טלטלה בשווקים ברחבי העולם: ריאיון עם יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר
(צילום: ירון ברנר)
הירידות הדרמטיות שהחלו עוד בסוף השבוע בוול סטריט, והמשיכו הבוקר בבורסות באסיה וגם בישראל, גורמות לדאגה גדולה בשווקים. יואל נווה, הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר, מסביר בשיחה עם אולפן ynet מה הסיבות שעומדות מאחורי הקריסה, ומה צפוי לכלכלה העולמית בכלל ולזו הישראלית בפרט.
"אני חושב שהדבר העיקרי שמניע את המפולת הזאת הוא החשש של המשקיעים שהבנק המרכזי האמריקני מאחר בהורדת הריבית, ולכן ארה"ב מידרדרת למיתון יותר רציני ממה שחשבו שיהיה. במקביל, היו פה כל מיני שינויים נוספים של בנקים מרכזיים, הבנק היפני שהעלה ריבית וגרם לעלייה חדה מאוד ביין, כך שזה הכול ביחד. אפשר גם להוסיף אולי את החשש המסוים במלחמה אזורית במזרח התיכון. כל זה מוביל לתוצאה הזאת".
איך צפוי לנהוג הבנק המרכזי בארה"ב לאור ההתפתחויות?
"הבנק המרכזי בארה"ב כבר אמר שיוריד ככל הנראה את הריבית בספטמבר. יש עוד הרבה זמן עד אז. אם הוא באמת יוריד את הריבית בחדות, אז יכול להיות שזה יהיה סימן לשווקים שאכן המיתון מגיע. עד לפני תקופה קצרה כולם האמינו שהורדות הריבית יהיו הדרגתיות, שההאטה בכלכלה האמריקנית לא תגיע לכדי מיתון. כרגע השווקים מאוד עצבניים, יש פה תנודתיות מאוד חזקה. במקביל, אני חושב שחלק מהמסחר שראינו בחלק הראשון של השנה שהתבסס על הציפיות הגבוהות מכל עולם ה-AI (בינה מלאכותית) - הציפיות האלה טיפה מתפוגגות".
אם אתה צריך להעריך, נמשיך לראות ירידות חדות בתקופה הקרובה?
"קשה לומר. קשה מאוד לצפות מה שקורה, בעיקר כשהתנודתיות היא כל כך גבוהה. יש פה התאמה של פוזיציות של משקיעים בהיקפים כנראה יחסית גבוהים וקשה מאוד להעריך. שוב, צריך לזכור שעד לפני תקופה לא קצרה שווקי המניות הציגו תוצאות מאוד טובות השנה. אני חושב שהתיקונים פה הם מאוד חדים, יכול להיות שיהיה תיקון חזרה כלפי מעלה, יכול להיות שזה ימשיך, קשה מאוד לדעת".
עוד הוסיף נווה כי "צריך לזכור שרמת האבטלה בארה"ב עדיין יחסית נמוכה, אבל חלק מהעניין הזה זה שינויים שהם מאוד דרמטיים במהלך השנה בציפיות של המשקיעים לכל מה שקשור לתוצאות של הכלכלה האמריקנית, וגם לריבית הפד. בתחילת השנה משקיעים חשבו שהבנק המרכזי יוריד ריבית בהיקפים מאוד משמעותיים, ואחר כך בעצם חשבו שהוא בקושי יוריד את הריבית. אז עכשיו הציפייה היא שהוא יוריד בחדות, כי אולי אנחנו בדרך למיתון. צריך לחכות ולראות לאן זה באמת הולך ואיזה נתונים אנחנו מקבלים מהמשק האמריקני".
"הממשלה לא מנהלת את הסיטואציה"
ומה בנוגע לבורסה הישראלית ובכלל לכלכלה בארץ?
"אני חושב שמעבר לירידות בבורסה שמושפעות לפחות בחלקן ממה שקורה בעולם הדבר החשוב הוא חוסר הוודאות המתמשך בישראל. זה פוגע בצורה די אנושה בכלכלה הישראלית. ולכן חשוב שנגיע לאיזשהו שיווי משקל מסוים, וכולי תקווה כמובן שלא נגיע למלחמה אזורית, אבל המלחמה המתמשכת כשלעצמה והיעדר מדיניות כלכלית של הממשלה, שבעצם אפילו לא מתקשרת היום לציבור מה היא חושבת שהולך לקרות לנו בימים הקרובים. כל הדברים האלה מייצרים רקע מאוד בעייתי לפעילות כלכלית בישראל. ופה, מעבר לעניין של הבורסה, אני חושב שהנזקים הם נזקים עמוקים, ויהיה קשה לשקם אותם בטווח הקצר".
במידה שהמלחמה לא תסלים, כמה זמן ייקח לכלכלה הישראלית לצאת מהמצב בו היא נמצאת כרגע?
"כבר לפני חצי שנה היו דיבורים שבתקופה בה אנחנו נמצאים כרגע כבר נהיה אחרי המלחמה, ודיברנו כל הזמן על היום שאחרי, אם יהיה פה איזשהו שיווי משקל חדש כזה שיצריך, בין השאר, גידול משמעותי גם לאחר המלחמה בתקציב הביטחון וההשלכות של זה על הכלכלה. אבל כרגע אני חושב שאנחנו נכנסים לאיזושהי סיטואציה שהיא בעצם אין פה היום שאחרי. אנחנו בתוך הדבר הזה והוא עלול להימשך תקופה מאוד ארוכה. ומה שהכי מטריד זה שבעצם בצד של הממשלה, אין שום רצון לנהל איזושהי מדיניות כלכלית שמתמודדת עם הסיטואציה, כי הממשלה לא רוצה לדון בתקציב. אין ספק שצריך יהיה לעשות התאמות מאוד משמעותיות בהוצאה הממשלתית, בין אם בקיצוץ בהוצאה ובין בהעלאת מיסים, אבל הממשלה לא רוצה לדון בזה, אז היא בעצם לא מנהלת מדיניות כלכלית כלשהי, ולכן הכלכלה ממשיכה להידרדר".
אנחנו נשלם ביוקר על ההתמהמהות הזאת של הקיצוץ בהוצאות או העלאה במסים?
"ברור, כי בסופו של דבר בהיעדר מדיניות כלכלית, ואם המצב אפילו לא מידרדר יותר מבחינה ביטחונית, אלא נשאר כך לאורך החודשים הבאים, אני צופה שאנחנו נראה עוד הורדת דירוג. עליית הריבית על החוב הממשלתי תכביד עוד יותר על האוצר, ובסופו של דבר נצטרך התאמות עוד הרבה יותר משמעותיות. חשוב לעשות את הצעדים הנדרשים כבר היום, כבר להתחיל לעשות פעולות, גם אם הן לא מלאות, שיביאו שינוי בכיוון והתמודדות עם הבעיה, כמו שאנחנו רואים אותה. כלומר, עם הגירעון הגדול והחוב התופח ואין ברירה, צריך לעשות את הצעדים האלה כבר עכשיו, כשהממשלה לא רוצה לעשות את זה, אז המצב ממשיך ומתדרדר, ובסוף ההתאמה תהיה הרבה יותר כואבת והרבה יותר גדולה".
