בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שיזמית נדלן המבצעת פרויקט תמ"א 38 בבת ים תפצה ב-318 אלף שקל את בעלת אחת הדירות בשל עיכוב מסירה, גריעה משטח הנכס ועוד.
התובעת היא אם חד-הורית שרכשה בשלהי 2017 את דירתה שבקומה הראשונה בבניין ברחוב בר יהודה בבת ים. עוד קודם לכן התקשרה יזמי הנדלן בהסכם מול כלל הדיירים לביצוע עבודות תמ"א 38 לחיזוק ושדרוג המבנה, והתובעת נכנסה בנעלי בעלי הדירה הקודמים.
העבודות בדירתה החלו ביוני 2021, ועד כה לא הסתיימו, לכן היא הגישה תביעה שבה טענה להפרות רבות מצד היזמית. בין היתר סיפרה שאחרי תחילת העבודות היא גילתה שמתוכנן להקים מעלית הפולשת לתוך דירתה, בניגוד להסכם התמ"א הקובע שהמעלית תעבור בחלל המדרגות.
היא הוסיפה שבניגוד להסכם שקובע שתסופק לה חניה איכותית מאבן משתלבת עם מחסום חשמלי, בפועל סופקה לה חניה רובוטית באיכות ירודה. לדבריה על רקע האיחור הניכר במסירת דירתה, עובדי היזמית "מרגישים אצלה בבית" והם מבשלים ולנים שם. היא דרשה פיצוי של 923,588 שקל בגין ההפרות השונות.
מנגד טענה היזמית שבעלת הדירה לא התקשרה מולה בהסכם התמ"א, אלא נכנסה בנעלי בעלי הדירה הקודמים ומשכך היא מושתקת מלטעון נגדו. ספציפית בסוגיית המעלית נטען שהוסכם עם הבעלים הקודמים על מתן פיצוי בדמות הגדלת שטח המרפסת, על חשבון גריעת שטח הדירה כתוצאה מתכנון המעלית.
עו"ד משה ימיןצילום: רינטוןהשופט גד מינא קיבל את דרישת בעלת הדירה לפיצוי בשל האיחור במסירה, ומצא שעובדי היזמית אכן עושים שימוש פסול בדירה. "מהראיות עולה שפועלי הנתבעת השתמשו בדירת הנתבעת ולנו בה", כתב. "כך למשל, ניתן לראות את המזרנים בתכתובות הוואטסאפ בין התובעת לבין נציג הנתבעת. כמו כן, התובעת צירפה תמונות מהדירה בהן רואים באופן ברור שפועלי הנתבעת עושים שימוש בדירה שלא לצורכי עבודה (מבשלים בדירה וישנים בה)".
בשל האיחור במסירה נקבע שהיזמית תשלם לתובעת 127,500 שקל, ותוסיף לשלם לה 3,600 שקל מדי חודש עד למסירה הסופית. עוד נקבע שהיזמית תשלם לבעלת הדירה 2,379 שקל עבור חשבונות המים והחשמל בדירה, ותוסיף לשלם עבור הצריכה כל עוד הנכס בחזקתה.
אשר לעניין המעלית צוין בפסק הדין שעצם הסכמת בעלי הדירה הקודמים למיקום המעלית אינה מחליפה את חובת היזמית לפצות בהתאם להסכם התמ"א בשל גריעת שטח הדירה, בגודל 2.5 מ"ר. בחשבון של 21 אלף שקל למטר, נקבע שעל היזמית לפצות את התובעת ב-52,500 שקל.
גם בסוגיית החניה קיבל השופט את עמדת התובעת ופסק לטובתה 57 אלף שקל בשל ירידת הערך המגולמת בחניה שסופקה בפועל. לסיום קבע שהיזמית תוסיף ותשלם לבעלת הדירה 10,000 שקל עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה. בסך הכול נפסקו לתובעת רבע מיליון שקל עבור ההפרות השונות מצד היזמית, וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 68 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד תומר חנגלי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד לידור שלוש ועו"ד מיכאל ויטן
• עו"ד משה ימין עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
