המשימה המורכבת והחשובה ביותר של הממשלה החדשה נכנסת השבוע להילוך גבוה. כבר מחרתיים (יום ג') יונחו על שולחן הכנסת, לראשונה מזה שלוש שנים וחמישה חודשים, ספרי תקציב המדינה וחוק ההסדרים המקיף ביותר אי פעם. ביום חמישי, 2 בספטמבר, ייקראו 120 חברי הכנסת להצביע בעד או נגד התקציב וחוק ההסדרים. אם לא יימצא לו רוב - מה שלא נראה בראשית השבוע שיקרה - יהיה צורך להביא את החוק להצבעה נוספת בימים הבאים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אם יאושרו תקציב המדינה וחוק ההסדרים ביום חמישי הקרוב, יכינו במשרד האוצר יותר מ-30 ספרים ובהם כל פרטי תקציבי משרדי הממשלה ויחידותיהם, ואלה יונחו על שולחן הכנסת בראשית חודש נובמבר.
על פי ההסכם הקואליציוני והחלטת הממשלה יהיה צורך לאשר את תקציב המדינה וחוק ההסדרים סופית בקריאה שנייה ושלישית עד ל-14 בנובמבר. מאחר שמועד זה יוצא ביום ראשון, שבו הכנסת לא נוהגת להתכנס, אלא במקרי חירום, אמרו במשרד האוצר כי המועד שבו תערך ההצבעה המכרעת יהיה כנראה ביום רביעי, 10 בנובמבר, דהיינו בעוד 73 ימים.
שר החקלאות באולפן ynet: "הרפורמה תציל את החקלאות הישראלית, לא פחות"
(צילום: סטס קופולו)
אם לא יושג רוב לתקציב ולחוק ההסדרים עד ל-14 בנובמבר, הממשלה תיפול ויוכרז על בחירות חמישיות בתוך פחות משלוש שנים תוך 90 יום.
בהמשך השבוע צפויים ארגונים חברתיים שונים וחברי כנסת ללחוץ על משרד האוצר לבצע שינויים בתקציב. עיקר הלחצים יופעלו בנושאי הרפורמה לפתיחת היבוא בחקלאות והעלאת גיל הפרישה לנשים בהדרגה ל-65. שר האוצר, אביגדור ליברמן, הודיע כבר בסוף השבוע האחרון ששתי הרפורמות, שהוא מייחס להן משקל רב בחוק ההסדרים, לא יוצאו מהחוק עד לקריאה הראשונה.
תקציב המדינה לשנת 2021, שתסתיים שבעה שבועות בלבד לאחר אישור התקציב לשנה הנוכחית, יעמוד על 432.5 מיליארד שקל, לעומת 420 מיליארד שקל התקציב ההמשכי שנקבע לשנת 2020, אף שלא אושר תקציב מדינה קבוע בשנה הקודמת. תקציב המדינה לשנת 2022 נקבע על 452.5 מיליארד שקל.
על פי הצעת התקציב, יעמוד הגירעון בו בשנת 2021 על 6.8% מהתוצר בישראל ובשנת 2022 יקטן הגירעון לשיעור של 3.9%. בשנת 2020 עמד הגירעון בישראל, שהיה אחד הגבוהים בעולם יחסית לתוצר, על שיא מזה 36 שנים - 11.7%, שהם 160 מיליארד שקל. בשנת 1984 הגיע הגירעון בישראל לשיא של 14%.
על פי תחזיות התקציב יסתכמו הכנסות המדינה ב-2022 ב-392.3 מיליארד שקל. לביטחון ולסדר הציבורי יוקצבו 91.7 מיליארד שקל, לשירותים החברתיים יועמדו 200 מיליארד שקל, לתשתיות יוקצבו 45 מיליארד שקל והחזרי החוב יסתכמו בשנה הבאה ב-58.2 מיליארד שקל.
