רם גפן, נשוי ואב לילדים, עשה לאחרונה רילוקיישן לאמסטרדם בעקבות עבודתה של אשתו. כדי להחליט באיזו שכונה יגורו, הוא חיפש קודם כל בית ספר מתאים.
"עשינו את הבחירה באופן הכי ישראלי שיש: רצינו בית ליד בית הספר היהודי, אז פשוט הלכנו מסביב", הוא מסביר. "הגענו מתל אביב, שם גרנו עם שלושה ילדים בדירה של 80 מטר, אז היה חשוב לנו בית גדול. אנחנו גרים בשכונה ירוקה עם הרבה משפחות - רמת אביב של אמסטרדם".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
גפן הוא מנהל מחלקת המחקר של אתר מדלן, אתר ישראלי שמציג מידע ונתונים על שכונות מגורים לטובת רוכשי נדל"ן, כך שאפשר לסמוך עליו שערך את כל הבדיקות המתבקשות לפני שקבע את שכונת המגורים של בני המשפחה.
נתונים סטטיסטיים בדקת?
"כן, אבל באמסטרדם על ניתוחי עומק לפי שכונה צריך לשלם. הבעיה בישראל היא אחרת. אין כאן שקיפות מצד המדינה בנושא של נתונים. המדינה לא מנגישה את המידע בצורה בהירה". לאיזה מידע הוא מתכוון? למשל מידע על בתי ספר ועל מצב החינוך באזור.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
"מבחני מיצ"ב שמים דגש רק על ציונים. הם לא נותנים את הדעת למצב המנטלי של התלמידים. אין דרך לדעת את רמת האלימות של בתי הספר, את רמת השחיקה של המורים, שביעות הרצון של התלמידים וההורים – אין שום מדד שמצביע על הדברים האלה (במבחנים הקרובים צפויים לחול שינויים בעקבות הביקורת הזאת - מ"ש). היום כל המידע עובר בפייסבוק. אין שום דבר אובייקטיבי".
על פי גפן, לא רק בתחום החינוך, הנושא שהכי מעניין רוכשי דירות פוטנציאליים, תתקשו להשיג מידע אובייקטיבי: "משטרת ישראל מפרסמת נתונים כי היא מחויבת, אבל היא לא רוצה שנבין אותם - אז מה שאת מקבלת זה קובץ אקסל שאין לך מושג איך לקרוא אותו.
"בכלל, למדינה יש כל מיני שיטות כדי לייצר תמונת מצב שהיא ורודה יותר מהמציאות. לדוגמה, שכונה שמחציתה שיכונים. החצי השני – וילות מטורפות. אז בווילות גרים אנשי המעמד הסוציו-אקונומי בציון עשר, ובשיכונים ארבע ומטה. אזור כזה מקבל את הציון שבע. ככה המדינה העלימה אזור שיש לו ציון ארבע".
הבחירה של סביבת המגורים תשפיע על עתידנו ועל עתיד ילדינו, על ביטחוננו האישי ועל ביטחון הרכוש שלנו, על מצבנו הנפשי כיצורים חברתיים – וזאת רק רשימה חלקית. אז איך, בכל זאת ולמרות הקשיים, נצליח לקבל החלטה מושכלת?
בעזרת אנשים מהתחום בדקנו על מה צריך לשים דגש, בהתאם לגיל ולמצב המשפחתי.
היצע דירות: "לרווקים אני ממליץ, קודם כל, לחפש שכונות עם דירות שניים-שלושה חדרים", אומר גפן. "אני מניח שחשוב להם בילויים, אז כדאי לבדוק שיש מקומות בילוי בסביבה. הרבה רווקים לא מחזיקים רכב, אז אפשר לדבר על קרבה לתחבורה ציבורית".
ולד מרקוביץ', הבעלים של חברת יוניק נדל"ן שפועלת בעיקר באזור הקריות, מוסיף: "דווקא בבניינים ישנים, למשל בנייני רכבת, יש עדיין דירות שני חדרים. במקומות כאלה אני יכול להבטיח שקט מילדים, אבל לא בטוח לגבי רעש ממסיבות של רווקים".
מיקום: לפי מרקוביץ', "ניתן לחלק את עולם הסינגלס לשניים: גרושים וכאלה שלא התחתנו. הרווקים בדרך כלל פחות ניידים, אז להם אני ממליץ להעדיף את מרכז העיר, גם בשל הנוחות התחבורתית וגם כדי שיהיו קרובים למוקדי בילוי".
לפי גפן, חתך השכונה על פי מצב משפחתי עדיין לא זמין לציבור, אבל יהיה בקרוב: "ממש בימים אלה אנחנו מנתחים את נתוני הלמ"ס האחרונים שפורסמו, ומנסים לבנות לכל עיר כמה משפחות צעירות יש, כמה משפחות בוגרות וכמה רווקים".
