בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות שהגישו ארבעה בני משפחה של אישה שהלכה לעולמה לקיום צוואתה האחרונה שבה הורישה 500 אלף שקל לאחת מנכדותיה. הם טענו שהצוואה רוויית פגמים מהותיים וצורניים ומשכך יש לקיים צוואה מוקדמת שלה, אבל השופטת תמר סנונית פורר חשבה אחרת.
ב-2005 ערכה המנוחה צוואה שוויונית יחסית הכוללת חלוקת כספים לנכדיה. אלא ש-14 שנה לאחר מכן היא ערכה צוואה נוספת, שבה כללה סעיף שאומר כי בטרם חלוקת עיזבונה יש לשלם לנכדתה שסעדה אותה בערוב ימיה חצי מיליון שקל. כשנה וחצי לאחר מכן היא הלכה לעולמה בגיל 91.
המתנגדים – שניים מילדיה ושניים מנכדיה של המנוחה, ששלושה מהם עורכי דין – לא השלימו עם הצוואה. הם טענו שהסעיף לטובת הנכדה נכתב בפונט שונה מיתר הסעיפים, וכן שהמנוחה לא חתומה על כל עמוד בצוואה. בהיבט המהותי הם הדגישו שהסבתא הייתה במצב סיעודי, לא הבינה על מה חתמה וכי הופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת מצד בנה, אביה של הנכדה, שביקש את קיום הצוואה המאוחרת. הוא עצמו טען שבתקופה הרלוונטית הייתה אימו צלולה לחלוטין, עובדה הנתמכת בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט.
ואכן, השופטת סנונית פורר דחתה את טענות המתנגדים המתייחסות לצורת הצוואה. לדבריה, הבדלי פונטים לכשעצמם אינם מהווים פגם בצוואה השולל את תוקפה, וגם העובדה שחתימת המנוחה לא מתנוססת על כל עמוד אינה סיבה לפסילתה.
משמעות דחיית טענות המתנגדים בהיבט הצורני, ציינה, היא הותרת הנטל עליהם להוכיח שהצוואה פסולה, אלא שהם לא עמדו בו. מחוות-דעת המומחה ומראיות נוספות הוכח שהמנוחה הייתה אמנם סיעודית ודיכאונית, אך צלולה. לדברי המומחה הוא בדק בחומר הרפואי שלה ומצא שהדיכאון לא השפיע לרעה על תפקודה הקוגניטיבי באופן שמנע ממנה לערוך צוואה. בפסק הדין צוין שהמומחה נחקר ארוכות על ידי המתנגדים ועמדתו לא נסתרה.
בהקשר לכך ציינה השופטת שחזקה על שלושה מהמתנגדים, עורכי דין במקצועם, שהיו פועלים למנות אפוטרופוס למנוחה אילו הייתה בלתי כשירה: "הדעת נותנת כי לו סברו המתנגדים בזמן אמת כי המבקש מנצל את מצבה של המנוחה והיא איננה כשירה לקבל החלטות בפרט רפואיות היו פועלים בזמן אמת".
גם מסמכים רפואיים המאוחרים לצוואה השנייה הוכיחו שהמנוחה הייתה צלולה. כך למשל, במכתב שחרור מאיכילוב יותר משנה אחרי עריכת הצוואה, נכתב שהיא "צלולה וסיעודית". יתרה מזאת, השכן שלה העיד שנפגש עמה מעת לעת לצורך תשלומי ועד הבית והיא הייתה "בתפקוד קוגניטיבי מלא".
משנדחו מלוא טענות המתנגדים לפגמים צורניים ומהותיים בצוואה האחרונה השוללים את תוקפה, קבעה השופטת שהיא תקוים. המתנגדים חויבו לשלם למבקש 11,700 שקל הוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין
• עו"ד יניב אילוז עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
