משתלם להחזיק בתחנת כוח בישראל: שיעור הרווח הנקי של יצרני החשמל הפרטיים בישראל עומד על 25%, פי 2 מהשיעור של יצרני החשמל הפרטיים בארה"ב. כמו כן, התעריף המשלים שהועבר לתחנות הכוח (תשלום עבור רכיבים שאינם ייצור האנרגיה בפועל) הגיע לשיא ב-2023 של 440 מיליון שקל – זינוק של 50% משנת 2021. על אף המחירים הגבוהים שגבו היצרנים הפרטיים שהוביל גם לשיעורי הרווחיות הגבוהים, אי אפשר להתעלם מאחריות הממשלה למצב הנוכחי, שעולה לציבור הישראלי. בממשלה, ומשיקולים פוליטיים, נמנעים מלאשר הקמה של תחנות כוח חדשות שיוכלו להגביר את התחרות בין יצרני החשמל הפרטיים.
נתונים אלו פורסמו כחלק ממסמכי השימוע המלאים שפירסמה רשות החשמל, המציעה להגביל את המחירים שמקבלים יצרני החשמל הפרטיים עבור החשמל שהם מפיקים. בקבוצת אורות (המוחזקת על ידי אדלטק ושיכון ובינוי) ביקרו בחריפות את השימוע וטענו שהוא לא משקף כראוי עלויות נוספות של יצרני החשמל הפרטיים. חשוב להדגיש שבשנתיים האחרונות הזהירו ברשות החשמל מספר פעמים את יצרני החשמל הפרטיים, שכיום מחזיקים בכשני שליש משוק ייצור החשמל בגז טבעי (היתר על ידי חברת החשמל) שבמידה וימשיכו לגבות מחירים גבוהים ייאלצו לבחור במנגנון של הגבלת מחיר.
על אף שהרשות סיימה עם האזהרות ליצרני החשמל הפרטיים שבמידה וימשיכו להעלות מחירים – הרשות תיאלץ לפקח עליהם, המגמה של עליות המחירים המשיכה, בעיקר בתשלומים שאינם נוגעים ישירות בייצור החשמל (התעריף המשלים). אחת מהאזהרות אמר יו"ר רשות החשמל אמיר שביט בראיון לכלכליסט לפני כשנה "אם משק החשמל לא יהיה תחרותי, נשקול הגבלת מחיר ליצרנים".
הגבלת מחירים בשוק אינה רצויה – וגורמת פעמים רבות לעיוותים כלכליים שכבר לא ישקף כראוי את מנגנון ההיצע והביקוש. אלא ששוק החשמל שונה – שכן כניסה של שחקנים לשוק אינה תלויה רק במחיר, אלא דורשת את אישור הממשלה. כמו כן, ברשות החשמל בחרו בשלב זה להתערב באופן חלקי בלבד במחירים המשלימים, ולא בתעריף ייצור החשמל עצמו, אך לא פוסלים התערבות גדולה יותר בהמשך במידה והמחירים ימשיכו לעלות.
המנגנון שאיפשר את עליית המחירים
מחיר החשמל המיוצר על היצרנים הפרטים נקבע במכרזים יצי שעתיים הנקראים System Marginal Price (SMP) - "מחיר מערכתי שולי". במסגרתם כל יצרני החשמל מעבירים הצעות לחברת ניהול מערכת החשמל נגה על כמות החשמל שיוכלו להפיק ביום למחרת בכל שעה, והעלות של ייצור החשמל. בחברת ניהול המערכת רוכשים את החשמל בהתאם לביקוש, כאשר המחיר שכל התחנות יקבלו יהיה אחיד לפי ההצעה הנמוכה ביותר שלא התקבלה.
לדוגמא, נניח שארבע תחנות כוח שונות - א', ב', ג' ו־ד' - מציעות מחירים של 20, 21, 22 ו־23 אגורות לקוט"ש, בהתאמה. מבחינת ביקוש לחשמל, יש צורך רק בשתי תחנות. לכן, במנהל המערכת ירכשו חשמל מתחנה א' ו־ב' בלבד, וישלמו עבורו 22 אג' לקוט"ש, שהוא המחיר של תחנה ג', הנמוך ביותר שלא התקבל.
