רשות המיסים ממשיכה לחפש מעלימי מס גם בתחום המטבעות הווירטואליים: תושב באר שבע נעצר היום (ה') בחשד להשמטת הכנסות בהיקף של 4.3 מיליון שקל ממסחר בקריפטו, במטרה להתחמק מתשלום מס.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בחקירתו, אישר החשוד כי פתח חשבון מסחר והשקיע בו כ-100 אלף שקל, וכן אישר כי ביצע בעצמו פעולות בזירת המסחר, בעיקר, ביטקוין ולייטקוין. בשלב מסוים העביר חלק מהכסף לבורסה אחרת לצורך השקעה במטבע מסוג דוגקוין. כשנשאל מדוע לא דיווח לרואה החשבון על ההכנסות השיב, בין היתר, כי "לא מדובר בהכנסות ואם אני טועה, אלמד". כאשר נשאל שוב ענה כי לא משך את הכסף, אלא המשיך להשקיע, ובסיכום הכללי על פני השנים הוא לא הרוויח.
בבקשת המעצר של שהוגשה ע"י יחידת יהלום - היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המיסים - נאמר כי החשוד עובד כשכיר בחברה בתחום ניתוח מערכות מידע, תוכנה ואינטרנט. במסגרת חקירה סמויה שנערכה עלה שמו של החשוד כמי שביצע עסקאות רבות מאוד של קניית ומכירת נכסים וירטואליים שונים, לכל הפחות החל משנת 2017, ללא דיווח כלשהו על הרווחים לרשות המיסים.
בחקירה הסמויה נמצאו עסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים כדוגמת ביטקוין, לייטקוין ונוספים, בהיקף של מיליוני שקלים, וכן אותרו כתובות של ארנקים דיגיטליים המשויכים לחשוד והשימוש בהן נועד, על פי החשד, לטשטש את זהותו של החשוד כבעלים של הכספים.
בדיווחים של החשוד לרשות המיסים לשנים 2019-2017 הופיעו הכנסותיו והכנסות בת זוגו כשכירים בלבד והושמטו ההכנסות שהופקו מעיסוקו במסחר במטבעות וירטואליים בהיקף של למעלה מ-4.3 מיליון שקל. יתרה מזאת, בדו"חות החשוד לשנים 2019-2018, לא סומן כמתחייב כי היו לו הכנסות ממימוש מטבעות וירטואליים.
השופט דוד שוהם מבית משפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשת יחידת יהלום והורה על שחרורו בערבות של החשוד, תוך הפקדת ערבויות כספיות.
סוף לסירובי כספי הביטקוין בבנק?
ברקע, אמש פורסם לראשונה ב-ynet כי חברת המסחר במטבעות וירטואליים, ביטס אוף גולד (Bits of Gold), החלה השבוע לפעול לפי התיקון המסדיר את המסחר במטבעות וירטואליים בצו לאיסור הלבנת הון. החברה שלחה מכתב לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בו מסרה כי החל מהתאריך 30.8.21 היא החלה לפעול לפי התיקון לצו, על אף שהוא צפוי להיכנס לתוקף באופן רוחבי רק בחודש נובמבר.
המשמעות: לבנקים יהיה קשה יותר, לכאורה לפחות, לסרב להפקיד ולקבל כספים ממסחר במטבעות וירטואליים של לקוחות החברה, בטענה כי הם חשופים בכך להלבנת הון ולמימון טרור. הבעיה: עדיין חסרה אסדרה (רגולציה) ברורה מטעם בנק ישראל בנושא שמחייבת את הבנקים לפעול בצורה כזו או אחרת אל מול הסוחרים.
ברקע, סוחרים רבים בישראל עדיין מתקשים להפקיד כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים בבנקים בישראל ואף להוציא כסף למטרה זו. הסיבה העיקרית לכך, לטענת הבנקים, היא שאין כיום אסדרה ברורה בתחום ובנקים רבים מעדיפים לא לאפשר זאת ללקוחותיהם, מחשש שמקור הכספים או שהשימוש בו אינו לגיטימי. זאת, מכיוון שבדומה למזומן, לעיתים קשה לדעת מהיכן בדיוק הגיעו המטבעות ולמי היו שייכים קודם לכן.
2 צפייה בגלריה
סוחרים מתלוננים בפייסבוק על כך שאינם יכולים להפקיד ולהוציא כספים מהבנק לרכישת קריפטו
(צילום מסך)
בחודש פברואר האחרון אישרה ועדת החוקה תיקון לצו לאיסור הלבנת הון, כך שיאפשר פיקוח גם על שירותים שניתנים במטבעות וירטואליים. זאת, לאחר שטיוטה בנושא פורסמה עוד במאי 2018, אולם הדיון בה נדחה בשל פיזור הכנסת העשרים.
המטרה העיקרית של התיקון היא להחיל את חובות זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת, שמירת מסמכים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, גם על גופים המכונים "נותני שירותים בנכס פיננסי", בהם כאמור גם חברות מסחר במטבעות וירטואליים.
התיקון לחוק פורסם ברשומות ב-14.3.2021 ועתיד להיכנס לתוקפו שמונה חודשים מיום פרסומו, כלומר בחודש נובמבר הקרוב. אולם, המחוקק קבע כי "נותני השירות המעוניינים בכך יכולים להחיל עליהם את הצו במועד מוקדם יותר, בלבד שיתנו על כך הודעה לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ואז יחול הצו לגביהם מיום מסירת ההודעה".
המהלך של ביטס אוף גולד נועד להקדים למעשה את החברות האחרות שפועלות בתחום בארץ ולמשוך אליה סוחרים נוספים. שכן, בחברה סבורים כי המהלך יקשה מאוד על בנקים לסרב ללקוחותיהם להכניס לחשבונם כספים ממסחר בקריפטו - שיקול מרכזי שקיים כיום אצל סוחרים ואכן עשוי למשוך לקוחות שמעוניינים שהרווחים שלהם יכנסו בסופו של דבר למערכת הבנקאית.
