בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה לאחרונה ערעור של דייר סרבן על פסק דין של המפקח על רישום מקרקעין, שחייב אותו לחתום על הסכם תמ"א 38 שמקדמים שכניו. השופטים ציינו שהוא לא הסביר מדוע לא הגיש כתב הגנה ושהתנהלותו מעידה על חוסר הבנה של חוק החיזוק.
ביולי 2021 הגישו חלק מבעלי הזכויות בבניין ישן בהוד השרון תביעה למפקח על רישום מקרקעין נגד אחד הדיירים. הם ביקשו לחייב אותו לחתום על הסכם תמ"א לחיזוק הבניין. הדיירים סיפרו שבאוקטובר 2018 חתמו מול יזם על הסכם תמ"א והנתבע הוא היחיד שלא חתם, ללא כל נימוק ענייני.
הנתבע לא הגיש כתב הגנה וטען בדיון כי הסיבה לכך היא בקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע הוצאת היתר הבנייה לפרויקט (בקשה שנדחתה). הוא הוסיף שלא ניתן לבצע עבודות ברכוש המשותף ללא הסכמתו. המפקח דחה את הטענות והורה לנתבע להגיש כתב הגנה. אלא שהנתבע לא עשה זאת חרף ארכות שניתנו לו, והמפקח נתן לבקשת התובעים פסק דין בהיעדר הגנה.
בבקשה לביטול פסק הדין טען הנתבע בין היתר כי לא ניתן לכפות עליו את מכירת זכויותיו הקנייניות ליזם. באפריל 2022 דחה המפקח את בקשת הנתבע לביטול פסק הדין תוך שציין כי הנתבע הפגין זלזול בהליך השיפוטי כשהתעלם מהחלטות הנוגעות להגשת כתב הגנה.
על ההחלטה ופסק הדין הגיש הסרבן ערעור למחוזי. הוא חזר על הטענות שהעלה בפני המפקח והוסיף שלא הייתה הצדקה להורות לו להגיש כתב הגנה לפני שהסתיים ההליך המנהלי שהגיש בעניין היתר הבנייה. עוד הוא טען כי רכוש משותף וזכויות בניה הן זכויות קנייניות, ובהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין פוגעים בקניינו של אדם.
השופטים יחזקאל קינר, יעל מושקוביץ וצבייה גרדשטיין פפקין דחו את הערעור תוך שהבהירו כי מדובר באחד מאותם המקרים בהם ראוי ונכון שלא לבטל את פסק הדין. זאת, בין היתר, מכיוון שהמערער לא סיפק הסבר המניח את הדעת לכך שלא הוגש כתב הגנה במועד.
השופטים הוסיפו שגם בבחינת סיכויי הגנתו של המערער, אין בסיס להתערבות בהחלטת המפקח. הם כתבו כי טענות המערער לעניין הפגיעה בזכותו הקניינית נטענו כסיסמא ריקה מתוכן והוא לא העלה כל טעם ענייני וספציפי שאפשר לראות בו טענת הגנה, ולו בדוחק.
לקראת סיום כתבו השופטים שלא ניתן להתעלם מהתחושה לפיה המערער, בהיותו בלתי מיוצג, כשל בהבנת הוראות חוק החיזוק, וחוזר על טענות בדבר פגיעה בזכות הקניין, רק מאחר שדיירי הבניין נוהגים בהתאם להוראות החוק ומכוחו הם מבקשים לכפות עליו את החתימה.
"המערער המבקש להגן בחירוף נפש על קניינו, עוצם עיניו וליבו לעובדה, כי דירתו מצויה בבניין משותף, מט לנפול, כי הבניין הינו האחרון מארבעה בניינים אותם מחזק היזם מכוח תכנית תמ"א 38/1 והכל במטרה להיטיב את מצבם של דיירי הבניין ולא רק שלא לפגוע בקניינם, אלא לשפר אותו", סיכמו השופטים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: לא צוין
• ב"כ המשיבים: עו"ד מיכל לסרי
• עו"ד עינבל שטרית צביק עוסקת בתמ"א 38
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
