האם יימנעו העלאת מחירי החשמל, מיסי הארנונה, קצבאות הביטוח הלאומי, שכר הבכירים ושכר המינימום גם בשנת 2022? ל-ynet נודע כי בכירי משרד האוצר מגבשים חוק שיקפיא, זאת השנה השנייה ברציפות, את השכר הממוצע במשק ויותירו בגובה השכר הממוצע ערב עלייתו בשיעור חד בעת משבר הקורונה.
הקפאת השכר הממוצע צפויה להיכלל בחוק ההסדרים הצמוד לתקציב המדינה שיובא לאישור לממשלה בעוד פחות משבועיים. ההצעה אמורה לחסוך למדינה כחמישה מיליארד שקל, בנוסף לכשמונה מיליארד שקל שנחסכו בעקבות מהלך זה בשנת 2021.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במקביל, נודע כי טיוטת חוק ההסדרים כוללת עוד הצעה להטיל מס חדש, הפעם על משקאות ממותקים וגם על משקאות דיאט. המס החדש, מציעים באוצר, יוטל לפי רמת הנזק הבריאותי שבמשקה ויגרום להתייקרות המשקאות המתוקים בישראל אם יאושר. יצוין שחוק ההסדרים כולל כבר כ-70 רפורמות וכפי שהיה בשנים קודמות צפוי שלפחות רבע מהן לא יאושר בסופו של דבר בעת הדיונים בממשלה ובכנסת.
חקיקה של הקפאת השכר הממוצע תוביל ישירות להקפאת כל התשלומים במשק הצמודים לשכר הממוצע בישראל ותמנע את העלאת שכר המינימום, שכרם של השרים, חברי הכנסת, נשיא המדינה, ראש הממשלה ובכירים נוספים. בנוסף, אם ההצעה אכן תעבור, תימנע העלאת מחירי החשמל, העלאת מיסי הארנונה והעלאת תשלומי הביטוח הלאומי, גם בשנת התקציב 2022.
בעקבות משבר הקורונה נרשמה עליה חדה בגובה השכר הממוצע במשק, אשר מחושב על ידי המוסד לביטוח לאומי על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת, בעקבות הירידה במספר העובדים הפעילים ומכיוון שהעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו השתכרו ברובם משכורות נמוכות יותר מהשכר הממוצע במשק.
במהלך חודש אפריל 2020, כאשר מרבית המשק היה בסגר ומספר העובדים בחל"ת ואבטלה עמד על כמיליון אנשים, השכר הממוצע במשק עלה בכ-17% לעומת חודש אפריל בשנת 2019. גם השנה השכר הממוצע גבוה בהרבה מזה שהיה ערב משבר הקורונה.
בדברי ההסבר לטיוטת הצעת החוק, נאמר כי כתוצאה מכך עלול להיווצר עיוות, עלויות תקציביות והשלכות שיקשו על המשק להשתקם ממשבר הקורונה. בהתאם, מוצע להקפיא את העדכונים המהותיים האמורים להתרחש עם פרסום השכר הממוצע במשק על ידי המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2022.
גם בעבר, נוכח המשבר הכלכלי בשנת 2002, הקפיאה המדינה בחקיקה את השכר הממוצע במשק גם מבלי שנוצרה סטייה מלאכותית מהמצב המשקף נכונה את השכר הממוצע במשק. בהתאם לחוק, השכר הממוצע מתעדכן אחת לשנה ב-1 לינואר בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, כאשר עדכון במהלך השנה מבוצע רק במועד בו ניתנה תוספת יוקר.
העלייה בשכר המינימום תועיל לאזרחים אך תקשה על העסקים
להגדרה זו צמודים משתנים כלכליים בעלי השפעה מהותית על תקציב המדינה - המשמעותי ביותר הינו שכר המינימום. בחוק שכר מינימום נקבע כי שכר המינימום יעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע במשק על פי הגדרת חוק הביטוח הלאומי, כפי שהוא ב-1 באפריל כל שנה.
