בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה נזיקית שהוגשה נגד שירותי בריאות כללית, על ידי הורים לעוברית שהומתה עקב מום שאובחן בהיריון, נשלחה בהסכמתם לנתיחה – וכעבור שלוש שנים התברר שאברים הוצאו מגופתה והיא לא הובאה לקבורה. השופט אחסאן כנעאן קבע שהם יפוצו בכ-400 אלף שקל.
באפריל 2013 עברה האם לידה שקטה בבית החולים בילינסון בשבוע 28 להריון, עקב מום מוחי שאובחן אצל העוברית. ביום הלידה בוצעה בדיקת צ'יפ גנטי והוסבר להורים כי בנוסף יש להעביר את גופת העוברית לנתיחה במכון הפתולוגי בבית החולים "מאיר", כדי לאבחן את הסיבה למום ולמנוע את הישנותו בהריונות הבאים.
לדברי ההורים, הוסבר להם כי הפרוצדורה אורכת כ-40 ימים ולאחר מכן באפשרותם להביא את העוברית לקבורה בעצמם או על ידי המכון הפתולוגי. הם בחרו באפשרות השנייה.
בתביעה שהגישו ב-2016 נגד כללית, ששימשה כמפעילה ומעסיקה של הצוותים הרפואיים בבילינסון ובמכון הפתולוגי מאיר, טענו ההורים שב-2015 ניסתה האם לברר את מקום קבורתה של העוברית כדי לעלות אליו ולהתאבל כראוי לאחר שחשה מוכנה נפשית לכך. דרך עמותה בשם "עתים" נמסר לה שהעוברית לא נקברה ונמצאת עדיין במכון הפתולוגי.
לדבריהם, בסוף אותה שנה פנתה אליהם נציגה מהמכון שאישרה שהעוברית עדיין שם והציעה להם לקחת אותה לקבורה, אך מכיוון שבית החולים לא מסר להם תעודת פטירה ורישיון קבורה, הם נדרשו להעביר קודם את הגופה למכון לרפואה משפטית באבו כביר.
רק לאחר שהיא נותחה שם בשנית הונפק להם דו"ח נתיחה והם יכלו לקבור אותה. אלא שלתדהמתם, הדו"ח העלה כי העוברית נמסרה להם ללא איבריה הפנימיים, כשחלל בית החזה והבטן מכיל נייר, ועד היום הם לא יודעים מה עלה בגורל האיברים. ההורים טענו שבית החולים הפר את חובתו ליידע אותם על הוצאת האיברים ואי-החזרתם, ובית החולים התרשל בכך שלא דאג שהנתיחה והקבורה יעשו בזמן סביר.
"כללית" טענה מנגד כי התובעים חתמו על טופס הסכמה לאחר שהוסבר להם על אודות הנתיחה והקבורה. אבל השופט כנעאן קיבל את התביעה וקבע כי לא הוסבר להורים על האפשרות שיוצאו איברים מהעוברית ללא החזרתם, וגם לא שהתהליך עלול להימשך כמה שנים.
בנוסף נקבע כי הזמן שלקח לבצע את הנתיחה אינו סביר, במיוחד לאור העובדה שבטופס ההסכמה לנתיחה התחייבה כללית לבצע אותה לפי הכללים שבבית החולים "ולפי כללי ההלכה". השופט ציין שלפי ההלכה אין להלין את המת, ומכאן שהיה צריך לבצע את הנתיחה במהירות האפשרית.
מעבר לזה, היועצת הגנטית של בית החולים בילינסון העידה כי הסיבה להתפתחות המום התבררה כבר עם קבלת תוצאות הצ'יפ הגנטי, כך שהמשך נתיחת הגופה וההמתנה לתוצאותיה היו למעשה מיותרים. נקבע כי התנהלות הקופה הייתה רשלנית וגרמה לתובעים עוגמת נפש. כללית חויבה לפצות את ההורים ב-320 אלף שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% ומע"מ והחזר אגרה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד יאיר לביא ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אבי אלרום ואח'
• עו"ד שרון מאירי עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
