בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה אישה שביקשה לבטל ייפוי כוח מתמשך שערכה אימה בת ה-97 לטובת בנה, אחיה של התובעת. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן לא קיבלה את גרסת הבת שלפיה אחיה "שטף את מוחה" של האם עד שחתמה.
ייפוי כוח מתמשך מאפשר לקבוע מי יטפל בעתיד בענייניו של החותם – אם לא יוכל לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעצמו - בעניינים רפואיים, אישיים או רכושיים. במקרה זה הוא במרץ 2019, כמה שנים לאחר שאבי המשפחה הלך לעולמו, והאם עברה להתגורר בדיור מוגן. לטענת הבת, היא גילתה על כך רק במסגרת תביעה שהגישה למינוי אפוטרופוס חיצוני לאימה, כשנה וחצי לאחר מכן. תביעה זו נדחתה בפסק דין שקבע כי האם עצמאית וצלולה ואינה זקוקה לאפוטרופוס לשם ניהול ענייניה.
מאוחר יותר הגישה הבת את התביעה לביטול ייפוי הכוח המתמשך בטענות לזיוף חתימת האם והשפעה בלתי הוגנת עליה מצד הבן. בין היתר היא טענה שמדובר בפרי שטיפת מוח שביצע, וציינה שאחיה רוקן את חשבון הבנק של האם והעביר לחשבונו הפרטי יותר משני מיליון שקל. לדבריה, התנהלות אחיה מחייבת לקבוע שהמסמך בטל ושאין לאחיה סמכות כלשהי ביחס לאם.
מנגד טענו האם ובנה שהחתימה על ייפוי הכוח נעשתה מתוך הבנה מלאה, שליטה מוחלטת והפעלת שיקול דעת מעמיק. ביחס לסוגיית הזיוף ציינו שהיא נטענה ללא כל ביסוס וכי עמדת הבת מנוגדת לגרסאות האם ועורכת הדין שהחתימה אותה על ייפוי הכוח, שלפיהן מדובר בחתימה אותנטית של האם.
ואכן, השופטת בן-דב ג'וליאן קבעה שהאם הייתה כשירה במועד החתימה. היא למדה זאת בדרך של קל וחומר – אם במועד פסק הדין בהליך מינוי האפוטרופוס (ספטמבר 2021) נקבע שהאם צלולה, קל וחומר שהיא הייתה כשירה במועד החתימה על ייפוי הכוח, שנתיים וחצי קודם לכן.
"למעשה, ניתן היה לסיים כאן", כתבה השופטת, שכן במקרה של ייפוי כוח מתמשך שטרם הופעל מספיק להוכיח שהייתה לממנה כשירות על מנת להביא לדחיית תביעת הביטול. ואולם, למעלה מן הצורך היא המשיכה לבחון את יתר טענות התובעת.
השופטת קבעה שלא הופעלה על האם השפעה בלתי הוגנת, בין היתר לאחר שהתרשמה כי במועד החתימה הייתה האם פעילה מאוד בדיור המוגן בתחום התרבות והקריאה, השתתפה בחוגים וניהלה קשרים עם אחרים.
לגבי טענת הזיוף צוין בפסק הדין שמסקנת מומחית בית המשפט אכן הייתה שהחתימה זויפה. אלא שהשופטת העדיפה לאמץ את יתר עדויות ההגנה שמהן עלה כי החתימה אותנטית. היא ציטטה מחקירת עורכת הדין שערכה את ייפוי הכוח המתמשך, אשר העידה כי היא "יכולה להישבע בספר תנ"ך" שהחתימה שייכת לאם.
נקבע שעדותה האמינה של עורכת הדין לצד עמדתה המפורשת של האם שלפיה חתמה מיוזמתה על ייפוי הכוח, מובילות למסקנה הפוכה מזו של מומחית בית המשפט ומדובר בחתימה אמיתית וכשרה. בנסיבות אלה השופטת נדחתה התביעה והבת חויבה לשלם לאחיה ולאימה הוצאות בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יאיר שיבר, עו"ד דורון שיבר ועו"ד ג'ולי מיכאלי
• ב"כ האם: עו"ד ניסים שלם
• ב"כ הנתבע: עו"ד רועי בר
• עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינברג עוסקת בייפוי כוח מתמשך
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
