קרן האקלים של ג'ף בזוס, מייסד אמזון, לא תשקיע בהקמת מרכז מצוינות לפודטק בישראל בעת הזו - בגלל המלחמה. הטכניון והאוניברסיטה העברית ניגשו לקול קורא של קרן כדור הארץ של בזוס (Bezos Earth), ואף זכו למחמאות רבות על הצעתן. ואולם בשבוע שעבר הודיעה הקרן לצוותי החוקרים כי "לאור חוסר הוודאות סביב המלחמה בזמן הנוכחי, מענק כה גדול ומשמעותי למרכז בזוס אינו אופציה ריאלית".
אנדי ג׳רוויס, מנהל תחום "עתיד האוכל" בקרן, ביקר בישראל בספטמבר האחרון. הוא נפגש עם חוקרי הטכניון והאוניברסיטה העברית, והם הציגו בפניו את החברות שצמחו באקדמיה על בסיס מחקרים פורצי דרך בתחום תחליפי החלבון, ואת התוכניות העתידיות למרכז מצוינות. התוכנית של קרן בזוס הייתה להשקיע 30 מיליון דולר במרכז חדש, לצד 70 מיליון דולר שיושקעו ממקורות האוניברסיטה שתיבחר למשימה. כלומר, בסך הכל 100 מיליון דולר למרכז שיפעל במשך חמש שנים.
במייל שהגיע לידי "כלכליסט" ונשלח על ידי ג׳רוויס לצוותי החוקרים ולקרן GFI שניהלה את הקול הקורא בנושא בישראל, הוא כתב: "תודה על המאמץ שהשקעתם בפיתוח הצעה מרשימה למרכז מצוינות לחלבון אלטרנטיבי וגם על אירוח הביקור שלי בספטמבר, במסגרתו הראיתם לי את הדברים הנפלאים שאתם מתכננים לעשות בתחום החלבון האלטרנטיבי. נדהמתי לראות שמתפתח אקו סיסטם כל כך חזק בתחום בישראל, והתלהבתי מהסיכוי להקים מרכז מצוינות באזור. המשוב מפאנל ההערכה שהתקיים בנובמבר, היה ששתי ההצעות הישראליות ייתרמו תרומה פנומנלית לתחום".
ואולם את המחמאות הרבות חתמה כאמור אכזבה. ג׳רוויס כתב: "למרבה הצער, כמובן שאירועי אוקטובר השפיעו. לאור חוסר הוודאות סביב המלחמה בזמן הנוכחי, מענק כה גדול ומשמעותי למרכז בזוס אינו אופציה ריאלית עבורנו. אנחנו נעקוב אחר המצב, ואם המצב ישתפר באופן דרמטי, אנחנו כמובן ניצור קשר".
ג'ו ביידן נשיא ארה"ב על הסיוע לישראל, אוקראינה וטאיוואן
(צילום: רויטרס)
קרן כדור הארץ של בזוס, הפועלת להשקעת 10 מיליארד דולר בנושאים הקשורים למשבר האקלים עד סוף העשור, התחייבה השנה להשקיע 60 מיליון דולר בהקמת מרכזים אוניברסיטאיים למחקר חלבון בר קיימא, כדי להפחית את הנזק הסביבתי לו גורמת צריכת מזון מן החי, ולהגביר את האיכות והזמינות של מזונות צמחיים ועשירים בחלבון. בזמן שמרכז בתחום לא יוקם בעת הזו בישראל, ב-2024 כבר החלה הקרן של בזוס בהקמת מרכזים אחרים בעולם, מה שמותיר את ישראל מאחור דווקא בתחום בו יש לה כיום יתרון משמעותי.
תעשיית החלבון האלטרנטיבי גייסה 1.6 מיליארד דולר בהשקעות ב-2023 ועוד 299 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024. בסף הכל, סך ההשקעות בתעשייה עומדות על כ-16 מיליארד דולר, כ-80% מהסכום מתחילת 2020. ההשקעות האטו באופן משמעותי בשנת 2023, על רקע האטת ההשקעות בהייטק. בשנים 2021-2022, יותר ממיליארד דולר של השקעה פרטית בתחום זרמו לישראל, אשר נחשבת בשנים האחרונות למוקד השני בעולם בכמות הסטרטאפים וההשקעות בתחום, אחרי ארה״ב. בשטח צמחו סטרטאפים שנחשבים לחוד החנית של התחום בעולם, כמו חברות בשר מתורבת ובראשן אלף פארמס של הטכניון, או חברות חלבון אלטרנטיבי כמו רידיפיין מיט.
באוניברסיטאות בישראל נרשמה אכזבה רבה. לדברי פרופ׳ בני חפץ, מנהל המרכז האוניברסיטה למערכות מזון שהוביל את ההגשה, אומר: "זה הפסד למחקר ולחדשנות הישראלית. המרכז היה אמור להוביל חדשנות מחקרית לא רק בהקשר של פיתוח הטכנולוגיה והמוצרים אלא לטפל בנושא הפחתת עלויות לצרכן, בהקטנת תביעת הרגל הפחמנית, ובשיפור הערך התזונתי. אם עד עכשיו ראינו פגיעה במדעי הרוח והחברה, זאת פעם ראשונה בתחום המדעים המדויקים שאנחנו נתקלים בסירוב כזה בוטה בגלל המלחמה. המייל שקיבלנו מתאר בצורה הכי פשוטה ואכזרית את המציאות של האקדמיה והמחקר הישראלי בימים האלו: לא רוצים להשקיע עכשיו בישראל. זה מעורר חשש לגבי ההמשך".
מהטכניון נמסר בתגובה: "מדינת ישראל ובפרט הטכניון אכן נמנים על המובילים העולמיים בתחום החלבונים האלטרנטיביים. עם זאת, הטכניון אינו נוהג לדון בפומבי בהתכתבויות פרטיות".
