בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה תביעה שהגיש חקלאי ממושב גבע כרמל נגד יורשי נחלה במושב בית חנניה, שניהלו איתו מו"מ ממושך למכירת הקרקע – אף בסוף חתמו עם רוכש אחר. השופט דניאל פיש קיבל את טענת היורשים שלפיה הם נקלעו לסכסוך לא להם, וממילא התובע לא הצליח לגייס מימון לעסקה.
החקלאי העמיד את סכום התביעה על 4.45 מיליון שקל שאותם דרש משני אחים שירשו מאביהם את הנחלה בבית חנניה. לדבריו, בספטמבר 2018 הוא החל מולם במשא ומתן שנמשך עד מרץ 2019, וחודש לאחר מכן מכרו האחים את הקרקע לגורם שלישי.
לדבריו, האחים התנהלו בחוסר תום לב בניהול המשא ומתן עמו, שלדבריו הבשיל לחלוטין לחוזה מכר, ורק התנהלות חסרת תום לב שלהם מנעו חתימה ברגע האחרון. הוא הוסיף כי האגודה השיתופית עיכבה בכוונה כינוס ועדת קליטה לצורך ראיון קבלה לו ולאשתו בשל לחץ של יו"ר האגודה שלא לקלוט חקלאי נוסף שיתחרה בו בענף גידול הבננות.
האחים טענו מנגד שהעסקה הייתה אמורה להיות פשוטה באופן יחסי למכר נחלות והייתה עשויה להסתיים בחתימה תוך ימים בודדים, אולם הם נפלו קורבן למשפחה כוחנית ונצלנית שמשכה אותם משך יותר מחצי שנה במשא ומתן מתיש וחסר תועלת שנוהל בחוסר תום לב וגרם עוגמת נפש עצומה.
עו"ד אירם גללטענת הנתבעים, החקלאי ציין לכל אורך המשא ומתן כי אישור המשכנתה דרוש לו לצורך העסקה, ולאחר שלא קיבל אותו טען שיביא הון עצמי. בשלב זה הם איבדו אמון. הם ציינו שלא ידעו שנכנסו למאבק יצרני וכוחני בין מגדלי ומשווקי בננות גדולים הנאבקים על שטחי עיבוד.
ואכן, השופט דניאל פיש קיבל את גרסתם. הוא כתב כי אף שכל הפרטים המרכזיים סוכמו בשלבים הראשונים, התובע ויועציו נמנעו מלחתום על ההסכם כיוון שלא הצליחו להסדיר מימון בנקאי לרכישה. שינוי זה לאחר חודשים רבים באופן פתאומי ומפתיע יכול היה בהחלט לערער את אמונם של המוכרים ביכולתו של התובע ורצינותו. בשלב זה הם היו רשאים לפנות לקבל הצעות אחרות, כפי שעשו.
בפסק הדין הובהר שלפי הפסיקה, הקשר שנוצר בין הצדדים למשא ומתן, מעצם טיבו, רופף וגמיש מהקשר הנובע מחוזה. לא כל משא ומתן יכול או צריך להסתיים בחוזה. במקרה זה המשא ומתן נותר תלוי ולא התקדם לקראת חתימה משך חודשים, בעיקר סביב סוגייה אחת: יכולתו הכלכלית של התובע לגייס מימון לעסקה.
ככל שחלף הזמן והתובע לא הצליח לגייס את הסכום הנדרש באמצעות הלוואה, התחזקה זכותם של המוכרים לפרוש מהמשא ומתן. זכותם זו הייתה קיימת ביתר שאת כשהתובע כשל סופית בקבלת הלוואת משכנתה, שקודם לכן טען שקבלתה מהווה עבורו רכיב קריטי לביצוע העסקה, והודיע בפתאומיות כי יממן את העסקה מהון עצמי.
לפיכך דחה השופט את התביעה. התובע חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 411,916 שקל ובהוצאות בסך 19,890 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד זיו לאטי
• ב"כ הנתבעים 3-1: עו"ד גדי שטילמן ועו"ד אריאל רוט
• ב"כ הנתבעים 5-4: עו"ד רון בן מיור ועו"ד אריאל משה
• עו"ד אירם גל עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