אשכר נייגר, מעצבת תכשיטים וסוכנת שטח בחברת הפצה, היא מאותן רווקות שהתעניינו בנתונים שכאלה. נייגר, 44, עברה לפני כשנה וחצי מתל אביב לקריית טבעון. "עברתי כי תכננתי להיכנס להיריון ורציתי להתקרב למשפחה, שגרה באזור. רציתי גם שיהיו לי תנאים יותר טובים מבחינת מגורים, וגם סביבה טובה לגדל בה תינוק. בנוסף, הרגשתי שתל אביב מעייפת אותי".
חיפשת מקום שיש בו שיעור גבוה של רווקות ורווקים?
"חיפשתי מקום שתהיה בו קהילה, כדי שיהיה לי חיבור חברתי. וגם נרשמתי ללימודים, שנתנו לי את המענה של חברות חדשות. הפחידה אותי העובדה שאני רווקה. יש איזושהי אמונה שמחוץ לתל אביב קשה להיות לבד, אבל זה הפוך לפעמים. בתל אביב אתה נשאב לעולם הרווקות. מאוד קל להישאר בסטטוס הזה. אז חששתי מהבדידות, אבל מהר מאוד הרגשתי בבית".
בדקת שיש בסביבה עוד הורים יחידניים?
"בגן של האחיינית שלי בטבעון היה הכול. זוגות חד-מיניים, אמהות יחידניות – זה קיים בכל מקום. דווקא טבעון היא מועצה שיש בה חיי קהילה, ויש בה אירועים שמוקדשים להסברה על מצבים חברתיים שונים. היא כמו תל אביב, רק לא עיר".
הרגשת שהיצע הדירות בשוק מתאים לאנשים רווקים?
"כן, לא הרגשתי קושי בקטע הזה. הקושי היחיד היה בקטע הלוגיסטי: כשאת מחפשת דירה בזוג אז יש ארבע ידיים; אם את מחפשת לבד – הכול עלייך". כעת היא מתרווחת בביתה בטבעון ומחכה ללידת בתה הראשונה: "יש חיים כרווקים גם מחוץ לתל אביב. אפילו חיים יותר טובים".
אף על פי שהמונח רילוקיישן מתייחס למי שמעתיק את מקום מגוריו לחו"ל, בדרך כלל לצורכי פרנסה, רותי רוזנברג-דר, בעלת חברה לשיווק דיגיטלי בת 39, נשואה ואם לארבעה, לא מהססת להשתמש בו כשהיא מדברת על המעבר שעשתה – מתל אביב ליוקנעם המושבה. "גרתי עשר שנים בתל אביב. התחתנתי בזמן שגרתי בעיר ונולדו לנו שם שני ילדים. היה כיף, אבל תמיד ידעתי שלא אגדל את ילדיי בעיר. העזיבה של תל אביב הייתה משבר גדול. הייתי מאוד מחוברת לעיר. הייתי צריכה תמיכה".
אז למה לעבור?
"אין לי ספק שלילדים זה הרבה יותר טוב. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, אבל בסופו של דבר ילדים מסתובבים פה חופשי. ילד שיכול לחזור לבד מבית הספר, לשחק בחוץ, לעבור מבית לבית - זה חופש מדהים. אני גדלתי ככה".
רוזנברג-דר פתחה קהילת פייסבוק בשם "XTLV - תל-אביביות כמעט לשעבר ובעבר", שבה שואלות החברות שאלות ספציפיות, כמו מהי רמת החינוך ביישוב מסוים, אבל גם שאלות כלליות יותר – כמו לאן כדאי לי לעבור. "הרשתות החברתיות שינו את האופן שבו אנחנו מחפשים סביבת מגורים לגמרי".
חינוך: "אני ממליצה לגשת למחלקת חינוך בעירייה", מציעה רוזנברג-דר, "ולבקש פרטים כמו מספר הכיתות וגודלן, האם בית הספר זכה בפרסים וכו'. אחר כך לבדוק אם יש בסביבה מתנ"ס, תנועת נוער, אם צריך להסיע את הילדים ממקום למקום ואם יש להם תחבורה ציבורית נוחה".
מרקוביץ' מוסיף כי "משפחה שאחד מבניה בעל צרכים מיוחדים צריכה לתת תשומת לב מיוחדת לנושאים כמו קרבה למוקדי שירותי בריאות וטיפולים, מוסדות חינוך מיוחד והסעות אליהם בקרבה לבית - את זה אפשר לבדוק עם משרד החינוך".
