"החשש המרכזי הוא שה'פיק' שראינו בשנה האחרונה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים עשוי להיות חד פעמי, ולהערכתי זה יהיה בעקבות התמריצים השליליים שמסתמנים בהסכמים הקואלציוניים עבור חרדים שרוצים לצאת לעבודה". כך מסביר גלעד מלאך, ראש התוכנית לחרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio. לריאיון המלא עם מלאך קפצו לסימנייה המתאימה בנגן שבראש הכתבה.
את הדברים אמר מלאך בעקבות הדוח שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה השבוע, לפיו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 שיעור הגברים החרדים העובדים הגיע לשיא של 53.5%, הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות, לאחר שמאז 2015 הוא נותר תקוע על סביבות ה-50%-51%. גם בקרב הנשים החרדיות נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של 2022 מצביעים על שיעור התעסוקה הגבוה אי פעם - 80%. לצורך ההשוואה, ב-2021 51% מהגברים החרדים עבדו ו-78% מהנשים החרדיות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
גפני, נתניהו וגולדקנופף. ההסכמים הקואליציוניים עלולים להחמיר את מצב מערכת החינוך החרדית והשילוב בשוק העבודה
(צילום: אלכס קולומויסקי, שאול גולן )
"אצל הנשים החרדיות אנחנו רואים שהמגמה של כניסה לשוק התעסוקה ממשיכה, ולמעשה השילוב שלהן כבר הדביק את הפער מהיהודיות הלא חרדיות, ששיעור התעסוקה שלהן עומד על 82%", מסביר מלאך. "עם זאת, עדיין לא הודבק הפער בתחומי התעסוקה וברמת ההכנסה של נשים חרדיות. אלה מרוויחות לחודש בערך 70% מההכנסה של נשים יהודיות לא חרדיות, וזה בעיקר בגלל גובה ההכנסה לשעת עבודה וכן היקפי המשרה המצומצמים יותר, שכן הנשים החרדיות עדיין נושאות בתפקיד המסורתי של גידול הילדים.
"יחד עם זאת, אצל הגברים המצב חמור הרבה יותר. אמנם ראינו איזושהי קפיצה משמעותית בשנה האחרונה אחרי הרבה שנים שהשיעור נותר קבוע, אבל ההסכמים הקואליציוניים מבשרים על תקצוב נוסף מכיוונים שונים למשקי הבית החרדיים בכלל ולאברכים בפרט - הכפלה של תקציב הישיבות, סיוע בדיור, תלושי מזון לנזקקים, שכוללים את האברכים. בעצם כשאתה מעניק יותר לאברכים אז המוטיבציה לצאת לעבודה, שהיא בדרך כלל בשכר נמוך בשל היעדר כישורים רלוונטיים - יורדת.
"אני מעריך שהזינוק בשיעור התעסוקה בשנה האחרונה קשור ליוקר המחייה באופן כללי, שכן בשנה האחרונה הריבית עלתה, האינפלציה, יש את תשלומי המשכנתאות והדיור ואלה דברים שמשפיעים מאוד על משקי הבית החרדיים. זאת, במקביל לכך שהחרדים לא היו בקואליציה בשנה האחרונה, וזה הוביל לירידה בתקצוב לישיבות, לכוללים, היו כל מיני 'גזירות' כמו מיסים על משקאות ממותקים וחד פעמי ועוד - וזה משפיע על יציאה לעבודה.
"הבעיה הנוספת היא שגם מי שיוצא לעבודה, רמת ההכנסה שלו נמוכה ותחומי התעסוקה שלו לא איכותיים בכלל. ההכנסה הממוצעת לגברים חרדים היא מחצית בלבד מגברים יהודים לא חרדים, אז הפער כאן הוא עצום".
