בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו 50 בעלי דירות בשיכון ויצמן בהרצליה נגד בני זוג שכנים המתנגדים לביצוע פרויקט פינוי-בינוי במתחם. השופטת הדס עובדיה חייבה אותם בפיצוי שאר הדיירים ב-2.6 מיליון שקל. בני הזוג ביקשו עיכוב ביצוע לפסק הדין עד הגשת ערעור, ובקשתם התקבלה.
שיכון ויצמן, שהוכרז כמתחם לפינוי-בינוי, כולל 32 מבנים וכ-580 דירות. במסגרת הפרויקט מתכננת היזמית (חברת אזורים) לפנות את המבנים ולהקים במקומם שכונה חדשה הכוללת יותר מ-1,800 יחידות דיור חדשות. 50 בעלי דירות בחלק מהמתחם התקשרו עם היזמית בעסקת פינוי-בינוי, אך השלמתה מתעכבת בשל סירובם של כמה שכנים.
בעלי הדירות הגישו תביעה נגד הסרבנים וטענו שמדובר בסירוב בלתי סביר. לדבריהם, השכנים גורמים להם נזק הנאמד ב-33 מיליון שקל אך הועמד לצורכי אגרה על סך של 2.6 מיליון שקל. בעלי הדירות ציינו שמדובר בעסקה כלכלית: הם הדגישו שהוצעו לסרבנים מגורים חלופיים, בטוחות הולמות וכן ערבות להבטחת דמי שכירות. הם סירבו מבלי שהצביעו על סיבה אישית מיוחדת המצדיקה זאת והם אינם קשישים או מעל גיל 80.
הנתבעים טענו שהם לא מתנגדים לביצוע הפרויקט, אבל חולקים על התמורה שהם זכאים לה במסגרתו. לדבריהם, דירתם הורחבה משמעותית על פי היתר בנייה כדין ושטחה כיום הוא 156 מ"ר בתוספת 29 מ"ר מרפסות. בנוסף, הם שיפצו את הדירה והשקיעו בה מאות אלפי שקלים. בנסיבות אלה, ומאחר שהתמורה שהוצעה להם היא דירה בשטח 139 מ"ר בתוספת 13 מ"ר מרפסת, התנגדותם לחתימה על ההסכם מהווה סירוב סביר. לדבריהם, מגיעה להם תוספת מעבר לתמורה הבסיסית שהוצעה לכל בעלי הדירות האחרים.
עו"ד אבי ששואבל השופטת עובדיה קבעה שהסירוב אינו סביר בנסיבות העניין. היא ציינה שמחומר הראיות עלה שהפרויקט כדאי כלכלית עבור כלל הדיירים, לרבות הסרבנים, וכי התועלת הכלכלית הצפויה להם היא יותר מ-800 אלף שקל.
בפסק הדין ניתנה לסרבנים הזדמנות אחרונה, לפנים משורת הדין, להסכים להתקשר בעסקת הפינוי בינוי - ואם יעשו כן לא ייכנס לתוקף החיוב בתשלום פיצוי לתובעים. אולם בני הזוג נותרו בסירובם וביקשו לעכב את ביצוע פסק הדין. לטענתם, פסק הדין שגוי ובכוונתם להגיש ערעור. הם ציינו שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתם, לנוכח החיוב הכספי המשמעותי שיחייב הליכי הוצאה לפועל ומימוש דירת המגורים שלהם. הם הדגישו שהחיוב בתשלום עלול להביא לקריסתם הכלכלית.
יתר בעלי הדירות טענו שיש לדחות את הבקשה שכן רק במקרים חריגים ומצומצמים ביותר יעוכב ביצוע פסק דין כספי. לדבריהם, בני הזוג לא הוכיחו כל נזק שייגרם להם מביצוע פסק הדין ולא צירפו ראיות לעניין מצבם הכלכלי.
השופטת עובדיה כתבה כי אף שהבקשה לעיכוב ביצוע לוקה בהיעדר פירוט מספיק של הנזק הנטען ומבלי להידרש לסיכויי הערעור, מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה עד למועד הקבוע בדין להגשת הערעור (תחילת נובמבר 2023).
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ בעלי הדירות: עו"ד אלדר אדטו
• עו"ד אבי ששו עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
