בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את בנק הפועלים לשלם פיצויים של כ-650 אלף שקל לאישה שלא הצליחה לגבות מהגרוש שלה את הכספים שהגיעו לה במסגרת הליכי הגירושים, משום שעיקול על החשבון שלו הוסר בטעות. השופט עדי הדר דחה את טענות ההגנה שהעלה הבנק וקבע שהרשלנות שלו גרמה לאישה נזק.
בני הזוג התגרשו ב-2015 וחתמו על הסכם גירושים בבית הדין הרבני, שבמסגרתו הבעל נדרש לשלם לאשתו כספים. כחודש לאחר מכן הוציא בית הדין צו עיקול על חשבון הבנק שלו לצורך הבטחת הכספים וקבע שהוא יישאר בתוקף עד להוראה אחרת. האישה הודיעה לבנק על הצו והוא אישר את העיקול ומסר לה שבחשבון ישנם 917 אלף שקל.
כעבור כשלוש שנים, לאחר שבית הדין הורה לבנק להעביר לאישה 50 אלף שקל מהחשבון, התברר שנשארו בו רק 18 אלף שקל. הבנק הסביר שהגרוש הטעה את אחד הבנקאים והעיקול בוטל בטעות, ופיצה את האישה באופן חלקי. ב-2019, כשבית הדין הרבני קבע שהאישה זכאית לקבל כ-560 אלף שקל נוספים מהחשבון, היא לא הייתה יכולה לממש אותו מאחר שהחשבון התרוקן.
בתביעה שהגישה נגד הבנק היא טענה כי התרשל במילוי צו העיקול ובגלל זה הגרוש שלה הצליח להבריח את כל הכספים בחשבון. הבנק התגונן בשלל טענות: בין היתר הוא טען שהאישה הייתה צריכה לאשר את הצו בבית המשפט למשפחה, והוסיף שב-2017, כשהתיק נסגר, העיקול בעצם בוטל.
אבל השופט עדי הדר הבהיר שגם אם הבנק היה מוכיח שהגרוש הטעה את הפקיד – דבר שלא קרה – זה לא היה מוריד מהאחריות שמוטלת עליו לבדוק את המידע היטב לפני הסרת העיקול. בכל מקרה, ציין, את הטענות שלו בעניין הוא צריך להפנות לגרוש.
עו"ד שרון אורןשני גביזוןבפסק הדין נקבע שהטענה שהתובעת הייתה צריכה לאשר את העיקול בבית המשפט למשפחה לא נכונה חוקית ונטענה באופן סתמי, בפרט כשב-2015 הבנק אישר ורשם את העיקול.
לגבי ההחלטה על סגירת התיקים נקבע כי לא נכללה בה הוראה לביטול צו העיקול, ובית הדין הרבני קבע מפורשות שהצו יהיה בתוקף "עד להוראה אחרת". מעבר לכך, הבנק לא זימן לעדות עובדים שהיו מעודכנים בהשתלשלות העניינים ולא הציג מסמכים כלשהם כדי להוכיח שהצו בוטל בעקבות סגירת התיקים. נראה, ציין השופט, שהטענה הזו עלתה כניסיון להסביר את הטעות בדיעבד.
נקבע כי מהראיות והעובדות שהוצגו בפניו עלה כי הבנק לא רשם את העיקול כמו שצריך, ולכן הגרוש הצליח לפעול בחשבון ללא הגבלה. השופט אף הפנה לכך שכשהתובעת "עלתה" על המחדל ב-2018, הבנק הודה בטעות ואפילו פיצה אותה באופן חלקי, ורק לאחר מכן החל להעלות טענות שונות להגנתו "שכל כולן השערות וסברות".
לפיכך נקבע כי הבנק התרשל כשלא פעל על פי הצו ובכך גרם לאישה נזק של כ-560 אלף שקל. השופט הורה לבנק לפצות אותה בסכום זה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, וכן לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד שרון אורן עוסקת בבנקים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
