקיימו בימים האחרונים במשרד האוצר כבר הושמעו הערכות ראשונות על נתוני המשק והתקציב, שיפורסמו רשמית על פי חוק כבר בסוף חודש אוקטובר או בימים הראשונים של חודש נובמבר.
על גיבוש הנתונים הסופי אחראי הכלכלן הראשי החדש של משרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, כאשר מעורבים בניתוח המצב ובגיבוש הנתונים בעיקר ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, ובקרוב יצטרף לדיונים גם מנהל רשות המסים החדש, שי אהרונוביץ.
כפי שנודע, בשבועות הקרובים כאמור יפורסמו תחזיות האוצר הסופיות לשנת 2023 ותחזית מעודכנת לשנת 2024, ונתוני שתי התחזיות יהיו ברובם רעים יותר מאשר בתחזיות הקודמות, למעט בתחום האבטלה, שבה במפתיע הנתונים השתפרו לאחרונה. זאת, על פי הערכות, משום שישראלים רבים שמצבם הכספי הוחמר נוכח ההרעה במצב הכלכלי, בעיקר בשל עליית האינפלציה והריבית, מתפשרים על עבודות שבעבר סירבו לעבוד בהן.
מנתונים שנודעו ל-ynet עולה כי על פי הדיונים האחרונים, ובטרם גיבוש התחזית הסופית, הגירעון בתקציב על פי התחזית החדשה ינוע בין 2.0% ל-2.2%, שהם סביב 35-40 מיליארד שקל, לעומת 20.6 מיליארד שקל כפי שהעריכו באוצר בחוק התקציב.
שיעור הצמיחה לשנת 2023 ינוע בין 2.5% ל-2.8%, ותחזית הצמיחה ל-2024 תהיה סביב 2.8%-3.0%. הצריכה הפרטית צפויה לעלות רק ב-2%-3%, לעומת כ-8% בשנה הקודמת. ההכנסות ממיסים צפויות לקטון השנה ב-8%-10%, וירידת ההכנסות ממיסים צפויה להימשך גם בשנת 2024. יחס החוב לתוצר יעמוד על כ-60%. התחזית לאינפלציה השנתית תעמוד השנה על כ-4% ובשנה הבאה על כ-2.5%
בדוח הקודם של הכלכלנית הראשית לשעבר במשרד האוצר, שירה גרינברג, נחזתה צמיחה של 2.7% לשנת 2023 ו-3.1% לשנת 2024. האינפלציה החזויה של הכלכלנית לשנת 2023 הייתה נמוכה בהרבה מעליית המדד השנה ועמדה רק על של 3.2%.
תחזית הגירעון הועלתה בתחזית משרד האוצר מחודש מאי מ-0.8% בתחילת השנה ל-1.1%, וכאמור הגירעון צפוי להיות כעת כמעט כפול מהתחזית הקודמת. זאת משני טעמים:
הראשון הוא בשל הגידול בהוצאות הממשלה, בעיקר בעקבות ההסכמים הקואליציוניים והסכמי שכר נדיבים עם המורים, העובדים הסוציאליים וסקטורים אחרים, ועליית שערי המטבעות הזרים על רקע חקיקת הרפורמה המשפטית, שהובילה לעלייה ניכרת בריבית.
השני הוא בשל הצניחה בהכנסות המדינה ממיסים בחודשים האחרונים, בעיקר נוכח ההאטה בפעילות הכלכלית, המשבר הקשה בענף ההייטק, הקיפאון בשוק הנדל"ן וירידות שערים בבורסה לאורך זמן השנה.
לפי תחזיות בנק ישראל מחודש יולי השנה הצמיחה השנה תהיה 3.0% וכך גם ב-2024. הצריכה הפרטית תעלה השנה ב-3.0% ובשנה הבאה ב-3.5%. שיעור האבטלה יהיה השנה 3.7% ובשנה הבאה 4.1%. הגירעון בתקציב השנה יעמוד על 1.3% בלבד ובשנה הבאה על 1.5%.
לפי תחזיות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחשבונות הלאומיים מחודש אוגוסט השנה הצמיחה בישראל הגיעה ברבעון השני השנה ל-3.0%, הצריכה הפרטית עלתה רק ב-1.9% ונרשמו ירידות של 4.2% ביצוא הסחורות והשירותים וירידות של 7.5% ביבוא הסחורות והשירותים.
