משרדי האוצר והגנת הסביבה מתכננים מס קנייה חדש שיזרים כמה מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, ויגרום לצרכנים לשלם יותר: שר האוצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, מגבשים תוכנית להטלת מס קנייה על כלי פלסטיק חד-פעמיים, במסגרתה עלות כוסות וסכו"ם חד פעמיים בעובי 2 מ"מ וקשיות בעובי 1 מ"מ ומעלה - תוכפל לצרכנים ולבתי עסק כמו מסעדות. המטרה: הפחתת שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים בכ-41%, במודל: "המזהם משלם".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסגרת זו הממשלה תטיל מס קנייה על יבוא וייצור מקומי על בסיס משקל המוצרים, שיהיה דומה באופיו למס המוטל על סיגריות ומשקאות אלכוהוליים. עם זאת יש לציין שהממשלה לא תשלוט על המחיר לצרכן, אלא תטיל מס שככל הנראה יגולגל למחיר לצרכן. גובה המס המדויק ייקבע בהמשך, תוך בחינת מגוון שיקולים של רשות המיסים.
המטרה היא להכפיל את המחיר לצרכן באמצעות מס שקלי פר קילו, שיוטל במכה אחת. הוא יוטל על פלסטיק חד-פעמי בלבד, שכמעט 70 אלף טונות ממנו נצרך בשנה בישראל.
המס כנראה לא יוטל על כלי הפלסטיק באיכות נמוכה שנפוץ יותר בעשירונים נמוכים, אלא על פלסטיק מעל עובי של 2-1 מ"מ, שהצריכה שלו רבה בעשירונים הגבוהים יותר, שם השימוש הוא בפלסטיק באיכות גבוהה יותר. לפי הנתונים, כל העשירונים צורכים פלסטיק חד פעמי בכמות גבוהה.
המס לא יתווסף למוצרים כמו בקבוקים, שמטופלים במסגרת חוק הפיקדון, אריזות (במסגרת חוק האריזות) או שקיות חד פעמיות, שנגבה עליהן פיקדון ברשתות השיווק הגדולות.
מדובר בהכנסה משמעותית לקופת המדינה, אבל עבור הצרכנים ייתכן שלא מדובר במס מאוד מרתיע שכן 100 כוסות חד פעמיות נמכרות ב-5-4 שקלים ברשתות השיווק - כ-5 אגורות לכוס. אריזת 100 יחידות מזלגות נמכרת ב-2.5 שקלים בחלק מהרשתות. הכפלת המחיר תהיה משמעותית, אבל העלות לפריט תהיה עדיין זניחה. המהלך עשוי לייקר הוצאות בבתי עסק רבים כמו מקומות עבודה, מסעדות ובתי קפה.
כשמדובר בפריטים חד-פעמיים ממותגים ברשתות שמוכרות מוצרים לימי הולדת למשל, הייקור יהיה משמעותי יותר. ייתכן שצרכנים עם מודעות סביבתית נמוכה - יעברו לייבא את המוצרים בייבוא אישי מסין מאתרים כמו עלי אקספרס.
גובה המס יתבסס על מחקר שערך המשרד להגנת הסביבה, שבחן את נכונות הצרכנים הביתיים לשלם על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים ואפיין את רגישות הצרכנים למחירי מוצרים אלו. המחקר מצא כי הקפצת המחיר ב-100% צפויה להפחית את השימוש בכ-41%, לפי עדות הצרכנים.
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הצריכה הביתית השנתית של מוצרים חד-פעמיים מפלסטיק בישראל, עומדת על כ-7.5 ק"ג לנפש, פי חמישה מאשר באיחוד האירופי. ההוצאה השנתית של משקי הבית על מוצרים חד-פעמיים עומדת על כ-1.3 מיליארד שקל, סך ההוצאה בישראל מתקרב לשני מיליארד שקל.
מהמשרד נמסר כי: "הכלים גורמים לנזק סביבתי משמעותי והשפעותיהם השליליות על בריאות הציבור ברורות. הכלים הופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הממשיכה להתקיים לעיתים גם אלפי שנים שתופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה, לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי ומקבעת את התלות שלנו בדלקים פוסיליים מזהמים שמהם עשוי הפלסטיק".
לפי הנתונים, 90% מהזיהום בים מקורו בפלסטיק וכ-20% מנפח הפסולת בשטחים פתוחים מגיע מפסולת פלסטיק. בעשור האחרון הצרכנים בישראל הכפילו את השימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים, נפתחו רשתות סטוק ורשתות שמתמחות בכלים חד פעמיים ומחיריהם נמוכים מאוד.
יש מדינות שאוסרות על שימוש בכלי פלסטיק, למשל קנדה ניו זילנד ואיטליה. גם בחלק מחופי הים בישראל נאסר שימוש בפלסטיק חדפעמי. במשרדים חשבו שכיוון שהצריכה בישראל גבוהה כל כך, יהיה קשה מדי לעוצר את השימוש, אלא לגרום להפחתה משמעותית בשימוש.
