הרוחות שוב סערו בימים האחרונים סביב הרפורמה בחקלאות שמובילים שרי החקלאות והאוצר עודד פורר ואביגדור ליברמן. הפעם אחרי שיו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת מיכאל ביטון מכחול לבן, איים לא להצביע עם הקואליציה במחאה על הרפורמות המתוכננות בחקלאות ובתחבורה - ומאז חזר בו. אם תשאלו את מנכ"לית משרד החקלאות, עו"ד נעמה קאופמן-פס, מה קיבלו החקלאים אחרי חודשים של משא ומתן, היא תענה שכמעט את כל דרישותיהם. ומה היא קיבלה? לדבריה, בעיקר יחס שוביניסטי ומתנשא מצדם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
5 צפייה בגלריה
נעמה קאופמן-פס. "אין שום כינוי ואמירה שוביניסטית שלא נתקלתי בהם מאז שאני בתפקיד"
(צילום: ענבל מרמרי)
קאופמן-פס הגיעה למשרד החקלאות ממשרד הכלכלה, שם שימשה כמ"מ מנכ"ל, ובעברה שימשה בתפקידים בכירים במשרד האוצר וכדירקטורית ברכבת ישראל. אבל לטענתה מול החקלאים היא נתפסה כנטע זר, כמישהי שלא מבינה מספיק בחקלאות הישראלית על כל ענפיה, מועצותיה ותפקידיה.
"אמרו לי שלא החזקתי טוריה"
"ארגוני החקלאים הציגו רשימה של דרישות", סיפרה ל-ynet. "בפועל, את כולם הם קיבלו. אנחנו בתהליכים מתקדמים אבל אין סיכום בפועל. יש שיח מקצועי אבל מסביב המון רעשי רקע. אני מנכ"לית מקצועית במינוי מקצועי שעושה עבודה מקצועית. ועל פני הדרך אין זלזול שלא הרגשתי כלפיי. אמרו לי שאני אישה, אני לא מבינה בחקלאות, לא החזקתי טוריה. קראו לי תרנגולת בלול ופרה ברפת. אמרו שאני היסטרית, מגיבה מהבטן. אין שום כינוי ואמירה שוביניסטית שלא נתקלתי בהם מאז שאני בתפקיד. מחוסר יכולותיי וחוסר בהבנה. לא נתקלתי בדבר כזה. אני עשר שנים בממשלה. עבדתי מול כל מיני אנשים. והם מייחסים לי חוסר הבנה בסיסי בנושאים שעל הפרק. בתור אחת שהגיעה למשרד החקלאות, ועוד לפני שאני יודעת איפה החדר שלי 'נכנסים' בי ב-200 קמ"ש".
נעלבת?
"היועצים שלי ואנשי השר נעלבו מהכינויים השוביניסטיים האלה. הייתי בלול ואמרו לי את בטח מרגישה בבית, תרנגולת מקרקרת. עוזר השר שהיה לצידי כמעט והתעלף במקום. אבל אני לא מתרגשת מהדבר הזה. יש לי עור עבה, אני לא נעלבת מכלום. העבודה שלי סופר מקצועית".
במוקד אחד המאבקים היצריים בממשלה עומדת הרפורמה בחקלאות. במשרד החקלאות כאמור דוחפים ליישומה, בעוד בהתאחדות החקלאים מתנגדים. לפי הרפורמה, יופחתו המכסים באופן הדרגתי על פירות וירקות כדי לתת מקום ל"שחקנים חדשים" בשוק, ובמקביל יקדמו את החקלאות הישראלית באמצעות סיוע בעלויות הייצור, מענקים לפיתוח ועוד. מדובר על מענקים לחקלאים בסך של 2.7 מיליארד שקל לפיתוח ויישום טכנולוגיות ומחקרים וגם הגדלת מכסות העובדים הזרים.