"אי אפשר שחמישית מאזרחי המדינה יהיו בלי כישורים"
אחת הנקודות המרכזיות שעולות מהדוח היא הנתונים הגרועים במיוחד במערכת החינוך, שמשפיעים כמובן על הכישורים של הצעירים מהאוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. בשנת הלימודים 2021-2022 למדו בחינוך החרדי כ-373 אלף תלמידים - שהם כ-20% ממערכת החינוך הישראלית כולה ומעל 25% ממערכת החינוך העברית. כלומר, חמישית מהתלמידים בישראל לומדים במערכת החינוך החרדית, שבה, על פי הדוח, רק 15% מקרב הבנים נבחנים בבחינת בגרות אחת לפחות. אצל הבנות המצב טוב יותר ומציג שיפור משמעותי, כאשר 59% מהן נבחנו בבחינת בגרות אחת לפחות, לעומת 31% בלבד עשור קודם לכן. שיעור הזכאיות והזכאים לתעודת בגרות במגזר החרדי היה 14% בלבד לעומת 83% בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.
מיכל צ'רנוביצקי, מנהלת תוכנית חרדים למדינה בקרן ברל כצנלסון, הסבירה בריאיון ל"כסף חדש" כי "חשוב מאוד להבין שחלק משמעותי בהסכמים הקואליציוניים של ש"ס, יהדות התורה וגם הציונות הדתית מתעסק בסיפור של החינוך החרדי, ונועד לחזק את האוטונומיה של מערכת החינוך החרדית, שכידוע מתוקצבת חלקית על ידי המדינה על אף שהפיקוח בקושי קיים. עכשיו הדרישות שהסכימו עליהם מקטינות את הפיקוח ומגדילות את התקציב". לריאיון המלא עם צ'רנוביצקי קפצו לסימנייה המתאימה בנגן>
צ'רנוביצקי מציינת כי מעבר לחוסר שוויון הנובע מכך, הבעיה היא שהסיפור הזה משפיע וצפוי להשפיע יותר ויותר על כל החברה הישראלית: "אם הסיפור היה יותר תקצוב או פחות תקצוב, אבל בזכות זה היה חינוך טוב יותר - אז בסדר. אבל זה לא המצב, וכשכל תלמיד חמישי בישראל לומד במערכת החינוך החרדית מדובר על חמישית מאזרחי המדינה שיגיעו לשוק העבודה בלי כישורים - מה שיוריד את הרמה של כל המדינה.
"גם המעט יחסית שנכנסים לשוק העבודה נכנסים אליו ממקום נמוך יותר, ואלה שרוצים לעבוד אבל לא מקבלים את הכלים נפגעים. המדינה משקיעה הון בשילוב חרדים בתעסוקה, אבל היא מתחילה לעשות את זה כשהם בגילאי 18 או מעל 20, ובינתיים הילדים שלהם או האחים שלהם נכנסים לאותה מערכת חינוך שבסופה יצטרכו להשקיע גם בהם. בקיצור, זה סיפור שלא נגמר. במקום לחתוך את הסיפור הזה בגילאים הצעירים ממשיכים לטפח את הבעיה עוד ועוד ולהחמיר אותה".
בנוסף טוענת צ'רנוביצקי כי כל "כניעה" לדרישות של החרדים לגבי מערכת החינוך המופרטת שלהם, מקרבת את קץ החינוך הציבורי בישראל - "משום שאם הם מקבלים תקצוב מבלי לעמוד בדרישות של המדינה, אנחנו יוצרים פה עוד ועוד פערים בתוך מערכת החינוך הישראלית, שממש לא בטוח שייעצרו בגבולות של בני ברק".
בנוגע להסכמים הקואליציוניים ולסיכוי שיתממשו, אומרת צ'רנוביצקי: "עם כל הכבוד להסכמים, צריך לחוקק פה חוקים, לשנות חוזי מנכ"ל, זה סיפור שלם, זה לא יקרה מחר בבוקר ולא ביום אחד. אני חושבת שיש מה לעשות והמאבק עשוי לגרום לזה לא לקרות. אנשים לא תמיד מבינים שדברים שקורים היום בבני ברק עוד שנתיים יפגעו גם בהם. הסיפור הוא עכשיו להעלות מודעות ולהסביר את הדבר הזה, זה מתחיל לקרות ובשביל זה אנחנו פה".
