"המשך הצמיחה בענף ההייטק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם". כך עולה מהדוח השנתי של רשות החדשנות על מצב ההייטק בישראל שפורסם היום (ד').
מחברי הדוח מציינים כי אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני המשך שגשוג תעשיית ההייטק הישראלי הוא ההשקעה הממשלתית הנמוכה במו"פ. לפי הדוח, ישראל מחזיקה במקום הראשון במדינות ה-OECD בהוצאה למו"פ ביחס לתמ"ג, וב-2020 הנתון כבר הגיע ל-5.4%. אולם מנגד, ישראל מדורגת במקום האחרון מקרב מדינות ה-OECD בשיעור ההשקעה הממשלתית במו"פ מתוך כלל ההוצאה בתחום, כאשר בשנת 2019, פחות מ-10% מכלל מההוצאה למו"פ, השקולה לכ-0.5% תוצר, מומנה על ידי הממשלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לשם השוואה, בארצות הברית שיעור זה עלה על 20% והיווה כ-0.66% תוצר, ובמדינות כמו גרמניה וצרפת הוא טיפס עד לכ-30% שהיו 0.69%-0.88% תוצר. על אף שמדובר בפערים שעשויים להיראות מינוריים, מחברי הדוח מבהירים כי אלה מתורגמים לתוספת השקעה ממשלתית שנתית במו"פ של 2.4-5.7 מיליארד שקלים.
"ההשקעה ממשלתית זו מיועדת למו"פ פורץ דרך בסיכון גבוה אשר יבטיח את המשך הצמיחה בטווח הבינוני והארוך ושאותו מתקשה הסקטור הפרטי לממן", נכתב בדוח. בנוסף, מציינים מחברי הדוח כי ישראל הידרדרה למקום ה-15 במדד החדשנות העולמי בשנת 2021 לעומת המקום ה-13 ב-2020 והמקום העשירי ב-2019.
ניצנים ראשונים של ירידה בגיוסי הון
בינתיים, נראה כי ההייטק הישראלי עדיין נהנה מההשקעה והצמיחה שנרשמו עד כה. יצוא ההייטק חצה לראשונה את רף ה-50% מסך היצוא הישראלי על פי הדוח, ועמד ב-2021 על 54%. בנוסף, בשנה החולפת נשבר שיא נוסף בסך גיוסי ההון של סטארטאפים, והגיע לכ-27 מיליארד דולר בשנה - יותר מפי שניים בהשוואה לשנה הקודמת. כמו כן, סבבי גיוס ההון הגדולים הפכו שכיחים יותר, כאשר 88 מהגיוסים ב-2021 הוגדרו כ"מגה סבבים" בסכום של 100 מיליון דולר ומעלה. מאז 2018 כמות ה"מגה סבבים" השנתית גדלה ביותר מפי 10.
עם זאת, בחברות הטכנולוגיה הבוגרות בישראל התקופה האחרונה הייתה מתונה יותר וציננה את תחושת האופוריה מגל ההנפקות של החברות הישראליות בוול סטריט ב-2021. מבדיקה שערכה רשות החדשנות בקרב 125 חברות טכנולוגיה בעלות קשר לישראל אשר נסחרות בנאסד"ק, עלה כי שוויין המצרפי של החברות ירד בין אפריל 2021 לאפריל 2022 בכ-9.4%, מכ-252 מיליארד דולר לכ-228 מיליארד דולר.
לפי מחברי הדוח, מגמה זו באה לידי ביטוי בניצנים ראשונים של ירידה בגיוסי הון לסטארטאפים בישראל ובארצות הברית ברבעון הראשון של 2022, אולם מוקדם לקבוע כי מדובר במגמה שתישאר איתנו בכל השנה הקרובה או בהמשך.
מובילים בשיעור העובדים בענף - רחוקים מהיעד של 15%
ומה לגבי מצב התעסוקה בהייטק הישראלי? לפי הדוח ישראל ממשיכה להוביל את המדינות המפותחות בשיעור המועסקים בהייטק, מה שמלמד על המרכזיות של הענף בארץ. אך האם אנחנו בדרך ל-15% מועסקים בתעשייה עד 2026, כפי שנקבע ביעד הממשלה? מהדוח עולה כי בסוף 2021 עלה שיעור העובדים בהייטק ל-10.4% מכלל העובדים במשק, שהם כ-362 אלף איש - עדיין רחוק מהיעד השאפתני.
למרות זאת, מספר השכירים בענף גדל בשיעור גבוה של 8% בהשוואה לשנה הקודמת, בעוד שמספר השכירים בכלל הענפים במשק עלה באחוז אחד בלבד. שיעור המשרות הפנויות בהייטק ברבעון האחרון של שנת 2021 עמד על 7.17% לעומת שיעור של 4.61% בשאר המשק - מה שמעיד גם כן על הצמיחה המהירה בהייטק ומהווה אינדיקציה נוספת למחסור החמור בכוח אדם בענף.