בהנחה של שוק תחרותי, המחיר שמציעות התחנות אמור לשקף את העלות השולית של ייצור החשמל שלהן, כלומר העלות של ייצור הקוט"ש האחרון. ההפרש בין המחיר שהתקבל למחיר שהציעה התחנה - למשל, עבור תחנה א', 22 פחות 20 אגורות לקוט"ש - אמור גם לכסות עלויות הפעלה שלא כלולות במחיר ייצור החשמל וגם להשיא רווח עבור התחנה. שתי העלויות המרכזיות הנלוות הן עלות ההתנעה של תחנות הכוח ועלות הפעלת התחנות בעומס מינימום.
ובמידה וההפרש לא מכסה את פער העלויות, יצרני החשמל מקבלים תשלום נוסף – זהו אותו תעריף משלים שברשות החשמל שואפים להגביל כעת. אחד הנתונים שתומכים בכך שמדובר במחיר גבוה במיוחד הוא השיעור מההכנסות: בעוד שבארה"ב התעריף המשלים עמד על כ-3% מההכנסות של יצרני החשמל הפרטיים, בישראל באותה שנה הנתון עמד על 36%.
כך למשל, המחיר שביקשו יצרני החשמל הפרטיים עבור עלות הפעלה בעומס מינימום, שמאפשר להפעיל את התחנה תוך זמן קצר, היה ב-2021 גבוה ב-25% מעלויות הנורמטיביות (כלומר העלות המינימאלית שחישבו ברשות החשמל). ב-2023, הנתון זינק ל-50%.
הסיבה המרכזית: מחסור בתחרות
גם ברשות החשמל מכירים בעובדה שבשוק החשמל הפרטי בישראל אין מספיק תחרות, מה שאיפשר את עליות המחירים. במסמך החריף של הרשות אף טענו כי מדובר בניצול של המחסור בתחרות בשוק ייצור החשמל: "ככל שעבר הזמן, הביקוש עלה ומצוקת הייצור הלכה וגדלה, כך גם התגברה מידת הניצול של המצב שמתבטאת בכך שהצעות המחיר בשנת 2023 לא פחתו ולעתים אף גדלו משנת 2021, כל זאת על אף האיתותים שרשות החשמל פרסמה כי היא מבצעת ניטור שוק ושוקלת להטיל פיקוח על שוק האנרגיה."
ואכן שוק החשמל בישראל אינו תחרותי. במאי האחרון בממשלה לא אישרו את ההקמה של תחנת ריינדיר שחזרה לוועדות התכנון בפעם השלישית, וביטלו את הרחבת תחנת הכח OPC שבחדרה. שתי תחנות אלו, במידה והיו נכנסות לשוק, היו יכולות במידה מסוימת להגביר את התחרות בשוק ולהיטיב עם הצרכן.
מקבוצת אורות, שבבעלות אדלטק ושיכון ובינוי אנרגיה נמסר: "השימוש במונח 'ניצול' לצורך תיאור תנאי השוק שנוצרו בהמשך לרגולציה שכשלה ומחסור כרוני בתחנות כוח, אינו הוגן בלשון המעטה ואף לא משקף את המציאות כהווייתה. מעבר לכך, השימוע מתעלם מעלויות נוספות המושתות על היצרנים בהיקף מצטבר של כחצי מיליארד שקלים אשר אינן מופיעות בדוחות אשר הציגו מאחר והן מושתות על היזמים במישרין.
"המנגנון הנוכחי לקביעת מחיר השוק (ה-SMP) מייצר עיוות ויש לתקנו כך שיבטיח תחרות יעילה לתועלת צרכני החשמל.הדהירה, בעת ובעונה אחת, ליישום שני מנגנוני הסדרה מהותיים וסותרים - הן שינוי שיטת ה-SMP כפי שמוצע ע"י נגה והן פיקוח על מחירים כפי שמקדמת הרשות – הינה צעד שגוי שצפוי לא רק לשבש את הניסיון לבחון באופן מושכל את הפתרון המהותי שמציעה נגה; אלא גם עלול לגרום לשיבוש משמעותי ולירידה בהיצע החשמל ובזמינותו, בדיוק בעת בה ברור שלמשק דרושה הגדלת יתירות ייצור החשמל במשק. עוד ראוי להדגיש כי פיקוח מחירים מעולם לא פתר בעיות שורש בתנאי השוק".
