בית המשפט למשפחה בצפת קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג ממושב בגליל העליון נגד בתם, ואפשר להם לנקוט הליכים לפיצול שטחים מהמגרש שהעניקו לה ב-2007, שהפך מאז לנחלה בעלת זכויות נלוות כגון מקרקעין לבנייה, מגרש בהרחבה עתידית, אדמות חקלאיות, מכסת ביצים ועוד.
ההורים הם בעלי זכויות בנחלת מייסדים במושב שבגליל העליון, וככאלה הם המליצו לפני יותר מעשור וחצי על בתם לקבלת מגרש ביישוב, שם היא בנתה עם בעלה את ביתם. אחרי שהוחלט על הפיכת המגרש לנחלה הגישו ההורים ושאר בנותיהם את התביעה בטענה שהכוונה הייתה להעניק לבת מגרש בלבד, ללא הזכויות שמעבר לכך. לדבריהם, כשהתברר להם שהמגרש עתיד להפוך לנחלה הם הסכימו לרשום אותה על הבת בנאמנות בלבד, כשהיה ברור כי קרקעות נוספות שיוקצו לנחלה בעתיד יועברו לאחיותיה.
מנגד עמדו הבת ובעלה על כך שהם בעלי הזכויות בנחלה. לשיטתם, לאחר הקצאת המגרש הוא כבר לא קשור להורים וההחלטה להפוך אותו לנחלה אינה נוגעת להם. לטענתם, כל זכות שנולדה להם בהמשך מאותו המגרש, שייכת להם ולהם בלבד.
אבל השופטת אביבית נחמיאס קבעה כי "ממכלול הראיות שהובאו בפניי, כמו גם מהתרשמותי מהצדדים, עולה בצורה ברורה כי חרף העובדה שבמועד הקצאת המגרש לנתבעת הייתה היתכנות ברורה כי המגרש בהרחבה יהפוך לנחלה – ההורים ביקשו להעניק לנתבעת את הזכויות במגרש בלבד, על מנת שתוכל לבנות עליו את ביתה, כאשר ההורים מעולם לא התכוונו להעניק לנתבעת את זכויות הנחלה על כל מרכיביה".
עו"ד מאירה צדוקדגנית דורוןהיא התרשמה שמדובר במשפחה מטריארכלית שבה האימא דומיננטית ועל פיה יישק דבר. ממילא, ציינה, לא הגיוני שהאם תשאיר את חלוקת הרכוש המשפחתי ליד המקרה ותיתן סתם כך את הנחלה כולה לאחת מבנותיה בלבד תוך קיפוח השאר. בפועל היא הסכימה עם תזת התביעה שלפיה הכוונה הייתה להעניק לבת מגרש בלבד ולא נחלה.
אינדיקציה נוספת לכך שכוונת ההורים לא הייתה להעניק לבת את מלוא הזכויות בנחלה, הייתה העובדה שגם לשיטתה היא לא הייתה "הבת המועדפת". היא עצמה טענה שהוריה, ובפרט אמה, התעמרו בה לאורך השנים. לדברי השופטת מדובר בעובדה הסותרת את קו ההגנה שלפיו ההורים ביקשו להעניק לה מגרש עם פוטנציאל לנחלה, ללא סייג או תנאי.
לפיכך התקבלה טענת ההורים שלפיה העניקו בזמנו את המגרש לבתם רק משום שבאותה תקופה היא התחתנה ובנתה את ביתה, כאשר לא היה בכוונתם להפלות את יתר בנותיהן אלא להעניק להן מהקרקעות שיוקצו למשפחה בעתיד.
בשל כך קבעה השופטת שההורים יוכלו לנקוט הליכים מתאימים מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והמוסדות המיישבים לצורך פיצול אדמות הבת מהשטחים השייכים להם, וכי ההחלטה למי להעניק אותם תינתן להם בלבד, כפי כוונתם המקורית. הבת ובעלה חויבו לשלם להורים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד רויטל כרם
• ב"כ הנתבעים: עו"ד שמואל גייער
• עו"ד מאירה צדוק עוסקת בנחלות ומשקים במושבים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
