בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת שהוגשה נגד בית החולים שניידר ושירותי בריאות כללית על יד בן 29 שלפני כ-17 שנה עבר ניתוח פשוט יחסית לכריתת תוספתן, ולאחריו התפתח זיהום בבטנו. השופטת שרי סנדר מקובר קבעה שבית החולים התרשל ויפצה את המטופל בכ-632 אלף שקל.
ב-2006, בהיותו כבן 13 שנה, התלונן הנער על כאבי בטן, עבר בדיקת אולטרסאונד והופנה בדחיפות למיון על ידי רופא הקהילה. הוא התקבל בבית החולים שניידר (שבבעלות שירותי בריאות כללית) שם אובחנה דלקת חריפה של התוספתן והוא עבר ניתוח לכריתתו. לאחר הניתוח סבל הנער מעליות חום, שלשולים ותסמינים נוספים.
ביום השישי לאחר הניתוח, ומשהחום לא ירד, הוא הוחזר לחדר הניתוח שם אובחן נקב במעי שטופל. לאחר הניתוח השני החל מצבו של התובע להשתפר באופן חלקי בהדרגה. הוא המשיך לסבול מכאבי בטן ושלשולים תכופים והשיל שבעה ק"ג ממשקלו.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד גיל קלופשטוק הוא טען כי צוות בית החולים התעלם ממספר סימני אזהרה שהצביעו על חשש ממשי לנקב במעי אחרי הניתוח הראשון. לטענתו, אף שהיה הכרח לנקוט אמצעים רפואיים שונים, הצוות לא פעל כנדרש בזמן ועקב כך נגרם לו נזק קשה ובלתי הפיך. הוא הדגיש שהנקב זוהה רק ביום השישי לאחר הניתוח, ולאחר שהזיהום התפשט והחריף. לדברי התובע, כתוצאה מהרשלנות הוא סובל עד היום משלשולים חוזרים, נפיחות וכאבים בבטן שמפריעים לו בצורה משמעותית באורח חייו.
עו"ד גיל קלופשטוקבית החולים וכללית, שיוצגו על ידי עו"ד שרון בלום, טענו מנגד שהצוות הרפואי לא חרג מרמת זהירות סבירה, והסיבוך של נקב במעי היה פחות נפוץ לסוג הניתוח. לכן, הצוות צדק באבחנות ששלל, והוא ביצע מעקב צמוד ומוקפד אחר מצב התובע תוך הפעלת שיקול הדעת שתאם את הפרקטיקה הנהוגה והספרות המקצועית.
אבל השופטת שרי סנדר מקובר אימצה את טענות התובע וקבעה כי הצוות התרשל בכך שהשתהה באבחון הנקב במעי והזיהום בחלל הבטן. היא ציינה כי מחוות הדעת הן של מומחה מטעם התובע והן של המומחה מטעם בית המשפט, עלה שבימים הראשונים שלאחר הניתוח לא בוצעו בדיקות התואמות את ההידרדרות במצב. חרף ביצוע אולטרסאונד בטן, הצוות פטר את מצבו של התובע באבחנה של זיהום ריאתי. היא הדגישה שניתן היה לעצור את ההחמרה במצב התובע ולמזער את תוצאותיה.
בפסק הדין צוין כי עדויות התובע ואמו הותירו רושם אמין והסבירו את הפער בין התלונות שלהן טען הנער לבין היקפן כפי שמופיע בתיעוד הרפואי. "הוסבר באופן סביר על ידי התובע ואמו, שלא היה טעם לשוב ולפנות בתלונות חוזרות לרופא קופת חולים על שלשולים אשר ממילא אין דרך לרפאם, כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט", נכתב.
השופטת קבעה כי מתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק: "תלונות התובע לכאבי בטן, התנפחויות ושלשולים בתדירות גבוהה מהם הוא סובל לאורך השנים נגרמו כתוצאה מהנקב שנגרם במעי, והזיהום בחלל הבטן שהתפתח עקב כך". היא קבעה שהתובע נותר עם נכות תפקודית בשיעור של 15% ופסקה לטובתו פיצוי של 631,875 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 23.5% והוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד גיל קלופשטוק
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שרון בלום
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
