הרפורמה הגדולה אי פעם בתחום היבוא אושרה היום (ה') בוועדת הכלכלה של הכנסת. היא מקיפה עשרות אלפי מוצרים בכל תחומי הצריכה ב-57 מיליארד שקל בשנה ולפי הערכות האוצר אמורה להביא לירידה גדולה במחירים, שלפי נתוני המשרד גבוהים בממוצע בכ-25% מאשר ממוצע המחירים במדינות ה-OECD. עם זאת, ההשפעה המיידית של הרפורמה תהיה כמובן בהפחתת עלויות ליבואנים, וההשפעה על המחיר לצרכן תלויה בגורמים נוספים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היום אושרו שלושת הפרקים העיקריים מתוך ארבעת פרקי הרפורמה - התקינה, האנרגיה והתמרוקים - לאחר שאתמול אישרה הוועדה בראשות ח"כ מיכאל ביטון את פרק המזון בלבד.
העיקרון בבסיס הרפורמה הוא שכל מוצר שעובר תקינה בארץ מפותחת אחרת, כמו מדינות אירופה, יותר ביבוא לישראל ולא יצריך עוד בדיקות ואישורים. "מה שטוב באירופה או במדינה מפותחת אחרת טוב גם בישראל", אמרו אתמול במשרד האוצר.
לפי נתוני האוצר שהוצגו בכנסת קיים פער של 107% לרעת ישראל לעומת ה-oecd במחיר טלוויזיה 55 אינץ', פער של 66% במחיר משחת שיניים בישראל, פער של 74% במחיר מכונת כביסה ופער של 358% במחיר שימורי תירס.
עוברים להצהרות
עיקר הרפורמה יהיה התאמה לסטנדרט האירופי או הבינלאומי וביטול כל התקינה הייחודית לישראל. הרגולציה הייחודית בארץ במגוון מוצרים וענפים הייתה חסם יבוא משמעותי, שייקר את המוצרים ואף אסר על יבוא חלקם עד כה. הרפורמה תביא לביטול חובת בדיקה מקדימה או אישור מוקדם שמעכבים את היבוא לעיתים בשנה ולעיתים הופכים אותו ללא כדאי, ומעבר ליבוא על בסיס הצהרה כמקובל במערב.
היקף השוק המדובר בכל אחד מהענפים: מזון כ-33 מיליארד שקל, מוצרים החייבים בתקן כ-10 מיליארד שקל, מוצרי חשמל כ-9 מיליארד שקל ותמרוקים כ-5 מיליארד שקל.
אלה המוצרים שיושפעו מהרפורמה:
מזון: גבינות, מעדנים, יוגורטים, ירקות ופירות קפואים, מאפים קפואים, שימורי מזון, משקאות, דבש, פטריות, חומרי גלם לשימוש התעשייה ועוד.
מוצרים החייבים בתקן: מיטות תינוק, עגלות תינוק, צעצועים, כיסאות אוכל, כיסאות בטיחות, מנשאים, פרופילי אלומיניום, מלט, מנפיקי אירוסול, מכשור שמע, סוללות ומנורות, מוצרי חשמל כמו מכונות כביסה, מייבש כביסה, מקררים, שואבי אבק, מסכים.
תמרוקים ביבוא ישיר: דאודורנטים, קרמים, משחות שיניים, מוצרי איפור, סבונים, שמפו ומרכך, מוצרי גילוח, לק רגיל, לק ג'ל ועוד.
תמרוקים ביבוא מקביל: אפטרשייב, סבון לידיים וסבון גוף, שמפו ומרכך, לק רגיל, דאודורנט ללא אלומיניום, איפור דחוס.
אלה יהיו עיקרי הרפורמה:
כל המוצרים יועברו מחובת בדיקת משלוח ליבוא בהצהרה: אפשר יהיה לייבא כמעט את כל המוצרים החייבים בתקן על בסיס הצהרה בלבד (כ-80% מהם). לדברי גורמים ממשלתיים שיזמו את הרפורמה, זו מהפכה בשיטת היבוא לישראל. הצעד הזה לבדו צפוי לפטור את פקק המוצרים שקיים כיום במכון התקנים, שמביא לעיכוב של חודשים רבים עד לכניסת המוצרים.
יבוא על בסיס תקן זר: יתאפשר יבוא מוצרים שאינם עומדים בתקן ישראלי על בסיס עמידתם בתקן אירופי או זר אחר. זה כלי שממוטט את התפיסה של תקינה ישראלית ייחודית, שדרישותיה היו מכשול מהותי ליצירת תחרות. יתרון נוסף הוא עדכון אוטומטי של התקן אם הוא מתעדכן בחו"ל, ללא צורך בהתאמה של ועדות התקינה בארץ. בשלב הזה נכנסו למסלול הזה כ-60% מהמוצרים. יתר המוצרים ייכנסו בשנה הקרובה.
תופחת הרגולציה לתעשייה המקומית: התעשייה בארץ תהיה פטורה מעמידה בתקן או מהחזקת תיק מוצר ביבוא הנעשה למחקר ופיתוח.
יאומץ הסטנדרט האירופי בענף המזון: בעבר היו ניסיונות לתקן את הרגולציה הישראלית כך שתתאים למקובל באירופה, ללא הצלחה. כעת, במקום לתקן את הרגולציה הישראלית באופן פרטני, החוק מפנה לדין האירופי ומאמץ ישירות את הרגולציה האירופית בנושא חומרים מזהמים וחומרי הדברה. זהו תקדים שיישומו יאפשר בעתיד להפחית רגולציה בתחומים נוספים. המשמעות – הסטנדרט הישראלי בנושא מזון יהיה כמעט זהה לאירופי. התאמת הסטנדרט תשרת גם את התעשייה המקומית ולא רק את היבואנים.
