בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה יזמית תמ"א 38 שביקשה למנות בורר שיכריע בסכסוך שלה עם עשרות בעלי דירות בראשל"צ: היא טענה שהם סירבו לשתף עמה פעולה במסגרת הפרויקט, מה שגרם לה לנזק של מיליונים, אבל השופטת יהודית שבח סברה אחרת.
ב-2017 חתמה היזמית על הסכם לביצוע תמ"א 38 מול עשרות בעלי דירות ברחוב שרירא בראשל"צ. את הבקשה למינוי בורר היא הגישה עם בעלת המניות שלה ("כ.א.ל פתרונות משכנתא") ועם חברה נוספת שהייתה אמורה לקנות מהאחרונה את מניותיה, אך כשלה בכך ונכנסה להליכי פירוק.
הם טענו שיש להפעיל את הסעיף בהסכם התמ"א המורה שבמקרה של סכסוך בין הצדדים - ימונה בורר כדי להכריע בו. לדבריהן, חרף ההסכם בעלי הדירות לא שיתפו פעולה עם קידום הפרויקט מסיבות שונות. סירוב בעלי הדירות לשתף פעולה עם הוצאת ההסכם אל הפועל, הן הדגישו, נעשה בחוסר תום לב, והלכה למעשה הם ביקשו להתנער מהפרויקט, להביא לפקיעת היתר הבנייה (שאכן פקע לפני שנה) ולהתקשר עם יזמית אחרת.
בבקשה נטען שהתנהלות בעלי הדירות הסבה למבקשות נזק של 10 מיליון שקל, כאשר כל ניסיון הידברות עמם זכה להתעלמותם, ומכאן הצורך בהתערבות בית המשפט לצורך הפניית הסכסוך לבוררות.
עו"ד אוהד הרןפוטו פרג'מנגד טענו בעלי הדירות שמבין שלוש המבקשות, רק היזמית היא צד להסכם התמ"א, כך שסעיף הבוררות חל עליה בלבד ולא על שתי המבקשות האחרות. לדבריהם, לפי ההסכם יש לקיים תחילה פגישת גישור טרם העברת הסכסוך לבורר, אלא שבמקום זאת בחרו המבקשות לעמוד על דרישתן למינוי בורר תוך שהילכו עליהם אימים. מכל מקום, לשיטת בעלי הדירות, אין סיבה לסטות מהכלל שלפיו סמכות הבורר תחול רק על הצדדים להסכם.
השופטת שבח הסכימה עם עמדתם: "ככלל, הסכם בוררות מחייב רק את הצדדים החתומים עליו". היא הדגישה שרק היזמית המקורית היא צד ישיר להסכם ולתניית הבוררות שבו, כאשר מטיעוני הבקשה לא ברור על איזה בסיס מבוקש לצרף את שתי האחרות להליך.
יתרה מכך, גם בהינתן שתניית הבוררות אכן תופסת לגבי כל המבקשות, עדיין לא קיימת חובת למנות בורר כאשר עצם המינוי נתון לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.
"הנסיבות בענייננו מקשות על היעתרות לבקשה אף בהתייחס למבקשת 1 בלבד", כתבה השופטת על רקע מחיקת מחצית מבעלי הדירות מההליך המשפטי בגלל סיבה טכנית הקשורה בהמצאת הבקשה. "קיים ספק ממשי אם התדיינות בבוררות רק עם המשיבים הנותרים (לאחר מחיקת 51 בעלי דירות) תאפשר בירור יעיל וממצה של הפרשה העובדתית שבכותרת, מחמת הקושי בקשירת כלל המעורבים". בנסיבות אלה נקבע שהבקשה תידחה תוך חיוב המבקשות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשות: עו"ד נועם בן צבי
• ב"כ המשיבים: עו"ד יניב דקל, עו"ד איתן ברקוביץ ועו"ד אלעד וקנין
• עו"ד אוהד הרן עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