מצב חברתי-כלכלי: אורנה ויסוסר, סוכנת נדל"ן ובעלת משרד משפחתי מרמת השרון, מדברת על המצב של מי שמעניינים בסוף את כולנו - השכנים. "חלק מהאנשים יעשו הכול וייקחו משכנתאות גבוהות במיוחד כדי להיות ליד אנשים ממצב סוציו-אקונומי גבוה, וחלק מהאנשים לא רואים בזה יתרון גדול - להיפך, הם רואים בזה חיסרון. הם לא רוצים לגדל ילדים ליד משפחות שהכול ניתן בהן על מגש של כסף. יש אנשים שיעשו הכול כדי להראות מה יש להם, ויש אנשים שיעשו הכול כדי להצניע".
גפן משוכנע שההתרחשויות בארץ סביב ההפיכה המשטרית ישפיעו עלינו בבואנו לקבל החלטה הרת גורל כמו מקום המגורים שלנו. "אנשים תמיד יעדיפו לגור ליד אנשים שדומים להם", הוא אומר בנחרצות, "אז צביון דתי של אזור מגורים הוא משהו שאנשים בדרך כלל יודעים, אבל מדד חברתי-כלכלי של שכונה מסוימת זה מידע שניתן לקבל במדלן - וגם עמדות פוליטיות".
"אנשים רוצים לגור בשכונה טובה", אומרת גם ויסוסר, "מה זה שכונה טובה? אנשים כמוהם. בשביל לקבל את המידע הזה, אני מציעה להסתובב באופן פיזי בשכונה. אין תחליף לעבודת רגליים".
רבים מלקוחותיה של ויסוסר הם זוגות מבוגרים, שילדיהם פרחו מהקן וצורכי המגורים שלהם שונים לחלוטין כעת מאלה שהיו להם כשהשתייכו לקטגוריה הקודמת. "אלה בדרך כלל אנשים שהילדים שלהם יצאו מהבית, והם כבר לא צריכים את המרחב ואת המדרגות", היא מסבירה.
ניידות/תחבורה ציבורית: מרקוביץ' מחלק את קהל הזוגות המבוגרים לשניים - "אלה שניידים, כלומר שיש להם רכב, ואלה שלא. הסוג הראשון ירצה אזור שקט ופחות מרכזי. אלה שאינם ניידים, חשוב לבדוק שיש תחבורה ציבורית באזור ושהנכס קרוב לתחנת אוטובוס. לצורך כך ישנה אפליקציית Moovit, שמציגה מידע לגבי מסלולים של קווי אוטובוס ומיקומי תחנות".
קרבה לשירותים רפואיים ולמוקדי חירום: "הגיל עושה את שלו", אומר מרקוביץ'. "כדאי להיכנס לאתר קופות החולים ולברר היכן ישנן מרפאות משפחה, מכוני ייעוץ וכן איפה יש מוקדים של רפואה דחופה".
רווקים, גרושים, בעלי משפחות, בני הגיל השלישי – למרות ההבדלים, הרי אחים אנחנו. אז הנה כמה נקודות שמעניינות את כולנו:
כניסות ויציאות נוחות לשכונה: הבנייה המסיבית בשכונות המגורים בישראל הולכת וחונקת את הכניסות והיציאות עם רכבים פרטיים. גם בנושא הזה מומלץ לכתת רגליים, ולנסוע בשעות שונות לשכונה המיועדת והחוצה ממנה. למי שהאופציה הזאת פחות נוחה לו, אפליקציית Waze תספק לכם באפשרות "תכנון נסיעה" מידע על שעות העומס במסלול הנסיעה הרלוונטי לכם.
גינות כלבים: לא נשכח את חברינו ההולכים על ארבע. באתרי העיריות השונות אפשר בדרך כלל למצוא מפה של גינות כלבים, ושם ניתן גם להכיר שכנים חדשים.
עתודות בנייה: אף אחד לא רוצה לרכוש דירה ולגלות למחרת שהסביבה עומדת להפוך לאתר בנייה. מומלץ להיכנס לאתר העירייה, לאזור התב"ע, ולבדוק מהן התוכניות העתידיות באמצעות מספר הגוש והחלקה. אם לא מוצאים שם את הפרטים הדרושים, אפשר לפנות למחלקת התכנון והבנייה של העירייה.
מחיר: אתר מדלן מספק מידע על עסקאות שנעשו באזור, אבל בעניין הזה שימו לב: כמו בכל מידע סטטיסטי, יש הטיות ויש חריגות. למשל, דירה שנמכרת במחיר נמוך יותר מפני שהיא פונה לבית קברות תוריד את ממוצע המחירים בשכונה באופן שעלול להטעות.
כך, למעשה, כדאי להתייחס לכל המידע שתקבלו - בין אם הוא מגיע מסוכן נדל"ן, מאפליקציות או מחברים ומחברי קהילה ברשת חברתית. שבו עם עצמכם או עם בני ביתכם והכינו רשימה של הדברים שחשובים לכם, גם בבית עצמו וגם בסביבת המגורים. חשבו כמה שנים קדימה - וכתתו רגליים. הבית שיהיה לכם, כמו גם הסביבה שלו, צריכים להתאים בדיוק לכם.