השבוע האחרון היה אחד השבועות הקשים לשוק הפיננסים העולמי ככלל ולשוק הבנקאות בפרט. מניות הבנקים המובילים בעולם צנחו: ג'יי.פי. מורגן איבד 5.9%, בנק אוף אמריקה 8.1%, וולס פארגו 8.7%, סיטיגרופ 8.5%, HSBC ירד ב-4.8%, מניית קבוצת הבנקאות הצרפתית BNP פריבה קרסה ב-14.2% ובנקו סנטנדר הספרדית ב-13%.
במקביל, הירידות החדות בסקטור לא דילגו גם על הבנקים הגדולים בישראל: לאומי צנח בכ-6.4%, הפועלים בכ-2.5%, מזרחי טפחות בכ-2.7%, דיסקונט בכ-5.4% והבינלאומי בכ-6.3%. זאת, על אף רווחי העתק שהבנקים המקומיים ממשיכים לרשום בתקופה האחרונה, ובמיוחד מאז החלו העלאות הריבית במשק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברקע, שורת הצרות הגדולות אליהן נקלעו בשבועיים האחרונים כמה בנקים בינלאומיים, בהם סיליקון ואלי בנק (SVB) וסיגניצ'ר בנק האמריקניים וקרדיט סוויס השוויצרי. אז לאחר שהסברנו מה הוביל לקריסת הבנקים מלכתחילה ומה המשמעויות של כך, ננסה כעת לסכם את השבוע הקשה שעבר עליהם ועל השוק ככלל, ואיפה כל אחד מהבנקים עומד כיום.
סיליקון ואלי בנק וסיגניצ'ר בנק
סיליקון ואלי בנק (SVB) היה הבנק שהתחיל את "כדור השלג" בשוק לפני קצת יותר משבוע, כאשר מיד אחריו הצטרף למגמה גם סיגניצ'ר בנק, המתמחה במתן שירותים פיננסיים ללקוחות בתעשיית הקריפטו והמטבעות הווירטואליים. כבר בסוף השבוע שעבר הרשויות האמריקניות השתלטו על שני הבנקים שקרסו והודיעו כי כל בעלי הפיקדונות בבנקים יקבלו את כספם בחזרה.
אתמול (שישי) הודיעה SVB פייננשל גרופ, קבוצת האם של הבנק, כי הגישה בקשה לפשיטת רגל בארה"ב (Chapter 11) כדי להגן על עצמה מפני נושים. זאת, לאחר שכבר בתחילת השבוע ציינה החברה כי היא מחפשת "אסטרטגיות אלטרנטיבות" לעסקים שלה.
כמו כן, לטענת החברה יש לה כעת 2.2 מיליארד דולר בנכסים נזילים (אותם היא יכולה למכור במהירות). נכון לסוף השנה שעברה, סך נכסי החברה עמדו על כ-209 מיליארד דולר.
במקביל, המשקיע האמריקני ביל אקמן צייץ בחשבון הטוויטר שלו וטען כי בנק אוף אמריקה עומד לרכוש את סיגניצ'ר בנק, אולם לא נתן פרטים נוספים או מהיכן השיג את המידע ולכן מהימנותו של הציוץ לא ברורה. בנוסף, גורם המעורה בפרטים מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי בנק אוף אמריקה לא מעוניין לבצע את הרכישה, בעוד שני הבנקים - בנק אוף אמריקה וסיגניצ'ר בנק - סירבו להתייחס באופן רשמי לסוגיה.
קרדיט סוויס
ימים ספורים לאחר קריסת שני הבנקים האמריקניים, גם הבנק השוויצרי המוביל קרדיט סוויס נכנס לצרות ומנייתו קרסה בעשרות אחוזים, אם כי ככל הנראה מסיבה אחרת שנובעת מדיווח על אי-סדרים בדוחות הבנק לשנים 2022-2021, לצד שורה של פרשיות מתוקשרות במיוחד בהן היה מעורב הבנק בשנים האחרונות, בהן חשדות לסיוע בהלבנת הון בבולגריה ושחיתות במוזמביק.
כמו כן, הבנק המרכזי של שוויץ הודיע כבר לפני יומיים כי יספק לקרדיט סוויס הלוואה של 50 מיליארד פרנק (כ-54 מיליארד דולר) באשראי לתקופות שונות. זאת, לאחר שקרדיט סוויס ביקש סיוע מהבנק המרכזי במדינתו בעקבות קריסת מנייתו.
במקביל, הפייננשל טיימס מדווח כי בנק UBS נמצא כעת בדיונים לגבי השתלטות על חלק מקרדיט סוויס או על הבנק כולו, כאשר הדירקטוריונים של שני הבנקים הגדולים בשוויץ אמורים להיפגש בנפרד במהלך סוף השבוע כדי לדון במה שעשוי להיות מיזוג הבנקים הגדול ביותר באירופה מאז המשבר הפיננסי של 2008. לפי הדיווח, הבנק המרכזי השוויצרי ורגולטור הבנקים במדינה - פינמה (Finma), הם אלו שמתאים את השיחות במטרה לחזק את האמון במגזר הבנקאות הלאומי.