תזכורת: הפגנה של חקלאים נגד הרפורמה
(צילום: אביהו שפירא)
הרפורמה בחקלאות מעוררת הרבה אמוציות על אף שהיא מדוברת מזה שנים. "רק שעכשיו סוף סוף יש שרים שמניעים אותה. ואי אפשר לעשות רפורמה בלי להשקיע בחקלאות. להביא שלושה מיליארד שקל לחקלאות זה דבר שלא קרה. באתי ממשרד הכלכלה, ואני משווה את החקלאות לעסק קטן שצריך לפרנס ולהשקיע. נורא נעלבים כי רואים בזה משהו ערכי, ציוני ורומנטי. עובדים בשדה, ואומרים שבמקום אליו מגיע השדה יגיע הגבול. הכי קל להאשים אותי שלא אכפת לי. וזה לא נכון. ההסתכלות שלנו היא עניינית. אני חושבת מה אני עושה כדי שהחקלאות לא תיעלם. אני לא עושה לטובת העולם החקלאי אם אתעלם מהמציאות. גם השר פורר צריך המון אומץ כדי לעמוד בעוז ולומר 'אני לא מוותר לכם. אני רוצה שתרוויחו. תכניסו חדשנות'. זה אירוע לא קל. כשאני פותחת את השוק לתחרות זה מאתגר".
על הטענות שמפנים נגדה החקלאים היא אומרת: "לצד השני קל להגיד גדלת בנתניה ולא במושב, על אף שאני בת של מושבניק. "לאבא שלי הייתה מכסת ביצים. השיח צריך להתקיים ברמה המקצועית. כל הכנסה של פוליטיקה לתוך השיח פוגע".
אחת מנקודות המחלוקת העיקריות נסובה סביב פערי התיווך ממכירת פירות וירקות והרווחים שגוזרים רשתות השיווק על חשבון החקלאים. "הייתה שורה של פקידים מקצועיים בוועדת פערי תיווך, שבאה לבדוק האם יש רווחים חזיריים ברשתות השיווק או במקומות אחרים", הסבירה קאופמן-פס. מסקנות הביניים של הוועדה קבעו כי 60% ממחיר הפירות והירקות מגיעים לחקלאי, 25% לקמעונאי ו-15% לסיטונאי. ביקורת רבה נמתחה על מסקנות הוועדה, בין היתר שהנתונים סותרים דוחות קודמים, בהם של הלמ"ס, שמצאה ש-41% מהמחיר בלבד מגיע לחקלאי. "צוותים מקצועיים ישבו והגיעו למסקנות ואז אומרים אתם לא מבינים כלום. אפשר לפקפק בזה. אבל אלה האמירות שפקידי ציבור נתקלים בהם וחיים אותם, אבל הם יודעים להיות מקצועיים וצנועים", הוסיפה קאופמן-פס.
אולי הבעיה היא פרקטיקות דורסניות וטורפניות של חלק מהרשתות כלפי החקלאים?
"תבדילי בין מחיר ועלות לבין בדיקת פרקטיקות. כמו שאסור לך להתאגד בשום ענף במשק חוץ מהענף החקלאי. יש טענות לכאן ולכאן. כי מותר להם כביכול לתאם מחירים. נבדקות טענות שהועלו כלפי פרקטיקות פוגעניות".
"החקלאים בשטח אומרים לנו 'אתם עושים דברים נכונים, אל תפסיקו'"
לטענתה, ההבדל ביחס לרפורמה בין החקלאי הבודד לארגוני החקלאים הוא גדול מאוד. "בשטח החקלאים אומרים לנו 'אתם עושים דברים נכונים. אל תפסיקו'. השיח עם ארגון החקלאים, שהוא ארגון פוליטי, הוא לאו דווקא השיח עם השטח. מישהו יכול להעלות על דעתו שבאנו לחסל? השר פורר הביא שלושה מיליארד שקל לחקלאות הישראלית. איך אפשר לפקפק בזה? זה ביטחון המזון שלנו ושמירה על הגבולות. שים את הכסף איפה שהפה שלך".
היא מבקשת שלא לחשוף את השמות של הגורמים שהתנהלו מולה. "לא הייתי רוצה לנהל שיח על בנאדם זה או אחר. אני לא נותנת ציונים. בין האנשים האלה יש כאלה עם היסטוריה צבאית וציונית מפוארת. אבל להתעלם מהמציאות לא אומר שהיא לא תגיע. לגרד אהדה ציבורית ולומר 'הורסים אותנו'. אף אחד לא הורס. הרי כל מה שביקשו קיבלו. אז מה המחלוקת? שתהיה פה תחרות? אנחנו צריכים לספק את התצרוכת החקלאית לכל אזרחי מדינת ישראל".
