כאשר ענפים שלמים כמו תיירות ותרבות קרסו על רקע משבר הקורונה, ההייטק הישראלי המשיך לצמוח. על־פי נתוני בנק ישראל, התוצר של מגזר ההייטק צמח בשנת 2020 ב־5.8%, לצד עלייה ניכרת בגיוסי הון מצד החברות בענף.
על־פי נתוני הבנק המרכזי, גם נתוני הייצוא והפדיון בהייטק צמחו ברציפות לאורך כל שנת 2020, בניגוד לענפים אחרים שחוו פגיעה משמעותית עם תחילת המשבר והצליחו להתאושש רק בהמשך אותה שנה.
הצמיחה שעזרה לצמצם את הפגיעה הכוללת
הצמיחה במגזר ההייטק, המהווה אחוז ניכר מהמשק הישראלי (12.6% מהתוצר הכולל ב־2019), עזרה להביא את השיעור הכולל של הירידה בהכנסות של ענפי המשק ב־2020 אל מעט מתחת ל־2%. על־פי הודעת בנק ישראל שהתלוותה לדו"ח על מגזר ההייטק בצל הקורונה, "חלקו הניכר של ההייטק במשק הישראלי הוא אחד מהגורמים למתינות הפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה בישראל ביחס לרבות מהמדינות המפותחות".
9.2% מכלל השכירים במשק ב־2019 עבדו בענפי ההייטק, ועל־פי נתוני הרשות לחדשנות, הם אחראים ל־25% מתקבולי מס הכנסה של שכירים בישראל, מה שמצביע על החשיבות הרבה של הענף והתלות של המשק הישראלי בהצלחתו.
המסקנה מתחדדת, כאשר משווים את חלקו של ההייטק מתוך התמ"ג לצמיחה הכלכלית בשנת 2020. על־פי נתוני בנק ישראל, רק בארבע מתוך מדינות ה־OECD ההייטק מהווה יותר מ־10% מהתמ"ג: ישראל, אירלנד, קוריאה ושווייץ. שלוש מדינות מתוכן (אירלנד, קוריאה וישראל) רשמו שיעור צמיחה טוב יחסית של מינוס 2 עד 2.
היתרון המשמעותי - אפשרות לעבודה מרחוק
האפשרות הקלה יחסית לעבודה מרחוק הובילה לכך שחברות הייטק היו יכולות להמשיך לפעול כמעט באופן שגרתי, בניגוד לענפים שלמים התלויים באינטראקציה ישירה פנים מול פנים, כמו אירוח והסעדה. על־פי נתוני בנק ישראל, 58% מעובדי ההייטק עבדו מהבית בתקופת הסגרים והמגבלות. מעבר לאפשרות הפיזית לעבוד מהבית, גם התרבות הארגונית של חברות הייטק מאפשרת יותר עבודה מהבית ופיקוח מרחוק. על־פי סקר של בנק ישראל מינואר 2021, 88% מחברות ההייטק דיווחו על כך שהן מעוניינות להגדיל את האפשרות לעבודה מהבית גם לאחר המשבר.
לא כל התחומים נהנו מהצמיחה במידה שווה
עם זאת, היה ניתן לראות הבדלים בין חלקים שונים בענף הטכנולוגיה. חברות המספקות ציוד ושירותים טכנולוגיים רשמו צמיחה בעקבות הגידול בביקוש, בעוד חברות אחרות רשמו פגיעה בפעילות. על־פי הדו"ח של הבנק, המעבר של המשק הישראלי לעבודה מהבית ולימודים מרחוק הביא לגידול בדרישה למשרות טכנולוגיות של פיתוחי שירותי ענן, הגנת סייבר, תחזוקת מערכות מידע, מדע הנתונים וכד'.
חברות סטארט־אפ בשלבים מוקדמים (Seed), למשל, רשמו ירידה של 35% בהיקף גיוסי ההון שלהן, על־פי נתוני בנק ישראל. בין ענפי הטכנולוגיה שבהם התוצר ירד: תרופות, ייצור כלי טיס, מחקר ופיתוח בהנדסה וכן מדעי הטבע.
שיעור המועסקים ספג פגיעה והתאושש במהירות
על אף היכולת הגבוהה לעבודה מרחוק, שיעור המועסקים ירד באופן חד גם בהייטק עם פרוץ משבר הקורונה, עד שהגיע לשפל באוגוסט 2020, אז עמד על נתון נמוך ב־7% בהשוואה לחודש המקביל שנה קודם לכן, על־פי נתוני בנק ישראל. לשם השוואה, התעסוקה בענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בקורונה, כגון תיירות, תרבות והסעדה, ירדה בקרוב ל־50%.
בהמשך השנה נרשמה התאוששות ניכרת, ובדצמבר 2020 כמות המועסקים בתחום הייתה גבוהה ב־2% לעומת דצמבר 2019. עם זאת שיעור המועסקים היה, על־פי הנתונים, קטן ב־3% מהנתון בפברואר 2020, רגע לפני פרוץ המשבר.
איך צומחים במקביל לירידה בכמות העובדים?