עם זאת, לא כולם נהנים מהצמיחה המהירה של התעשייה. מספר העובדים מהחברה הערבית עלה בכ-200 איש בלבד ב-2021, ומספר העובדים מהחברה החרדית אפילו ירד בכ-700 איש במהלך השנה. הירידה במספר העובדים החרדים בסך הכל כוללת עזיבה של 1,200 עובדות מהחברה החרדית, ככל הנראה בשל השפעות הקורונה (הסגרים וההגבלות שיצרו שיבושים במערכת החינוך, ופגעו בעיקר בתעסוקה של נשים באופן כללי), ובמקביל עלייה של 500 גברים חרדים שהצטרפו לענף ב-2021.
באופן כללי, ההייטק ממשיך לשמור על ההומוגניות שלו כענף יהודי: פחות מ-2% מהשכירים בו הם ערבים. עובדים בו בעיקר גברים שאינם חרדים, הנשים מהוות פחות משליש מהשכירים וחרדים וחרדיות תופסים בו 3% בלבד.
התעסוקה בהייטק של בני 45-49 הוכפלה בעשור האחרון
הצעירים הם שכבת הגיל הדומיננטית בענף. 19% מבני 30 עד 34 עובדים בתפקידים טכנולוגיים במשק, רובם מועסקים בחברות הייטק כך ששיעור המועסקים בענף בשכבת גיל זו עומד על 14%. שיעור התעסוקה של בני 45-49 בהייטק עמד על כמעט 12% ב-2021 - הכפלה ביחס למצב ב-2012. שיעור ההשתתפות בהייטק של עובדים מבוגרים יותר, בני 50 עד 64 נע בין 7% ל-9%. רק 8% מהמועסקים בענף עובדים בחברות המוגדרות חברות הזנק צעירות (סטרטאפים). רבים יותר (כ-30%) מועסקים בחברות תעשיית ההייטק, הכוללות בעיקר את התעשיות הביטחוניות שהן בין המעסיקים הגדולים בענף.
באופן לא מפתיע עולה מהדוח כי תל אביב היא בירת ההייטק של ישראל, כאשר שליש מחברות ההייטק יושבות בה, ובחברות אלה עובדים שליש מהמועסקים בענף. בירושלים ממוקמות בעיקר חברות הייטק בסדר גודל קטן-בינוני וחיפה מאכלסת בעיקר חברות רב לאומיות וגדולות. באר שבע היא העיר הצומחת ביותר מבחינת כמות הסטרטאפים הפועלים בה, אך המספרים עוד קטנים באופן יחסי - עלייה של 30 סטארטאפים בלבד מ-70 ב-2015 ל-100 ב-2020.
בהתאם למיקום החברות שמתרכז בתל אביב, הריכוזיות של העובדים בתעשייה נמצאת בעיקר במרכז הארץ. לפי הדוח, יותר מ-60% מהשכירים בהייטק גרים בערי המרכז, בעוד שחלקם של כלל העובדים במשק מערים אלה עומד על 45%. כלומר, הייצוג של תושבי המרכז בהייטק גדול מחלקם באוכלוסיית השכירים בישראל בשיעור גבוה של כ-35%. מנגד, הייצוג של תושבי הצפון והדרום בהייטק נמוך מחלקם היחסי באוכלוסיית השכירים בישראל בכ-33%.
"ישראל לא יכולה לשקוע בשאננות"
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההצלחה של ההייטק הישראלי מטשטשת את האתגרים העומדים בפניו בעתיד. מתוך הדו"ח עולה כי המשך השגשוג נמצא בסיכון בשל ריכוזיות יתר ענפית, גיאוגרפית ודמוגרפית ובשל השקעה ממשלתית נמוכה במו"פ פורץ דרך בסיכון גבוה בהשוואה למדינות מתחרות.
"ללא מאמץ ממשלתי ממוקד ורחב היקף מדינת ישראל תתקשה לשמור על המובילות. לטווח הארוך נדרשת יד מכוונת, שמאיצה ומחברת בין כלל השחקנים בענף. לכן, במסגרת התוכנית האסטרטגית של רשות החדשנות, נמשיך, בין היתר, לפעול בחיזוק החיבור שבין המגזר הציבורי לבין תעשיית ההייטק הישראלי ובקידום 'ארגזי חול' משותפים לניסוי בטכנולוגיות חדשות".
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות: "ישראל לא יכולה לשקוע בשאננות ולצפות שבלי השקעות ארוכות טווח בהייטק - ענף הייצוא המרכזי של המשק - ימשיך להוביל בזירה הגלובלית. לראיה, ההידרדרות של המדינה במדד החדשנות העולמית. השקעות עבר ברמה הלאומית אפשרו לישראל לתפוס עמדת הובלה עולמית בתחום החדשנות ועל המדינה להמשיך ולשמור על כך".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מסרה כי "ההייטק הישראלי הוא נכס לכלכלה הישראלית, ואסור לקחת את הצלחתו כמובנת מאליה. שימור הישגי התעשייה שנים קדימה הוא אתגר לאומי קריטי. דוח רשות החדשנות מציב מראה חשובה למגמות בתעשייה ותומך בפעולות בנושאים שקידמנו בממשלה. תעשיית ההייטק היא תעשייה המתמודדת עם תחרות קשה מול מדינות רבות. עלינו להמשיך ולטפח סביבה תומכת לתעשייה זו, וכך נפעל גם בעתיד".