הבעיה הייתה כשציירו אותם כחמדנים, כאחראים על יוקר המחיה.
"אלה אנשים ערכיים מאוד, אנשים שאוהבים את מה שעושים, הלב שלהם נמצא בירקות ובפירות ורואים את זה. יש לי המון כבוד אליהם".
קאופמן-פס מתרעמת על האמירות לפיהן אכילת פירות מסוימים היא פריבילגיה. "אמרו לי, ואני מתביישת להגיד, שדובדבנים זה לא פרי לעניים. כמעט רצחתי את מי שעומד מולי. זה מחריד, מעליב. הייתי נסערת. אין דבר כזה. לכולם מגיע. את כל הפירות והירקות. לשמור על תזונה בריאה. לשמוע דבר כזה אוזניים תצילנה. ואין שום סיבה שלא נאכל ענבים בחורף. זו אחת האמירות המקוממות, שיש פירות לעניים ויש לעשירים. אם אוכלים דובדבנים במקום סוכריות אז זה לא פריבילגיה".
5 צפייה בגלריה
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל עמית יפרח. "משרדי האוצר והחקלאות, באופן היסטורי וחד פעמי, החזיקו באותה הדעה שעיקרה העדפת החור שבגרוש ופגיעה אנושה בחקלאות"
(צילום: יח"צ)
על המשא ומתן עם החקלאים, שעדיין לא הסתיים, אמרה כי "הדבר שהיה נכון לעשות בשיח כזה, שמתקיים כל כך הרבה זמן, הוא לסיים אותו מזמן. אמרו 6,000 עובדים זרים - קיבלו. הדבר הנכון לעשות לטובת החקלאים ולטובת חקלאות ישראל זה להגיע לסיכום".
מחיר החלב
בסביבתה של המנכ"לית מאשרים כי שינויים נכונו גם לענף החלב, אחד הענפים הכי מתוכננים, עם מכסות קבועות ומדינה שקובעת לכל רפת כמה חלב תייצר. ועדת המחירים של האוצר והחקלאות המליצה על ייקור מוצרי החלב בפיקוח ב-6.5%. המנכ"לית נזהרת בדבריה: "אנחנו ננהל שיח עם הענף בתקופה הקרובה כדי לראות איך הוא רואה את נושא עליית המחיר הזו. השר אמר שהעלאת מחירים עכשיו היא נושא שצריך לקחת בכובד ראש. ההמלצה של ועדת המחירים קשה לענף. זה לא דבר שלציבור קל לעכל אותו. אנחנו מתייחסים לטובת כלל מדינת ישראל ולטובת הענף. אין לנו כוונה שאף מחלבה תיפגע. אבל המשרד שלנו עובד לטובת כלל תושבי מדינת ישראל. מחיר החלב יותר יקר ב-79% משאר העולם. אבל אנחנו גם יותר טובים. הענף מבין שזה אירוע של ייקור מחירים. מכיוון שיש מחיר מפוקח יתקיים שיח בין הענף לממשלה. אנחנו בשלב ראשוני מדי. בענף החלב יש צרכים מסוימים. אני עלולה לדרוש מהם להגביר ייבוא. אני עוד לא שם".
בעולם אידיאלי כל המועצות יהיו חוסות תחת משרד החקלאות?
"אם זה נמצא בתוך הממשלה, מדיניות הממשלה תתבטא. יש פיקוח של הכנסת. אם ממשלה חושבת שצריך לעשות איקס וזה לא יוצא לפועל - יש פה בעיה. הדבר הכי טוב שיכול לקרות לעולם הביצים זה אם יבוטל התכנון. מועצת הלול הגישה בג"צ נגדי (להענקת רישיונות למשווקי ביצים מורשים לייבוא ביצים בפטור ממכס, א.ק) ואומרים גם אני רוצה לשלוט בייבוא, כשאני משתמשת בייבוא כשיש מחסור בפסח, ראש השנה, שפעת העופות וסלמונלה. כי מי שלא עומד בדרישות השירותים הווטרינרים, הוא יוצא מהמשחק. ועכשיו אומרים לי 'לא, לא, לא. תעצרי את הייבוא'. זה נשמע הגיוני? משום מה זה עבר מתחת לרדאר.
