בשיתוף אתר "המקצוענים"
בטבע, עץ לא זקוק לגיזום, להשקיה או לטיפול מיוחד.
הוא גדל בלא מפריע, שולח את ענפיו אל עבר האור ופורש את שורשיו בחופשיות באדמה, ממנה הוא מקבל את המים והמזון.
לעומת זאת, כשעץ נשתל בעציץ עם מקום מוגבל, הוא מחייב גידול והתייחסות שונים. איך יודעים מתי הגיע הזמן לגזום אותו? כיצד יודעים כמה צריך להשקות? לפניכם הטיפים.
שלב ראשון: שתילה, דישון ועיגון בטוח
"בשונה מעצים בסביבה הטבעית שלהם, עצים בעציצים תלויים בנו למים ולמזון", אומרת בלה פוטשבוצקי, מחברת הספר 'גינה להשכיר' בהוצאת מודן.
"זאת, משום שהם לא יכולים לפרוש את השורשים שלהם עמוק אל תוך האדמה ולמצוא אותם בעצמם.
"בנוסף, האדמה שאנו קונים במשתלות אוורירית ומתנקזת בקלות רבה, מה שגורם לדשנים להישטף מהר יותר. לכן, עליו להזין את האדמה שבתוך העציץ בקביעות".
עצים ייהנו מלוח זמנים קבוע, גם עבור השקיה וגם עבור הדשן. "בקשו מהמשתלה דשן גרגרי בשחרור איטי", ממליצה פוטשבוצקי. "אני ממליצה להימנע מדשנים כימיים, אשר אינם אקולוגיים, ולהעדיף דשן אורגני. בכל מקרה, שני סוגי הדשנים, יעשו את העבודה עבור העץ".
כיצד מעגנים את העציצים בצורה בטוחה כדי שלא יפלו או חלילה יעופו מהמרפסת?
בקומות גבוהות בהן הרוחות חזקות, ובייחוד בעונת החורף, ישנה סכנה שהעצים יפלו, יתהפכו ואף יעופו למטה. ככל שהעץ צומח וגדל, הצמרת שלו נפתחת ומתפקד ממש כמו מפרש ברוח. לכן, בנוסף לעיגון האדנית, חשוב לתת תמיכה גם לגזע עצמו.
פוטשבוצקי: "בשבועיים-שלושה הראשונים, ניתן להשאיר את תומכי הבקבוק שמגיעים עם העציץ מהמשתלה, עד שהעץ מתרגל לאדנית.
"בהמשך, כדאי מאוד לגזור את הסרטים שמחברים את הבמבוק לעץ, ולהרחיק את תומכי הבמבוק במרחק של 20-30 ס"מ מהגזע. ההבדל הזה יהיה משמעותי, כי הוא יאפשר לעץ מרחב תזוזה גם מבחינת צמיחה, וגם ברוח, ובכך הוא דווקא יעודד את גזע העץ להתעבות".
כשאתם קושרים מחדש את הבמבוק לגזע העץ, בחרו ברצועות בד או חבל רך, כדי שלא תפצעו את הגזע. פוטשבוצקי: "הימנעו מחוטי ברזל או חבלים שאינם מיועדים לכך. שימו לב, שאם תומכי הבמבוק קצרים מדי עבור עומק האדנית, ולא מספיק תומכים, ניתן להחליף אותם בקרש גבוה יותר".
לדבריה, "אחת לשנה, כדאי להסיר את חבלי העיגון ולהחליף את מיקומם, כדי לשחרר לחץ ממקום העיגון בגזע, ולאפשר לאזור להתאוורר.
"אחרת, יכול להיווצר נמק או ריקבון באזור. כמו כן, הרצועה יכולה 'להיבלע' במשך הזמן בתוך הגזע, מה שיחליש את העץ באותה הנקודה.
"את העציצים ואת האדניות עצמם, ניתן לקדוח לקיר. אפשר להעביר חבל סביב האדניות ולחבר אותן לעמוד תומך, לקדוח ווים בקיר ולעגן אליהם או לקשור אל מעקה".
שלב שני: השקיה נכונה
"לאחר שתילת העץ, חשוב להשקות אותו עד לרוויה", מדגישה פוטשבוצקי. "כלומר, להשקות את העציץ עד שרואים מים יוצאים מחורי הניקוז. זה מאפשר לעץ נקודת התחלה טובה להתפתחות. בהמשך, נלמד מה מרווח ההשקיה שהעץ זקוק לו".
מהם הסימנים שיכולים להעיד שהגיע הזמן להשקות?
פוטשבוצקי: "ראשית, בדקו את האדמה עם הידיים. לעתים, החלק העליון של העץ יכול להיראות יבש, אבל אם מכניסים את האצבע לאדמה, רואים שהיא למעשה עוד לחה בפנים. אם האדמה רטובה בעומק של 6-7 ס"מ, אין צורך להזדרז ולהשקות.
"שנית, הביטו בעלים. כשהעץ צמא, עליו מרכינים ראש. זו לא אינדיקציה יחידה, ולכן חשוב לבדוק אותה בנוסף לבדיקת האדמה".
שלב שלישי: גיזום ועיצוב העץ
לעצים עצמם, אין באמת צורך בגיזום. "הצורך הוא שלנו, לאפשר מעבר נוח במרפסת, למנוע פציעות, להפוך אותו לנגיש וקל לטיפול, ואם ישנם פירות, בכדי שנוכל לאסוף אותם בקלות", מסבירה פוטשבוצקי.
