בית המשפט למשפחה בפתח תקווה הכריע לאחרונה בסכסוך שהתנהל סביב ירושתו של אדם שהלך לעולמו ב-2013 והותיר אחריו שתי צוואות – באחת מהן הוריש את דירתו לחבר, ובשנייה השאיר את כל רכושו לאח של גיסתו. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן פסלה את הצוואה השנייה אחרי שקבעה שהגיסה ואחיה היו מעורבים בעריכת המסמך.
לאחר מות המנוח הגיש אחיה הצעיר של גיסתו בקשה לקיום צוואה מ-2011 ובה ציווה לו את כל רכושו. מנגד, חבר ילדות של המנוח, שגר בשכנות, אליו ביקש לקיים צוואה מ-2007 שבה ציווה לו את דירתו.
אחיה של הגיסה טען כי צוואת 2011 הוקלטה והוסרטה על ידי עורך הדין שערך אותה, והיא הצוואה המאוחרת שצריך לקיים. לטענתו, הסרטון מוכיח שהמנוח חד, ברור, צלול, מעורב בצוואה ולא פאסיבי.
מנגד, החבר סיפר כי הוא והמנוח חברי ילדות שגרו בשכנות יותר מ-50 שנה, ניהלו מערכת יחסים קרובה ומשפחתית, חגגו יחד בחגים ובאירועים משפחתיים. לדבריו, ב-2007 סיפר לו המנוח כי בכוונתו לערוך צוואה לטובתו. החבר ציין כי מעולם לא שמע את שם אחיה של הגיסה מפיו של המנוח ולא ראה אותו מבקר אצלו.
כמו כן, הצוואה המאוחרת נערכה אצל עורך דין שהמנוח לא הכיר, שמשרדו מרוחק 75 ק"מ. זאת ועוד, בשנים האחרונות לחייו סבל המנוח מליקוי משמעותי בראייתו ובתקופה הרלוונטית לעריכת הצוואה המאוחרת כבר כמעט ולא ראה. עצמאותו הפיזית והמנטאלית הייתה מוגבלת, נטען, והוא לא היה כשיר לחתום על הצוואה. החבר הדגיש שהמנוח הוחתם על הצוואה המאוחרת תוך השפעה בלתי הוגנת וניצול ההידרדרות בראייתו, מצבו הנפשי וגילו המתקדם.
עו"ד תמרה רפאלובואכן, השופטת עידית בן-דב ג'וליאן ביטלה את צוואת 2011 והורתה על קיום צוואת 2007. היא ציינה שהוכח באופן חד משמעי שאחיה של הגיסה לקח חלק פעיל בעריכת הצוואה המאוחרת, יחד עם אחותו שהייתה נוכחת במעמד החתימה. נקבע שהאח יזם את הפנייה לעורך הדין והוא זה ששילם לו.
בפסק הדין צוין כי עורך הדין שערך את הצוואה המאוחרת העיד שהאח פנה אליו בעניין ואמר לו שהוא רוצה שיכין צוואה שבה הוא היורש. האח עצמו הודה שאחותו יזמה את עריכת הצוואה וניכר כי הוא עצמו היה מעורב בעריכתה באופן פעיל ואינטנסיבי.
כמו כן הוכח שעורך הדין לא שוחח עם המנוח עצמו לפני החתימה על הצוואה, שכבר הייתה מוכנה ומודפסת. בנוסף, מהסרטון שהציג האח עולה כי במעמד חתימת הצוואה, שלא הייתה ידועה למנוח עד אותו מועד, הוא לא נשאל בשום שלב באופן פתוח לגבי רצונו לצוות, מה הוא רוצה לצוות ולמי, ורק נדרש לאשר את הצוואה המוכנה.
נקבע שאין באישור העדים על הצוואה כל התייחסות לכך שהמנוח לקוי ראייה עד כדי עיוורון ואינו יכול לקרוא את הצוואה. בנוסף, בניו של החבר העידו כי להם ולאביהם היה קשר ארוך ומיוחד עם המנוח ואילו לאחיה של הגיסה לא היה כל קשר אליו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האח: לא צוין
• ב"כ החבר: עו"ד ערן דוידוב
• עו"ד תמרה רפאלוב עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