איך משפיע משבר האקלים על החקלאות?
"מה שאומרים מומחי האקלים במכון וולקני חשוב. חצי מעלה יותר ויהיו גידולים שלא נוכל לגדל במדינת ישראל. אנחנו צריכים לחשוב עתידני, גידול על מצע מנותק הידרופוני עם בינה מלאכותית ששולטת על כמות המים. אני לא במלחמה עם החקלאים, אבל לא לשנות מוביל אותנו למקום רע מאוד".
"בפועל המשרד פשוט לא ממלא את תפקידו ופוגע בחקלאים"
שי חג'ג, יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, מסר בתגובה לדברי המנכ"לית על המשא ומתן: "כנראה שהיא לא הייתה במשא ומתן אם היא אומרת את זה. נושא העובדים הזרים? היה צריך לבטל את האגרות. זה לא בוצע. סימון תוצרת חקלאית? החקיקה לא בוצעה. הורדת מחירי המים? יש שימוע על העלאת מחירי המים. כמעט על שום דבר לא הגענו להסכמה. זה כבר לא נמצא במשרד החקלאות אלא בגישור אצל משרד ראש הממשלה. בהנחה שנוכל להגיע להסכמות. אבל כמו שזה נראה אנחנו לא שם. אנחנו דואגים לעתיד ביטחון המזון של מדינת ישראל. בפועל המשרד פשוט לא ממלא את תפקידו ופוגע בחקלאים. אין לנו בעיה עם תחרות. אנחנו מוכנים להורדת המכס תמורת תמיכה ישירה. אבל המודלים שלהם לא נכונים. החקלאות בעוטף עזה, בגולן ובגליל פשוט תימחק".
איציק שניידר, יו"ר מועצת החלב, מסר בתגובה: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם שר החקלאות ומנכ"לית המשרד. אנחנו נמצאים בשיח שוטף ובמו"מ. אנחנו בוחנים כל דרך על מנת להביא שינויים שייטיבו עם הצרכן. הכוונה היא לראות נוסחה שתאפשר פיצוי למחלבות על עליית חומרי הגלם ומצד שני תאפשר לצמצם או לפרוס את העלייה הצפויה במחירי המוצרים המפוקחים. הייבוא בענף חלב מוסדר בהסכם בתחילת 2021, שקובע שככל שיהיה גידול בביקושים לחלב בשוק המקומי הוא יתחלף בין הפתיחה לייבוא לבין הגידול במכסות ליצרנים המקומיים. זה מנגנון נכון שמשרת את הצרכן ולא פוגע בענף".
יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מסר בתגובה: "אנחנו הגענו למו"מ בידיים נקיות כדי להגיע לרפורמה נכונה בענף החקלאות הן עבור החקלאים והן עבור הצרכנים וכזו שתשמר את הייצור המקומי ואת ביטחון המזון הלאומי. משרדי האוצר והחקלאות, באופן היסטורי וחד פעמי, החזיקו באותה הדעה שעיקרה העדפת החור שבגרוש ופגיעה אנושה בחקלאות דרך הורדת מכסים חד צדדית ללא האיזון הנכון והעמדת החקלאי בתחרות הוגנת. הרפורמה כעת מחזקת את היבואנים ובטווח הארוך תיפגע החקלאות בארץ והצרכן ישלם ביוקר כפי שקרה ברפורמת החמאה והבשר.
"אנחנו מגובים בעבודה מקצועית ובגיבוי של רוב חברי הכנסת בקואליציה. לא ניתן יד להסכם אשר פוגע קשות באזורים האסטרטגים של המדינה בגליל ובגולן מצפון ובעוטף עזה ובנגב בדרום, כפי שהמודל של האוניברסיטה העברית הוכיח.
"כשאני רואה את שרת החינוך מגינה על המורים המפגינים ותוקפת את גישת האוצר והחור שבגרוש, אני נזכר בשר החקלאות והיחס שנתן לנו בהפגנות נגד הרפורמה בחקלאות ואיך הגן על תוכנית האוצר להורדת מכסים ופגיעה בייצור המקומי. כשלשר חקלאות אין יכולת עמידה פוליטית מול האוצר זה מתכון לחיסול החקלאות".
