בית הדין הרבני ברחובות דחה לאחרונה תביעת כתובה שהגישה אישה נגד בעלה בנפרד לאחר שבהליך התברר שבני הזוג נהגו לקיים מפגשים מיניים עם גברים זרים. האישה טענה שעשתה זאת רק כדי לרצות את הבעל, אבל הדיינים התרשמו שבני הזוג שיתפו פעולה מרצון, וקבעו שלנוכח "מעשה הזנות", האישה הפסידה את כתובתה.
בני הזוג נישאו ב-2001 והבעל התחייב על כתובה בסך 360 אלף שקל. בספטמבר 2020 הגיש הבעל תביעת גירושין וטען שהיו ביניהם מריבות על רקע שמירת שבת וחינוך הילדים ושהאישה אינה שומרת על טהרת המשפחה. לדבריו, היא גרה עם גבר אחר וגם הוא הכיר אישה חדשה ויש להם בת משותפת.
במקביל הגישה האישה תביעה לתשלום הכתובה ודרשה לדחות את הגט עד להסדרת העניינים הכלכליים. לדבריה, במהלך הנישואים בעלה כפה עליה מפגשים עם גברים אחרים והוסיפה שגם לו היו יחסים עם גברים. לכן, טענה, היא לא מפסידה את כתובה.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל בתגובה הביא הבעל לעדות את אחד הגברים שהשתתפו במפגשים המיניים. העד סיפר כי הבעל יזם את השיחה איתו, אך שבמהלך קיום היחסים עם האישה הוא לא הרגיש שהדבר היה בכפייה. הוא הוסיף שכשנה לאחר המפגש הראשון התקיים מפגש נוסף עם בני הזוג באותה מתכונת, וגם אז לא הרגיש שלא הייתה הסכמה מצד האישה.
הדיין הרב יאיר לרנר קבע שהאישה אינה זכאית לכתובה ושבני הזוג חייבים להתגרש. הוא התרשם שהצדדים שיתפו פעולה ברצון וכתב שלפי ההלכה, מאחר שהאישה "זינתה" ברצון עם הסכמה של בעלה – הצדדים אסורים זה לזו וחייבים להתגרש והיא מפסידה את הכתובה.
בהקשר זה הוא ציין שמדברי האישה בעדותה עולה שהיא ידעה שהמפגש עם הגבר הזר הוא "בושה" ושהיום היא "מבכה על זה". כלומר, היא ידעה שהיא עושה מעשה אסור: "מעדותו של הגבר הזר (העד) שהופיע בפני ביה"ד, שהוא זה שהשתתף במעשה הזנות, מוכח שגם האיש וגם האישה היו מודעים למעשיהם, וכן ביה"ד התרשם שהצדדים עשו את מעשה הזנות בהסכמה וברצון מלא".
הרבנים יהודה שחור וירון נבון הצטרפו לפסק הדין והבהירו שמאחר שהאישה הודתה שקיימה מפגשים עם הבעל והגברים הזרים היא לא זכאית לא לכתובה, לא לתוספת כתובה, לא למזונות אישה ולא לפיצוי כספי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האיש: עו"ד גיל גייר
• ב"כ האישה: עו"ד שי זילברברג
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
