בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה למעסיקתו של עובד שהלך לעולמו לפצות את אלמנתו בכ-211 אלף שקל עקב הפרשות לפנסיה ששולמו לו בחסר.
הבעל עבד בחברת "אי.אר.פי.אס מוצרי גומי ישראלים בע"מ" בשנים 2016-2012 והלך לעולמו בתחילת 2017. בתביעה שהגישה אלמנתו נגד המעסיקה ובעלי המניות בה היא טענה ששכרו פוצל באופן פיקטיבי לכמה מרכיבים וההפרשות לפנסיה נעשו רק משכר הבסיס ולא מהסכום הכולל, כך שנגרמו לה הפסדים בקצבת השאירים המשולמת לה ובקצבת הנכות ששולמה למנוח.
לטענתה, רכיב ה"שעות נוספות" בתלושי השכר של בעלה הינו מלאכותי שכן בעלה כמעט ולא עבד שעות נוספות, רכיב ה"פרמיה" פיקטיבי לנוכח העובדה שבעלה לא שימש כאיש מכירות ושכרו לא היה תלוי במכירות, ורכיב ה"בונוס" מפוברק מכיוון שלא היה תנאי כלשהו שבהתקיימו בעלה היה זכאי לבונוס.
מעבר לכך, האלמנה טענה כי על בעלה חל צו הרחבה בתחום התעשייה שכולל הפרשות לפנסיה על מלוא השכר.
הנתבעים טענו מנגד שהפיצול בשכר נעשה כדין. המנוח עבד 10 שעות ביום וחמש שעות בימי שישי ולכן היו לו שעות נוספות שעליהן קיבל גמול בכל חודש, שאינו שייך לשכר הבסיס. לדבריהם, רכיב ה"פרמיה" שולם למנוח בגין מכירות שביצע ורכיב ה"בונוס" שולם לו עבור מכירות נוספות.
בנוסף נטען שלא הוכח כי צו ההרחבה בתחום התעשייה חל עליו. לטענת הנתבעים, על המנוח חל הצו השיורי שקובע שסכום המקסימום ממנו יבוצעו הפרשות הוא סכום השכר הממוצע במשק. כמו כן הם טענו כי יש לקזז חוב בסך 8,700 בגין הלוואה שקיבל המנוח מהחברה.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר הסבירה שלפי הפסיקה יש לבחון אם מרכיב מסוים הוא חלק מהשכר ואז פיצולו יחשב כפיקטיבי או שתשלומו מותנה בתנאי כלשהו ואז הוא לא ייחשב כחלק מהשכר.
היא התרשמה שהמנוח עבד בשעות נוספות בהיקף משתנה ושרכיב השעות הנוספות בשכרו שולם באופן גלובלי, וישנה התאמה בין מספר השעות הנוספות הממוצע שעבד לגמול ששולם ולכן אין מדובר ברכיב פיקטיבי.
באשר לרכיבי ה"פרמיה" ו"הבונוס" התרשמה השופטת שהמנוח לא היה חייב למלא תנאי מסוים כדי לזכות בגמולים אלו ולא מדובר בנגזרת של היקפי המכירות, אלא ברכיבים פיקטיביים שבפועל מהווים חלק משכרו וגם מהם יש להפריש לפנסיה.
באשר לצו ההרחבה נקבע כי לפי הראיות שהובאו - תחום העיסוק קשור לענף התעשייה ולכן חל צו ההרחבה לפנסיה בענף זה.
בסופו של דבר נפסקו לאלמנה בגין ההפסדים בקצבת השאירים שלה ובקצבת הנכות ששולמה לבעלה פיצויים בסך 211,412 שקל, בתוספת 16 אלף שקל הוצאות ושכר טרחת עו"ד. מהפיצוי יקוזז סכום של 8,700 שקל לאחר שטענת הנתבעים בעניין ההלוואה התקבלה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האלמנה: עו"ד א. שאבי ועו"ד כפיר דיין-דובב
• ב"כ הנתבעים: עו"ד י. אופק
• עו"ד גרה המאם עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