"לשפר השכר של הנשים - הקטר של הכלכלה החרדית"
מלאך מציין כי על אף שהוא מוטרד מהמהלכים המסתמנים בממשלה החדשה, יש כמה דברים מעודדים שאפשר לראות ברמת השטח, ואחד מהם הוא השימוש באינטרנט, שיכול גם הוא לדרבן ליציאה לעבודה: "היום שני שליש מהחרדים משתמשים באינטרנט, אפרופו השיח שיש עכשיו לגבי טלפוני כשרים או לא, מה שמראה שהציבור מצביע ברגליים ורוצה לגלוש באינטרנט וחלקו גם בצורה חופשית. התהליך הזה קשור לשיפור רמת החיים, ולכך שיותר אנשים יוצאים לעבוד. יש כמה אינדיקציות לגבי זה".
בנוסף, הוא טוען כי אחד הדברים שהממשלה הנוכחית יכולה לעשות ושישפיעו לטובה על שיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא להוריד את גיל הפטור מגיוס: "זה יכול להשפיע לטובה על אותם צעירים שכן רוצים לצאת לעבוד, אבל להערכתי התמריצים לא לצאת לעבודה יהיה עדיין חזקים יותר מהתמריצים ההפוכים".
לגבי השילוב בתעסוקה של נשים חרדיות, שכאמור גבוה במיוחד אך הבעיות בו הן רמת התעסוקה וגובה השכר הנמוכים, ד"ר יעל פרואקטור, אשר עוסקת בקידום שוויון מגדרי ופעילה חברתית, הציעה בריאיון ל"כסף חדש" דרך חדשה להסתכלות על המצב שיכולה להפיק ממנו תועלת גדולה יותר, לטענתה. פרואקטור מציעה להעביר תקציבים שנועדו לטובת הגדלת שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עבור שיפור איכות התעסוקה של הנשים החרדיות. לריאיון המלא עם פרואקטור קפצו לסימנייה המתאימה בנגן שבראש הכתבה.
"העובדה שנשים חרדיות מתחתנות ויולדות בגילאים צעירים, וצריכות במקביל לפרנס את המשפחה כדי שהגבר יוכל ללמוד, הופכת אותן לכוח עבודה זול", מסבירה פרואקטור. "השכר הממוצע של הנשים החרדיות נמוך בכ-30% מהנשים היהודיות הלא חרדיות, והסיבות לכך הן היקף המשרה וגם תחומי העיסוק, שכן חלק גדול מהן עובדות במקצועות החינוך שבהם פוטנציאל ההשתכרות יחסית נמוך, ובנוסף רובן מועסקות דרך דרך עמותות פרטיות של מפלגות הציבור החרדי, ואלה מאופיינות בשכר נמוך ותנאים סוציאליים ירודים".
"אם יגדילו את קצבאות האברכים כפי שהובטח, זה יפגע במיוחד בשילוב גברים חרדים בתעסוקה, כידוע", היא מוסיפה. "לכן, בהינתן שזה המצב, מה שאפשר לעשות זה להעביר את התקציבים שנועדו להגדלת שיעור התעסוקה של הגברים החרדים כדי לקבוע יעדים חדשים לשיפור איכות התעסוקה של הנשים החרדיות, כדי שיוכלו להגיע לשכר גבוה יותר".
כלומר לוותר על השילוב של הגברים החרדים בשוק התעסוקה?
"אני לא אומרת לוותר על זה לחלוטין, אבל צריך לזכור שכרגע הנשים הן הקטר של הכלכלה החרדית כי הן אלה שבמידה רבה קובעות את רמת ההשתכרות של משק הבית, ולכן חייבים לשפר את איכות התעסוקה וגובה השכר שלהן.
"אפשר למשל לשפר את איכות ההוראה בסמינרים לבנות, שברובם לא מותאמים לדרישות בלימודי ההשכלה הגבוהה. אפשר לשפר גם את ההכשרות המקצועיות שנשים עוברות. הרבה מתוכניות ההכשרה לא מפוקחות או מפוקחות חלקית, וזה פוגע בסיכוי שלהן למצוא משרה עם שכר גבוה. יש ספק גם בנוגע לאיכות של ההכשרות שהמדינה מממנת באופן מלא, מטעם זרוע העבודה, עד כמה הן מותאמות בפועל לשוק העבודה".