ההתערבות של שני הגופים מגיעה מספר ימים לאחר שהבנק המרכזי הודיע על סיוע החירום לקרדיט סוויס. עם זאת, גם מהלך זה לא הצליח לעצור את המגמה השלילית של המנייה שצנחה לשפל חדש לאחר שהמשקיע הגדול ביותר של הבנק - סעודי נשיונל בנק - שלל הזרמת הון נוסף, ויושב הראש שלו הודה שגל עזיבת לקוחות ניהול ההון שלו נמשך.
במקביל, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה אמש כי לפחות ארבעה בנקים בינלאומיים גדולים, בהם סוסייטה ז'נרל הצרפתי ודויטשה בנק הגרמני, החליטו להגביל עסקאות חדשות הנוגעות לקרדיט סוויס.
פירסט ריפבליק בנק
בנק נוסף שמאז החל "כדור השלג" להתגלגל נמצא גם הוא בסכנת קריסה מיידית הוא פירסט ריפבליק בנק, המשרת ברובו לקוחות עשירים המחזיקים בפיקדונות של יותר מ-250 אלף דולר - הסכום שמבוטח על ידי הרגולטור האמריקני.
בשבוע שעבר צנחה מניית הבנק בלמעלה מ-70%, וזאת חרף ההודעה של הבנק עצמו כי הצליח להשיג מימון מהבנק הפדרלי בארה"ב ומג'יי.פי. מורגן צ'ייס המעניק לו עודף נזילות ראשוני של 70 מיליארד דולר.
בנוסף, גם ההחלטה של מספר בנקים גדולים בארה"ב - בהם ג'יי.פי. מורגן, סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה ומורגן סטנלי - להזרים פיקדונות בסך 30 מיליארד דולר לבנק בצעד שעשוי להיחשב כהבעת אמון משמעותית של המערכת הבנקאית בבנק, לא סייעה למניה שצנחה במסחר אתמול בלמעלה מ-30%.
האם זה יכול לקרות גם בישראל?
לא סביר שדבר כזה יקרה בישראל בעת הנוכחית. הסיבה המרכזית לכך היא שהרגולציה בישראל על יחס הנזילות של הבנקים נחשבת לחמורה במיוחד והבנקים שומרים על יחס נזילות אף גבוה מזה שנדרש מהם. כלומר, בנק ישראל דורש מהבנקים להחזיק בשיעור גדול של כסף נזיל בהתאם לשיעור ההתחייבויות שלהם, כדי למנוע מצב של קריסה בעת הסתערות גדולה של לקוחות ומשיכה של כספים רבים בבת-אחת.
בנוסף, בניגוד לבנקים כמו SVB וסיגניצ'ר בנק, הבנקים בישראל נחשבים למשקיעים "סולידיים" הרבה יותר, אשר לא מתמקדים בתעשיות ההייטק והקריפטו התנודתיות במיוחד, ולכן החשיפה שלהן לירידות חדות בשוק ולעליית הריבית מוגבלת יותר, מה שמוריד משמעותית את חשש המשקיעים.
איך המצב עלול להשפיע על הריבית?
העלאת הריבית, שמשמעותה "התייקרות הכסף", נועדה להוריד את הביקושים ולמתן את האינפלציה. אולם, העלאת ריבית חדה במיוחד ובקצב מהיר עלולה להוביל למצב הפוך של גידול באבטלה ואף מיתון.
כל עוד מצב המשק היה חיובי יחסית ושיעור האבטלה לא עלה, הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב, או ה"פד") יכל להמשיך להעלות את הריבית בטענה כי המשק מצליח להתמודד עם זה והאינפלציה עוד לא ירדה אל היעד.
אולם כעת, בשל משבר קריסת הבנקים בארה"ב, קיימת הערכה שהריבית בארה"ב לא תעלה בשבוע הבא כפי שחזו קודם לכן: "לנוכח הלחץ על מערכת הבנקאות, אנו כבר לא מצפים שוועדת השוק החופשי של הפד תודיע על העלאת ריבית בפגישה הבאה שלה, ב-22 במרץ", כתב בסקירה מעודכנת כלכלן גולדמן זאקס ג'אן האטסיוס (Jan Hatzius).
יחד עם זאת, על אף המצב המתוח הבנק המרכזי האירופי הודיע אתמול על העלאת ריבית נוספת בשיעור חד של 0.5%, וטען כי "ההערכות המאקרו-אקונומיות הנוכחיות של צוות הבנק המרכזי האירופי הושלמו בתחילת מרץ, הרבה לפני המתח האחרון בשווקים. שוק הבנקאות בגוש האירו חזק הן בהיבטי הון והן בהיבטי נזילות". אולם, המצב בקרדיט סוויס שונה כאמור מהמצב של שני הבנקים שקרסו בארה"ב, ולכן אין הדבר מעיד בהכרח שגם הפד יעלה בכל זאת את הריבית כפי שעשו באירופה.
כמו כן, ייתכן שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בהחלטת הריבית הבאה בישראל בתחילת אפריל, כאשר התחזיות של רוב הבנקים ובתי ההשקעות כעת לגבי ישראל הן לעלייה מתונה יותר של רבע אחוז ואולי אפילו לעצירת עליית הריבית באופן זמני.