על אף הירידה בכמות העובדים המועסקים בתחום, הצליח ענף ההייטק הישראלי לרשום צמיחה ניכרת, במיוחד בהתחשב במשבר הכלכלי הגלובלי. על־פי נתוני בנק ישראל, הנטל הונח על כתפי העובדים שנותרו - היקף שעות העבודה בפועל לא ירד במהלך 2020 לעומת שנה קודם לכן, על אף הירידה בכמות העובדים. המשמעות היא שכל עובד עבד יותר שעות בממוצע, בין היתר, בעקבות גמישות רבה יותר בשעות עבודה, חיסכון של זמן נסיעה למשרד, לחץ מצד המעסיקים ומוטיבציה מוגברת מצד העובדים, על רקע חשש מפיטורים ופחות סיבות לקחת חופשות, על רקע השמיים הסגורים וענף התיירות שהושבת.
הגיוסים שברו שיאים ב־2020 (וגם ב־2021)
משבר הקורונה לא הצליח לפגוע בהיקף גיוסי ההון של חברות הטכנולוגיה הישראליות. על־פי נתוני מחלקת המחקר של Start-Up Nation, נרשם ב־2020 שיא חדש של גיוסי הון בקרב חברות ישראליות. החברה מדדה את רף הגיוסים בחודשים ינואר-דצמבר 2020, שעמד על 9.5 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ־20% בהשוואה לגיוסי ההון בשנת 2019 כולה, שבה החברות גייסו 7.7 מיליארד דולר.
הזינוק החד בהשקעות בחברות ישראליות, שהגיעו ברובן ממשקיעים זרים, הוא חלק מהעמידות הרבה שהראה ענף ההייטק על רקע משבר הקורונה. בזמן שישראל רשמה צמיחה של יותר מ־20%, בארצות הברית החברות הגדילו את הגיוסים ב־5%, ובאירופה נרשמה צמיחה של 1% בלבד. חברות מאסיה רשמו ירידה של 15% בגיוסים, ובדרום אמריקה הירידה השנתית הגיעה ל־21% לעומת 2019.
על־פי נתוני Start-Up Nation, סבבי גיוס גבוהים של 25 מיליון דולר ומעלה הם אלו שהובילו את הצמיחה הניכרת בהשקעות בהייטק ובחדשנות ישראלית ב־2020. לדברי מחלקת המחקר של החברה, הנתון מורה על האמון הרב שנותנים משקיעים גלובליים בחברות טכנולוגיות בוגרות בישראל, למרות אי היציבות הכלכלית שאפיינה את 2020 בעקבות משבר הקורונה.
על־פי הנתונים העדכניים ביותר של Start-Up Nation, כבר בחודש יוני 2021 נשבר שוב שיא הגיוסים בהייטק הישראלי, עם הגעה לגיוסים בהיקף של 10 מיליארד דולר מתחילת השנה.
ממשבר להזדמנות
למרות הירידה בכמות העובדים בענף, עדיין קיים מחסור רב בעובדים. על־פי דו"ח "הייטק בזמן קורונה" של רשות החדשנות, המחסור בעובדים בענף הצטמצם השנה מכ־19 אלף לכ־13 אלף משרות פנויות – כך שעדיין יש מחסור גדול בידיים עובדות - ממתכנתים מנוסים ועד עובדים במחלקות שאינן דורשות תארים אקדמיים במדעי המחשב או הנדסת תוכנה.
אין ספק שהתחרות הגדולה על המשאב האנושי בהייטק מתמקדת בעובדים מנוסים עם ידע בתכנות. עם זאת הגיוסים הניכרים של החברות הישראליות, המיועדים להרחבת פעילותן בישראל ובעולם, צפויים להוביל להמשך גיוסים בכל סוגי המשרות.
על־פי נייר עמדה של מכון אהרון למדיניות כלכלית ע"ש אהרון דוברת של המרכז הבינתחומי הרצליה, אשר פורסם באפריל 2021, קיים פוטנציאל משמעותי להגדלת התעסוקה בהייטק, בפרט על ידי שילוב כוח אדם איכותי ללא תואר במקצועות מדעיים, אשר יוכלו, לפחות בחלקם, להוות תחליף לעובדים הפועלים נכון לעכשיו מחו"ל.
על־פי חוקרי המכון, נדרשת לשם כך הכוונה מקצועית התואמת את כישורי העובדים והתאמתם האישית למקצועות אלו, לצד מדיניות ממוקדת ומתואמת היטב עם המעסיקים של הכשרות למושבתי קורונה, שעל־פי כישוריהם, יכולים להשתלב בהייטק, במשרות שהביקוש להן עולה. על מנת להגיע לכך, ממליצים במכון אהרון על ייעוד ההכשרות למובטלים ולמי שמתקשה למצוא עבודה לאחר החל"ת, עם דגש על אקדמאים והנדסאים ללא תואר במקצועות ההייטק, אשר על־פי כישוריהם, יכולים להשתלב בתחום. בין הדגשים המוצעים בנייר העמדה של המכון עבור הכשרת העובדים: שיפור מיומנויות תקשורת באנגלית, שיפור מיומנויות דיגיטליות ושיפור מיומנויות מכירה, שיווק ושירות.
מצד המעסיקים ההמלצה היא לשלב את חברות ההייטק בתהליך ההכשרה, ובמקביל לספק תמריצים לחברות להעסיק עובדים ללא ניסיון ורקע בתחום – גורם אשר מהווה חסם משמעותי ביותר בכניסה לענף.
אם כן, אין ספק שמגזר ההייטק היה אחד מהגורמים המשמעותיים בהפחתת המכה הכלכלית שספגה ישראל במהלך משבר הקורונה. כעת, כשהיציבות נראית באופק, נותר להבין כיצד יכול הענף להמשיך ולסייע בצמיחה של המשק ולהוות קטר המוביל אותו לעתיד טכנולוגי, מקוון ודיגיטלי.
