בשבוע האחרון התקשר לקוח של אחד הבנקים הגדולים אל פקיד הבנק, לאחר שפיקדון שהפקיד פקע והופקד בחשבונו. פעמיים התרגז הלקוח באותו היום. ראשית, איש בבנק לא טרח להתקשר ולהזכיר שפיקדון של עשרות אלפי שקלים פקע והופקד ללא ריבית, שכן גם הריבית הזעומה שהובטחה עד כה ליתרות זכות בחשבונות העו"ש בוטלה החודש. ושנית, הפקיד בישר ללקוח כי הפיקדון שהופקד רק לפני שלושה חודשים בריבית של יותר מארבעה אחוזים יוכל לשאת מעתה ריבית של שלושה אחוזים וחצי. מדוע הריבית הופחתה, הרי בנק ישראל לא הפחית את הריבית הבסיסית במשק? הפקיד לא התבלבל והבהיר כי "זאת מדיניות הבנק, כי הריבית אולי תרד".
המקרה הזה מבטא במדויק את סיפור רווחי הענק של הבנקים. דווקא בעת מלחמה ומצוקה כלכלית של החברות, בתי העסק ומשקי הבית, הבנקים בעצם מצפצפים צפצוף מתמשך על לקוחותיהם.
רק לפני שנה קמה זעקה בקרב הציבור, וגם מצד הנבחרים בכנסת, על פער הריביות העצום שהבנקים הנהיגו: ריבית מאוד גבוהה שהם גובים על הלוואות, לעומת ריבית אפסית ממש שהם משלמים על הפיקדונות. ויותר מכך: אזרחים רבים ובעלי עסקים מחזיקים סכומי כסף לא מבוטלים בחשבונות העו"ש שלהם. ומה הייתה הריבית המשולמת להם על יתרות הזכות האלה? התשובה הייתה: אפס.
חברי כנסת התרגזו ואיימו בחקיקה. בבנקים, וגם בבנק ישראל, טענו שמדובר בהתערבות גסה בעסקי הבנקים. אולם, הנגיד פרופ' אמיר ירון ראה את הסערה שקמה וקרא אליו את מנכ"לי הבנקים לשיחת נזיפה. מבלי לחייב אותם לעשות כן הוא "הציע" להם להתחיל לשלם ריבית על יתרות הזכות. מנהלי הבנקים הפנימו שעדיף להם להיענות לבקשתו המנומסת של הנגיד מאשר לאפשר חקיקה בכנסת, שתחייב אותם. וכך כל הבנקים, ללא יוצא מן הכלל, הודיעו בחודש יולי אשתקד כי ישלמו מעתה ריבית, אף כי נמוכה למדי, על חשבונות העו"ש של לקוחותיהם.
הריבית המשולמת בכל מקרה הייתה זעומה לעומת הריבית שנוטלים הבנקים על הלוואות, שיכולה להגיע גם לשיעור של שתי ספרות, אולם טובה ריבית כלשהי מאי-תשלום כלל. הכל היה טוב ויפה עד לימים אלה. תזכורת: מזה חצי שנה לא נעשה שום שינוי בריבית בנק ישראל. אולם, לפתע הודיעו כמעט כל הבנקים כי לא ישלמו עוד החל מחודש יולי השנה ריבית זכות על חשבונות העו"ש. בנק דיסקונט ממשיך אמנם לשלם 0.01% ריבית (ממש כמעט אפס) וגם אצל לאומי מדובר בריבית נמוכה בשיעור של 0.75% עד 1.75%.
בשלב הזה כדאי לשאול היכן היה בעצם כל השנים, ובעיקר בשנה האחרונה ובעיקר בימים האלה, אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. האם אין זה מתפקידו להמריץ את הבנקים ולחייב אותם לשלם ריבית כלשהי לפחות ללקוחות הבנקים שחשבונם מצוי ביתרת זכות? ואולי יכול היה לתת הוראה שעל בנק יש להודיע, ורצוי טלפונית, ללקוח מראש כי פיקדון שקלי שלו עומד להסתיים ולהיות מופקד בחשבון העו"ש שאינו נושא ריבית?
וכל זה קורה כאשר רווחי הבנקים בשנת 2023 הסתכמו בכל הבנקים גם יחד בסכום שיא של 18.6 מיליארד שקל וברבע הראשון של שנת 2024 נמשכו נתוני רווחי השיא של הבנקים, שגדלו ברובם לתשואות להון שלהם של יותר מ-14% ובבנקים הגדולים הכריזו על רווחים שהיו קרובים ברבעון בודד ל-2 מיליארד שקל. אולי הגיע הזמן שבבנק ישראל ובבפיקוח על הבנקים יתעוררו ויעצרו את ההשתוללות וגריפת הרווחים העצומים על חשבון הציבור.
נכון, בפברואר הודיע משרד האוצר כי יטיל מס של 2.5 מיליארד שקל על הבנקים לשנתיים, כדי לסייע במימון הגירעון בעת מלחמה. חבל רק שמשרד האוצר, לא התנה את אי-העלאת המס הזה בהמשך בכך שהבנקים ישלמו ריבית על יתרות הזכות בחשבונותיהם. וכאן באה העת להשיא עצה למנהלי הבנקים: תחסכו מעצמכם חקיקה של חברי כנסת פופוליסטיים שפשוט יחייבו אתכם לשלם ריבית, אפילו די גבוהה, על יתרות הזכות של הלקוחות, ופשוט תהיו הוגנים מראש.
