השקל נחלש מהבוקר (ב') מול הדולר והאירו עם תחילת שבוע המסחר במט"ח: הדולר, שנסחר ביום שישי בערב סביב שער של 3.6 שקלים עולה ונסחר סביב 3.64 שקלים. האירו סביב 4.09 שקלים לאחר שביום שישי בערב נסחר סביב שער של 4.04.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
נתוני האינפלציה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ביום שישי האחרון הפתיעו לטובה: מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יוני 2023, מה שאומר ירידה משמעותית בשיעור האינפלציה השנתי שצנח ל-4.2%.
עם זאת, בכנסת נמשך תהליך החקיקה של המהפכה המשפטית. ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן תתכנס הבוקר (שני) ב-11:00 כדי להתחיל בהצבעות על אלפי הסתייגויות שהגישו חברי כנסת מהאופוזיציה על נוסח ביטול עילת הסבירות. רוטמן מצידו ינסה לסיים את ההצבעות עד מחר ולאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדה, אך חברי האופוזיציה ינסו למשוך את הזמן עד ליום רביעי. בשבוע הבא הקואליציה מתכוונת להביא את הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת, כבר ביום ראשון, ולאשרה סופית בתום דיון ארוך עד היום למחרת. בכך תושלם החקיקה שבוע לפני שהכנסת יוצאת לפגרה של חודשיים וחצי.
גורמים המעורים בשוק המט"ח הביעו בימים האחרונים חשש שהמשך חקיקת המהפכה המשפטית תסייע לספקולנטים "לעשות קופה" בימי טלטלה של שערי המטבעות. יצוין שמאז תחילת החקיקה בינואר עלו שערי האירו והדולר ביותר מ-10%, אולם במהלך השבועות האחרונים נצפו ימים שבהם נעו שערי המטבעות במהלך יום המסחר עד 3% כלפי מטה ומעלה.
בתוך כך, בתחילת השבוע הודיע בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, כי החליט להותיר את הריבית במשק הישראלי על שיעור של 4.75%. זאת, לאחר למעלה משנה של 10 העלאות ריבית רצופות, בניסיון להתמודד עם האינפלציה המשתוללת.
יחד עם זאת, במסיבת העיתונאים שקיים מיד לאחר ההחלטה, אמר הנגיד כי "אמרתי בעבר מספר פעמים כי בעקבות קידום שינויים אלו חלה עלייה ברמת אי-הוודאות בכלכלה הישראלית, כפי שמשתקף בין היתר, בפיחות העודף של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי.
"להמשך אי-הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים, כפי שמתבטא בסיכונים לתחזית חטיבת המחקר, ושאת חלקם ציינתי בדבריי קודם לכן. גם קרן המטבע הבינ"ל הצביעה בדו"ח האחרון שלה על הנזק מהמשך אי-הוודאות לאורך זמן. לכן, חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות".
הנגיד הדגיש בדבריו בין השאר את הפיחות המשמעותי של השקל, וטען כי הוא נבע בעיקר "מגורמים מקומיים" וגרם לעלייה של אחוז-אחוז וחצי לאינפלציה. לדבריו, "בחצי השנה האחרונה חווינו פיחות משמעותי בשקל. פיחות אשר נבע בעיקר מגורמים מקומיים, ופחות מהסביבה הגלובלית. על-פי ההערכות בתקופה זו נרשם פיחות עודף של השקל - כזה שאינו נובע מהגורמים הכלכליים שאפיינו את שוק המט"ח בשנים האחרונות. הערכות שמרניות מצביעות כי פיחות עודף זה תרם עד כה כאחוז עד אחוז וחצי לאינפלציה. ככל שהיחלשות השקל תימשך, הדבר עלול להעיב על חזרת האינפלציה ליעדה, ולכן ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר".
פורסם לראשונה: 09:56, 17.07.23
