אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הגיש בימים האחרונים תובענה משמעתית כנגד יאיר מעיין, מנהל רשות הבדואים. על פי התובענה, מעיין הציג עצמו במסגרת מכרזים ובפני ועדות שונות כבעל תואר ראשון מ"טריניטי קולג' ויוניברסיטי", הממוקם לכאורה במדינת דרום דקוטה בארה"ב, אף שלא סיים לימודי תואר ראשון במוסד אקדמי מוכר.
לאחר שלא מונה לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עתר מעיין לבית הדין לעבודה בנושא ואז התברר כי לאור היעדר תואר ראשון, הוא אינו עומד בתנאי הסף.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
במסגרת הדיונים בפני בית הדין לעבודה ניתנה החלטת ביניים בה הובהרו חובותיו באשר לאופן מילוי שאלון מועמדות. למרות זאת, גם לאחר החלטה זו הגיש מועמדות לתפקיד מנהל רשות האכיפה והגבייה, לתפקיד ממונה זרוע העבודה ולמנכ"ל חברת מקורות, כאשר בכל ההתמודדויות הללו שב וציין כי הוא בעל תואר ראשון.
לאחרונה, דחה בית הדין לעבודה את תביעתו של מעיין וכנגד פסק דין זה הגיש מעיין ערעור לבית הדין הארצי. הדיון בערעור מתנהל בימים אלו.
מעיין משמש מאז שנת 2016 בתפקיד מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. טרם כניסתו לתפקיד זה שימש הנאשם בשורה של תפקידים בכירים שונים בשירות הציבורי.
בתובענה המשמעתית טענה נציבות שירות המדינה, כי טריניטי קולג' אינו עומד בדרישות ובכללים של האגף להערכת תארים במשרד החינוך. "מוסד זה אינו מוכר במדינת ישראל ואינו מפוקח אקדמית ומדעית על-ידי הרשויות המוסמכות לכך בארץ פעולתו. לפיכך, לא ניתן לראות במחזיק בתואר מטעם מוסד זה כבעל השכלה אקדמית מושלמת כהגדרתו בפסקה 24.212 (הוראות כלליות) להוראות התקשי"ר ולא ניתן לקבל בגין תואר זה אישור שקילות".
"מילא את השאלון בצורה תכסיסנית"
עוד נטען, כי מעיין הגיש בשנת 2020 מועמדות לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. תנאי סף לתפקיד זה הוגדר כ"תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר". ביום 3.12.2020 הגיש הנאשם מועמדות לתפקיד. את שאלון המועמד בנוגע לפרטי השכלתו מילא הנאשם בצורה תכסיסנית, תוך הצגת מצג כאילו התעודה המצויה ברשותו מתבססת גם על לימודים בשני מוסדות אקדמיים בישראל, האוניברסיטה העברית וקריית אונו. זאת, מבלי לתמוך טענה זו בכל אסמכתא.
כמו כן, נמנע הנאשם מלצרף לשאלון המועמד את התעודה מטריניטי קולג', העלים את העובדה כי אין בידו אישור שקילות לתואר זה, לא גילה כי בקשתו למתן אישור שקילות נדחתה על ידי משרד החינוך וכן הסתיר כי המועמדות הקודמת שהגיש לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל נדחתה על הסף בשל אי-עמידתו בתנאי הסף של השכלה.
"במעשיו אלו, הפר הנאשם את חובת הגילוי לגבי השכלתו, לא צירף מסמכים רלוונטיים, העלים מעיני הוועדה מידע מהותי ושעשוי להיות רלוונטי לבחינת התאמתו לתפקיד, לא קיים את חובתו של מועמד לכהונה ציבורית בכירה לנהוג ביושר ובנאמנות, פגע במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי הוראות סעיף 45 חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 ועל פי הוראות של נציבות שירות המדינה בדבר מילוי שאלון מעמד וכן התנהג התנהגות שאינה הולמת עובד המדינה", נכתב בתובענה.
בית הדין לעבודה קבע, כי האופן שבו מילא הנאשם את שאלון המועמד לגבי השכלתו לוקה בחוסר תום לב ואינו מתיישב לכאורה עם הוראות נציבות שירות המדינה בדבר האופן שיש למלא את טפסי המועמדות. זאת, בכך שהנאשם נמנע מלצרף לשאלון את התעודה של התואר הראשון מטרינטי קולג'; בכך כי הציג מצג כאילו אותו תואר ראשון התבסס על לימודים בשני מוסדות אקדמיים בישראל מבלי לתמוך טענה זו בכל אסמכתא ובכך שלא גילה שבקשתו לאישור שקילות של אותו תואר כשקול לתואר ממוסד אקדמי ישראלי נדחתה.
עוד קבע בית הדין, כי הנאשם לא היה רשאי להחליט עבור הוועדה שבשל כך שהוא קיבל תואר שני ממכללה אקדמית מוכרת, הוא פטור מצירוף תעודת תואר ראשון, כי היה עליו לפרוש מידע שלם ונכון בעניין זה ולהקפיד להציג כל מידע אשר עשוי להיות רלוונטי למינוי. כל זאת, לנוכח החובה לנהוג ביושר ובנאמנות שחלה על מועמד לכהונה ציבורית בכירה.
עוד נטען בתובענה, כי בטופס הגשת מועמדות לתפקיד מנכ"ל חברת מקורות לא גילה הנאשם כי התואר מטרינטי קולג' לא מוכר בארץ; הסתיר כי לא ניתן לקבל בגין תואר זה אישור שקילות; לא ציין כי בקשתו לקבלת אישור שקילות לתואר זה נדחתה על ידי משרד החינוך וכן הסתיר כי מועמדותו לתפקיד מנהלי מינהל מקרקעי ישראל בשנת 2011 נפסלה בשל היעדר תואר אקדמי מוכר. כל זאת עשה הנאשם הגם שחתם על ההצהרה, לפיה מסר בטופס מידע שלם ומדויק, ובניגוד לקביעותיו של בית הדין לעבודה בהחלטתו מיום 2.2.2021, לפיהן המידע שבחר להסתיר הוא מידע רלוונטי שחלה על הנאשם חובה לגלות.
במעשיו אלו, הפר הנאשם את חובת הגילוי לגבי השכלתו, לא צירף מסמכים רלוונטיים, העלים מעיני הוועדה מידע מהותי ורלוונטי לבחינת התאמתו לתפקיד, ובכלל זה את החלטתו של בית הדין לעבודה מיום 2.2.2021, לא קיים ביודעין את חובתו של מועמד לכהונה ציבורית בכירה לנהוג ביושר ובנאמנות, פגע במשמעת שירות המדינה, לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי סעיף 42.222(ב) לתקשי"ר וכן התנהג התנהגות שאינה הולמת עובד המדינה.
יאיר מעיין מסר בתגובה: "כפי שהוכח בבית הדין, הלימודים אושרו על ידי מכללת אונו ולכן אני מאמין שהתובענה תבוטל בהקדם לאחר שיערך שימוע שיבהיר ללא כל ספק שעובד בעל תואר שני ואישורי הלימודים שאושרו כדין על ידי הקריה האקדמית אונו עומד בתנאי הסף. עמידתי בתנאי הסף בשישה מכרזים שונים בשרות המדינה בשנתיים האחרונות מוכיחה זאת".