"בכדי שנוכל לעצב את העץ וליצור עבורו שלד חזק, מבלי לפגום בו, כדאי להקפיד על כמה עקרונות גיזום בסיסיים. ראשית, חשוב להתחיל לגזום ולעצב אותו כשהוא עוד צעיר, מרגע שהוא מגיע אליכם הביתה".
כשהוא עוד רך, ניתן ללמד אותו כיצד לצמוח. פוטשבוצקי: "עץ בוגר, יתקשה להתאושש מגיזום ענפים ותיקים. לעומת זאת, עץ צעיר, שענפיו עוד קטנים ורכים, יוכל להתמודד עם גיזום בקלות רבה יותר. לכן, אם העץ מתחיל לשלוח ענף לכיוון הלא-נכון, גזמו אותו מהר יחסית, וכך תחנכו אותו לאיזה כיוון לשלוח ענפים, ולאיזה כיוון לא".
לדבריה, "השאיפה היא לפצוע את העץ כמה שפחות. ככל שניכנס עם הגיזום יותר פנימה, אל תוך ענף ותיק ועבה, כך יהיה לעץ קשה יותר להתחדש. לכן, השתדלו לגזום את הענפים כמה שיותר בקצוות, במקומות הדקים והרכים יותר, בכדי לפצוע את העץ כמה שפחות".
כדאי לעצב את העץ, כך שיצמח בצורה מאווררת ופתוחה לאור ולאוויר. צמיחה צפופה מדי, תמשוך מזיקים ותעודד מחלות שונות.
זכרו את השפעת קרני השמש. פוטשבוצקי: "אם חלקים מהעץ התרגלו להיות בצל, ופתאום תגזמו ענף גדול ותחשפו אותם לשמש, הם עלולים לקבל מכת חום ולהתיישב. לכן, גזמו בצורה מוחשבת, ואפשרו לעץ להתרגל לקרני שמש חדשות בהדרגה.
"אם עשיתם טעות, או אם נשבר ענף שחשף את הענפים הראשיים, תוכלו למרוח על הענף החשוף סיד, שישמש כמו קרם הגנה. הוא יתקלף עם התחלפות שכבות קליפת העץ, ויעזור למקום החשוף להתרגל לשמש בהדרגה".
הימנעו מגיזום יתר. אין להסיר יותר מ-30 אחוז נפח עלווה ירוקה בשנה גיזום אגרסיבי מדי, יפגע בעץ ויגרום לו להוציא הרבה ענפי מים חדשים מהאזורים הפצועים. אך אלו, פגיעים ונשברים בקלות.
איך יודעים מתי הגיע הזמן לגזום את ענפי העץ?
פוטשבוצקי: "כשמתחילים להבחין בענפים שיוצאים לכיוונים שעלולים להפריע, כדי לגזום אותם לפני שהם מתעבים. גם את ענפי המים היוצאים מבסיס הגזע, כדאי לגזום, כדי שהעץ לא ישקיע בהם אנרגיה, ויוכל להתרכז בגזע, בענפים ובפריחה".
לדבריה, "הזמן האידאלי לגיזום, תלוי בסוג העץ. עצים נשירים, יש לגזום בעונת החורף, לאחר שכל העלים נשרו. ירוקי-עד, יש לגזום באביב. בשאר השנה, יש לגזום רך את מה שלא סובל דיחוי: ענפי מים, ענפים שנשברו או ענפים שמתחילים לצמוח לכיוונים שמפריעים לנו".
שלב רביעי: גיזום שורשים
השורשים תמיד יחפשו לאן להתפרש, ובשלב מסוים הם יתקלו בדפנות העציץ, יצמדו אליהן וייכרכו לאורכן. פוטשבוצקי: "כדי למנוע מהשורשים לחנוק את העץ, יש צורך אחת לכמה שנים להוציא את העץ מהעציץ ולגזום מעט את השורשים. זה לא מאוד מסובך, אם שתלתם את העץ בכלי מחומר קל (ולא מבטון או מחרס)".
איך יודעים מתי הגיע הזמן לגיזום שורשי העץ בעציץ?
פוטשבוצקי: "לרוב רצוי לבצע גיזום שורשים מדי 4-5 שנים. אם העץ מתחיל להיות גדול מדי לכלי הקיבול שלו, או שהוא נשאר סטטי ולא נראה שיש צמיחה מחודשת, סימן שהגיע הזמן לכך.
"כדי להיות בטוחים, פעם בשנה בערך, ניתן להכניס את היד לעומק האדמה (5-10 ס"מ באזור שקרוב לדפנות הכלי) ולבדוק את מצב האדמה. אם האדמה קשה, מלאה בשורשים וכבר אינה אוורירית, הגיע הזמן לגיזום שורשים".
איך גוזמים את שורשי העץ בעציץ?
פוטשבוצקי: "ראשית, הקפידו לעשות זאת רק בצל, בשביל לשמור על תנאי לחות בשורשים. אין להשאיר אותם מחוץ לאדמה לזמן ממושך, או לחשוף אותם לשמש. כלומר, מיד לאחר הגיזום יש להחזיר את העץ לאדמה רעננה. חשיפה ארוכה מדי לאור, תפגע בהם אנושות ובכך גם בעץ.
"לאחר הוצאת העץ מהעציץ, יש לחשוף את השורשים בעדינות בעזרת זרם מים מצינור (או מדלי). כך, נוכל לראותם בצורה ברורה יותר, ולגזום אותם בקלות".
בדומה לגיזום ענפים, יש לגזום גם את שורשי העץ בעדינות, ורק את הקצה של שורשים רכים וצעירים יחסית, לדילול נפח מסת השורשים. "יש להימנע מגיזום שורשים מעוצים, ותיקים וכאלה הקרובים לצוואר הגזע", מדגישה פוטשבוצקי.
