בין שלל הקשיים שאנו חווים בימים טרופים אלה בחזית ובעורף, ישנם ילדים להורים פרודים או גרושים, שאינם מתגוררים תחת אותה קורת גג ולא יכולים לקיים עקב הנסיבות את הסדרי השהות. ברוב המקרים, חלוקת זמני השהות נקבעת בהסכם בין ההורים שמסדיר בפירוט את הימים, השעות, והלינה בסופי שבוע וחגים אצל כל אחד מההורים. בחלק מהמקרים, החלוקה נקבעת על ידי בית המשפט. בימים כתיקונם, החלוקה מתבצעת בהתאם ליכולותיהם של ההורים, אולם עיקרון העל שמנחה בהסדרים האלה הוא טובת הילדים.
טובת הילדים משמעה הסדר שמתאים לגילם של הילדים, לסדר יומם ולהבטחת קשר יציב ומלא עם שני ההורים. בנוסף, נדרשת מידה של הגינות, גמישות ותקשורת בין ההורים על מנת לקיים את חלוקת השהייה תוך שינויים המתבקשים מעת לעת. משנה תוקף לצורך בהגינות וגמישות מתעורר בימים אלה, בהם הנסיבות עלולות שלא לאפשר את קיום הסדרי השהות במתכונתם הרגילה.
ככלל, בהידברות אפשר לפתור הכל, אם יניחו ההורים את משקעי העבר וישימו לנגד עיניהם אך ורק את טובת הילדים מתוך הבנה והכרה בחשיבות הקשר היציב והמתמשך עם שני ההורים. הילדים גם כך מצויים בימים אלה בחששות ופחדים האופפים את סביבתם, ויהיה זה עוול להוסיף עליהם מעמסה רגשית בשל הקונפליקט בין הוריהם.
עם זאת, ישנם מצבים בהם אין בין ההורים תקשורת ראויה שתאפשר תיאום והסכמה. במצבים כאלה כדאי ומומלץ להיעזר בכל גורם מתווך אשר יכול לסייע בהגעה להבנות. זה יכול היות בן משפחה המקובל על שני הצדדים, גורם מקצועי, טיפולי או מגשר, וכל גורם ראוי שהצדדים מסוגלים לתקשר דרכו ומעוניינים בסיוע מטעמו. ניקח לדוגמה מספר מצבים המחייבים שינויים והתאמות:
מילואים. ברור שהורה במילואים לא יכול להיות עם הילדים. אולם בתקופת מילואים מתמשכת להורה המשרת ישנם חופשות קצרות, וגם אם הן לא "נופלות" בדיוק בימי השהייה, מן הראוי לאפשר להורה המשרת לשהות בימים אלה עם ילדיו בהתאם ללוחות הזמנים שנכפו עליו.
מגורים ביישוב מסוכן. כמובן שיישוב אשר פונה מיושביו והוגדר כמסוכן לשהייה לא יכול להיות מקום בו יתקיימו הסדרי שהייה. עם זאת, גם אם אחד ההורים בוחר להמשיך לגור במקום מסוכן, ניתן לקבוע שהשהייה שלו עם הילדים תתבצע במקום חלופי כגון בית הסבים או בני משפחה אחרים שמתגוררים במקום בטוח יותר. במצבים כאלה יתכן שיהיה צורך גם בשינוי הימים, השעות והסדרי הלינה.
עו"ד יוסי צדוקמגורים בבית לא ממוגן. מגורים בבית שאין בו ממ"ד אינם אסורים על פי החוק, אבל אפשר להבין אם ההורה השני חושש משהיית ילדיו בבית שכזה. כמובן שיש הבדל בין אזור לאזור (לדוגמה אשקלון לעומת נתניה) מבחינת חומרת הסכנה, אך בכל מקרה ניתן למצוא פתרון באמצעות עזרה של בני משפחה או צמצום השהייה או הסדרי הלינה, מתוך הבנה שאף אחד מההורים לא רוצה לסכן את ילדיו.
בכל מקרה, חשוב לשמור על ראש פתוח, לב בריא והגיון צרוף, ולהתחשב בצרכים ובנסיבות לטובת הילדים. הורים שלא ישכילו לעשות זאת ויפנו לערכאות בדרישה לקיים את הסדרי השהות ככתבם וכלשונם תוך התעלמות מהמצב, יגלו עד מהרה כי השחיתו את זמנם וכספם לריק.
בתי המשפט ובתי הדין מגלים אפס סובלנות כלפי עמידה דווקנית על קוצו של יוד המתעלמת מהנסיבות המחייבות שינויים וגמישות. את הערכאות מעניינת טובת הילדים. כל טענה או עמדה שיש בה שיקולים זרים המבוססים על משקעי עבר, נקמנות, עקשנות שלא לצורך או שימוש לרעה בהליכים משפטיים – תזכה ליחס צונן ואף עוין מצד בתי המשפט, וטוב שכך.
למי שבכל זאת מחפש עניין וריגוש מעבר למלחמה שעוברת עלינו, אני ממליץ להפנות את זמנו ומשאביו להתנדבות באחד הגופים האזרחיים שמסייעים במאמץ המלחמתי הכולל כנגד אויבינו האמיתיים.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ומגשר צדוק יוסי עוסק בדיני משפחה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
