דיון סוער בוועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, סביב הצעת החוק להקמת קרן הארנונה: ראשי הרשויות המקומיות טענו היום (א') כי הקמת הקרן תביא לפגיעה קשה בערים וכי המדינה "מגלגלת לרשויות את בעיית הדיור שבאחריותה". זאת, בעוד שנציגי האוצר, שמקדמים את ההצעה להקמת הקרן בחוק ההסדרים, הציגו מתווה לפיו לקרן יועברו כספים מגידול בהכנסות מארנונה עסקית, באופן שבו היא תתגמל בניית יחידות דיור, תסייע להגדלת היקפי הבנייה ותסייע לרשויות חלשות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
על פי המודל המוצע, הרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. מתוך הקרן יוענק מענק שנתי קבוע לרשויות המקומיות בסך 2,000 שקל עבור כל היתר בנייה ליחידת דיור שהיא מוציאה. באוצר ציינו כי הדבר שקול להעלאת תעריף הארנונה למגורים בכ-40%, מבלי להעלותה לתושבים בפועל). באוצר הוסיפו כי באופן זה, הרצון בבנייה למגורים יגדל משמעותית.
צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר בפתח הדיון כי השחקן הכי משמעותי בשוק הדיור הוא הרשויות המקומיות והודה כי מערכת התמריצים כיום לא מעודדת דיור. דוד ציין כי ההכנסה מארנונה בגין דיור נמוכה משמעותית מההכנסה בגין ארנונה לעסקים (52 שקל למ"ר לעומת 182 שקל למ"ר), כאשר העלויות לרשות בגין תושבים רחבות יותר משמעותית. דוד הודה כי מי שפועל להרחבת היצע הדיור, פוגע בסל שהוא יכול להעניק לתושבים שלו, והבהיר: "אנחנו לא מאשימים את השלטון המקומי, יש מערכת תמריצים שמובילה לכיוון הזה".
לפיכך, אמר כי תיקון מערכת התמריצים הכרחי כדי להגדיל באופן משמעותי את היצע הדיור: "הפערים מהכנסה ילכו ויגדלו, מערכת המטרו והמערכות הנלוות יאפשרו הרבה מאוד בנייה לתעסוקה במרכז, וזה בסדר גמור, אבל המשמעות בצד הפיננסי היא פערים הולכים ומתרחבים".
דוד הדגים כי ההכנסה מארנונה עסקית לתושב בתל אביב, למשל, גבוהה פי 30 מהארנונה העסקית לתושב בחריש, והראה צעדים שונים בעולם הננקטים בנושא הארנונה: בבריטניה 50% מהכנסות הארנונה העסקים מחולקת מחדש; בסיאול הרשויות במטרופולין מעבירות 50% מכלל הכנסותיהן מארנונה; ובמינסוטה חלק מהגידול בארנונה עסקית ביחס לשנת הבסיס מחולק מחדש לרשויות באזור.
עוד הדגיש דוד כי ההצעה לא נוגעת בתקציב הקיים של הרשויות, אלא היא מתבססת על גידול בארנונה העסקית מעתה ואילך. באוצר הדגישו כי המודל אינו פוגע בתקציב הקיים של הרשויות, אינו כולל העלאת מיסים על תושבים, ויש לו תמריץ של קליטת כל יחידת דיור והותרת כספי הקרן בידי הרשויות המקומיות.
באוצר הוסיפו כי הקרן תביא לתמרוץ רשויות מקומיות לקליטת מגורים, לצמצום פערים ואי-שוויון ולחיזוק העצמאות של רשויות מקומיות רבות נוספות. עוד ציינו כי המהלך אומנם יקטין את התמריץ לארנונה עסקית, אך עדיין ישאיר אותו כדאי.
כרמל שאמה הכהן: "שחיטה לא כשרה של הרשויות"
מנגד, רוב מכריע מקרב חברי הכנסת וראשי הרשויות הביעו התנגדות להקמת הקרן. חיים ביבס, ראש מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מכבים-מודיעין-רעות, אמר: "מדובר בהקמת קרן ארנונה במסווה של קרן דיור, בשל משבר הדיור שהוא באחריותה המלא של המדינה". ביבס האשים כי המדינה הרוויחה עשרות מיליארדי שקלים על חשבון הרשויות והשיווקים לדיור, ולא השקיעה מאומה מכך בפתרונות לדיור, וכך היא פעלה גם בהקמת קרן הניקיון.
לדבריו, "אם מישהו חושב שהם יתנו חמישה מיליארד עכשיו הוא טועה, הם יורידו במענקי איזון וביתר המענקים. מדובר בליבת ההתעסקות של השלטון המקומי, זה ליבת העשייה שלו, במינסוטה זה המקום היחיד שהכניסו את זה בארה"ב ולא סתם לא הרחיבו את זה לאף מקום, כי זה נכשל. זה הליבה שלנו ועל הליבה אנחנו מוכנים להחריב את הכל".
שי חגג', יו"ר מועצות אזוריות במרכז השלטון האזורי, טען: "מה שיקרה בקרן זה שרוב הכסף יחזור לאותן ערים במרכז. מגדרה עד חדרה בונים, ניפגע גם מוועדות גבולות וגם מהקרן הזו. הכסף הזה הופך לקופה קטנה של האוצר, ראינו את ההרכב של מי שמנהל את הקרן. לא נוותר על העניין הזה. הם לא מביאים לנו רשימה של מי שנפגע".