העלייה בשכר המינימום תגדיל את רמת השכר לאוכלוסיות מסוימות, אך תכביד באופן משמעותי על המעסיקים בצורה שעלולה לפגוע בצמצום שיעור האבטלה לאחר המשבר, ולהנציח אבטלה לאורך זמן לאוכלוסיות חלשות גם כך. בעת שהמשק לא נמצא במצב צמיחה, השפעת העלאת שכר המינימום משמעותית עוד יותר ותגרום בוודאות לפגיעה בתעסוקה גם בטווח הארוך יותר.
בנוסף, שכר נושאי משרה, מוצמד להגדרת השכר הממוצע במשק לפי סעיף 1 לחוק. עדכון השכר של רוב נושאי המשרה מתבצע לפי השינוי שחל בשכר הממוצע במשק, ובעקבות זאת מתעדכן גם השכר המשולם לעובדים או לנושאי משרה אחרים אשר משכורתם צמודה למשכורת של נושאי המשרה, וכן מתעדכנת הקצבה המשולמת לנושאי משרה הזכאים לגמלה, שכן משכורתם הקובעת צמודה לשכר של נושא משרה, וכן הקצבה של גמלאים אשר משכורתם הקובעת נקבעת לפי משכורת צמודה למשכורת של נושא משרה.
כמו כן, ישנן תוספות שכר לעובדים במגזר הציבורי אשר צמודות לשכר המינימום על פי חוק שכר המינימום והוראת השעה לחוק שכר מינימום, אשר ממילא צפויה לפקוע עם העלייה בשכר הממוצע במשק, ולא על פי הוראת השעה לחוק שכר המינימום לבדה. ועל כן, עדכון של השכר הממוצע יעלה באופן ישיר את שכרם של העובדים הללו.
ישפיע גם על הפנסיה ודמי ביטוח לאומי
השכר הממוצע משפיע גם על הטבות מס להפקדת מעסיק לחיסכון פנסיוני, מדרגת שיעור גבייה נמוך בגביית דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ו"סף הכנסה" בהבטחת הכנסה וקצבאות.
הטבת מס להפקדת מעביד לחיסכון פנסיוני של עובדים ותקרת הפקדה לקרנות פנסיה מקיפות - בהתאם לפקודת מס הכנסה, הפקדת מעביד פטורה ממס עד תקרה של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. עליית השכר הממוצע תקטין את הכנסות המדינה ממס הכנסה לעובדים שמשתכרים מעל פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק.
כמו כן, תקרת ההפקדה לקרן פנסיה חדשה מקיפה שקבועה בתקנות מס הכנסה עומדת על פעמיים השכר הממוצע במשק. הגדלה מלאכותית של השכר הממוצע במשק תגדיל את תקרת ההפקדה ועלולה להגדיל את הוצאות המדינה לרכישת אגרות חוב מסוג "ערד".
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, מדרגת שיעור גבייה מופחת לדמי ביטוח לאומי ולביטוח בריאות נקבעת על פי 60% מהשכר הממוצע במשק. עליית השכר הממוצע תגדיל את השכר שממנו נגבה שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי ועל כן תהיה ירידה בשיעור השיפוי מצד המדינה לביטוח הלאומי, אולם, בצד ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי תהיה ירידה הגדולה מפי שניים משיעור השיפוי. בהתאם, ירידה בגבייה של דמי ביטוח בריאות תחייב את המדינה להגדיל את השתתפותה במימון קופות החולים.
בחוק הביטוח הלאומי, מנגנון חישוב ''הסכום הבסיסי'', מוצמד לשכר הממוצע במשק. במספר קצבאות, ביניהן הבטחת הכנסה, וקצבת נכות כללית, נקבע סף הכנסה שכל הכנסה עצמית מעבר לו מפחיתה מגובה הקצבה. סף ההכנסה מוגדר כשיעור מהסכום הבסיסי ולכן מושפע אף הוא משינוי במדד השכר הממוצע.