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, הוסיף: "אנחנו עיר שבונה המון, מצד שני אנחנו הולכים לתכנן אזור תעסוקה ענק. השיטה זו פוגעת בלכידות בין הרשויות, אם יש אי של שפיות זה השלטון המקומי, אל תגרמו לנו לסכסוך הזה. בדקתי ובשנים הראשונות אני גדל במודל המוצע, ואז אחרי חמש-שש שנים אני הולך לקבל מכה ולהחזיר למדינה מיליוני שקלים. עיריית לוד הכניסה למדינה שבעה מיליארד שקל משיווקים, אבל אתה מתחנן לשירותים בסיסים לתושבים שלך".
כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן, התנגד גם הוא למתווה קרן הארנונה ואמר: "יושב פה איתי אדם שחתם איתי על הסכם גג, ואישר לי קומות בבורסה ואזורי תעשייה, כולם היו נגד, המדינה לחצה, כחלון לחץ והוא לחץ, אמרתי אני הולך על זה, ואז אותו אדם בא ומשנה את המצב. זו שחיטה לא כשרה של רשויות מקומיות. זה לא מעודד שוויון, זה לוקח את כולם לאחור. אנחנו נלחמים על כל שקל לרווחה, אעשה את זה בשביל להעביר את הכסף למקומות אחרים? לוקחים רעיון שבבסיס נכון ומביאים אותו לעיוות גמור".
רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, חיזק את הדברים: "זה יעשה בדיוק את ההפוך, נבטל את כל הסכמי הגג, אנחנו עומדים לחתום על עוד הסכם. זה גורע מראשון לציון 200 מיליון שקל בעשור הקרוב, מי בנה את הכל, מאיזה כסף?"
מרים פיירברג: "לא תצליחו לעשות 'זבנג וגמרנו'"
מרים פיירברג-איכר, ראשת עיריית נתניה, ציינה: "אתם לא יכולים לעשות דבר כזה גורף בלי לבדוק כל רשות. חתמנו על הסכמי גג, אנחנו יודעים שיזמים ממהרים לבנות מגורים ולא ממהרים לבנות תעשייה, ועכשיו אחרי שבנינו מגדלי מגורים, עכשיו נזכרים ותיקחו גם את המעט שיש לנו? אתם רוצים שוויון? קודם תיצרו שוויון בין המחוזות, לא תצליחו לעשות זאת בצורה של 'זבנג וגמרנו', הצרכים והמאפיינים של כל עיר שונים".
3 צפייה בגלריה
"לא תצליחו לעשות זאת בצורה של 'זבנג וגמרנו', הצרכים והמאפיינים של כל עיר שונים". מרים פיירברג
(צילום: יאיר שגיא)
דרור דבש, מנכ"ל מצפה רמון, הוסיף: "אנחנו כל הזמן מחפשים איך להגדיל את ההכנסות, שיווקנו 5 בתי מלון, היתרי הבנייה בדרך, אנחנו מתנגדים לחוק הזה. בגלל שאנחנו ראליים אנחנו מציעים לקבוע מנגנון שיתחשב במצב הסוציו-אקונומי והפריפריאלי של התושבים".
רותם ידלין, ראשת מועצה מקומית גזר: "הראו פה את תל אביב והרצליה, אבל מה קורה עם כל השאר? במועצה אזורית גזר הוציאו מהבוץ אזור תעשייה שאף אחד לא האמין בו, עיקר הכסף הולך לרמלה, אזור התעסוקה הזה סוף סוף קורם עור וגידים, והנה אומרת המדינה ניקח לכם את ההכנסות שלו, מדובר ב-7% מההכנסות באזור. אנחנו מחזיקים את הראש מעל המים ויוזמים כל הזמן, את זה תיקחו ואז מה יישאר? לא אהיה יותר רשות איתנה, שוב אפול לפתחכם. שוב תעשו מה שעשיתם בקרן הניקיון".
אבי רואה, ראש המועצה המקומית שער שומרון, אמר כי "החוק ברציונל שלו נכון, אבל באיך שהוא מנוסח יש לא מעט בעיות, יש לדבר ולהסדיר אותן. יש לזכור שיש רשויות שאין להם שטחים להקים עסקים, ביהודה ושומרון אין מקום לייעד לשטחים ותעשייה, בקושי מגורים יש".
ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין התייחס למצב במגזר הערבי: "יש ראשי רשויות שיש להם אפשרות להקים ולבנות, ויש ראשי רשויות שאין להם אפשרות לכלום. לכן יש להסתכל על הדברים כפי שצריך ולא לתת מושגים אחרים. ברשויות הערביות מגיעים 4,000-5,000 היתרים לכל הרשויות יחד, איך אפשר ככה להתקדם? צריך להקים קרן לצמצום פערים. תמיד נחזור לסוגיית ביצה ותרנגולת, אין לרשויות הערביות מבנים או אפשרויות לבנות. זה תלוי מדיניות וממסד".