ביטול תקני מזון ייחודיים: כיום יש כ-160 תקני מזון ייחודיים, שבחלקם הגדול מונעים תחרות. לדוגמה, תקן ייחודי לייצור טחינה, תקן לריבה, תקן לירקות קפואים, תקן לשמני מאכל צמחיים, תקן לסלטים, תקן לירקות כבושים, תקן לשימורי בשר. סוכם על ברירת מחדל של ביטול כל תקני המזון הייחודיים בתוך שנה.
יבוא בהצהרה: כיום אפשר לייבא כ-40% מהמזון בהצהרה (רפורמת הקורנפלקס), ואת יתר המזון המוגדר רגיש אפשר לייבא רק בכפוף לבדיקות ולאישורים מקדימים שנמשכים חודשים. כעת נקבע מסלול שיאפשר יבוא בהצהרה של מזון המוגדר רגיש, כולל כל מוצרי החלב – גבינות קשות, יוגורטים, שימורים, ירקות קפואים, חומרי גלם לתעשייה, פטריות, דבש ועוד.
יאומץ המודל האירופי ליבוא ולייצור תמרוקים בהצהרה: יבוא תמרוקים מחייב כיום רישיון תמרוק לכל סוג תמרוק (למשל, רישיון נפרד לכל ריח של שמפו). ברפורמה בוטל הצורך ברישיון שהשגתו נמשכה חודשים רבים. אפשר יהיה לייבא תמרוקים ממדינות מפותחות על בסיס הגשת הודעת שיווק על ידי הצהרה במקום רישיונות מוקדמים לכל סוג תמרוק.
בתמרוקים יהיה מסלול ליבוא מקביל: כיום כמעט אין יבוא מקביל בענף מאחר שמשרד הבריאות דורש הוכחת קשר עם יצרן שמונעת את האפשרות ליבוא מקביל. ברפורמה נקבע לראשונה מסלול שיאפשר יבוא מקביל של רשימת מוצרים ללא הוכחת קשר עם היצרן. בין המוצרים: אפטרשייב, סבון לידיים וסבון גוף, שמפו ומרכך, לק רגיל, דאודורנט ללא אלומיניום, על בסיס בדיקת מעבדה. נקבע כי רשימת המוצרים תורחב בשנתיים הקרובות במנגנון קבוע באישור הכנסת.
תופחת הרגולציה לתעשיית התמרוקים המקומית: תופחת הרגולציה על תעשיית התמרוקים המקומית. כך, למשל, רישיון היצרן הוחלף ברישום על בסיס הצהרה על עמידה בתנאי יצרן נאות לפי תקן בינלאומי (ISO).
יבוטלו אגרות היבוא: יבוטל הצורך לשלם אגרת רישיון לרישוי תמרוק. המהלך מיד עשרות שקלים מעלויות יבוא התמרוקים.
יותאמו דרישות הנצילות האנרגטית בישראל למקובל באירופה: מוצרי חשמל נדרשים כיום לעמוד בדרישות של נצילות אנרגטית השונות מהמקובל באירופה ולעבור לשם כך בדיקה מקדימה במכון התקנים. ברפורמה נקבע כי מוצר העומד בדרישות הנצילות האנרגטית האירופית יוכל להיכנס לישראל על בסיס הצהרה על עמידה בדרישות האירופיות ללא כל צורך בבדיקה מקדימה.
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, עם אישור רפורמת היבוא: "הרפורמה בייבוא שהגיעה היום לאישור ועדת הכלכלה, היא בשורה לאזרחי המדינה. הכמות, הגיוון והאיכות של המוצרים, צפויים להשפיע גם על הוזלת המחירים לצרכנים. משרד הכלכלה ימשיך לעודד תחרות, שיפור תנאי היבוא והורדת החסמים, לצד חיזוק התעשייה המקומית והשפעתה על כלכלת ישראל".
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מסר בתגובה להחלטה: "רפורמת היבוא שאושרה תאפשר תחרות הוגנת שלא תפלה את התעשייה הישראלית. אני מברך על אישור הרפורמה ומודה במיוחד ליו״ר וועדת הכלכלה בכנסת, מיכאל ביטון ומשרד האוצר, שהשכילו להוביל את הרפורמה, תוך שמירה על העקרונות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים, והתוו מדיניות של השוואת תנאים ורגולציה בין היצרנים הישראלים ליצרנים מחו״ל, כך שהיצרנים הישראלים לא ייפגעו. זאת לצד הענקת הקלות ליבואנים והפחתה משמעותית של היקף הרגולציה והביורוקרטיה בתחום".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ברך על אישור ועדת הכלכלה של הכנסת את פרק הייבוא בחוק ההסדרים: "יש להתייחס לרפורמה בייבוא בכללה כאחד האירועים הכלכליים החשובים ביותר שעברו על המדינה בשנתיים האחרונות, יחד עם משבר הקורונה. הרבה לא מפנימים את עוצמת השינוי. התוצר בישראל, הוא בסדר גודל של 400 מיליארד דולר; הייבוא של ישראל עומד על סדר גודל של 120 מיליארד דולר, והוא אחד מהפעילויות הכלכליות המרכזיות בכלכלת ישראל".
פורסם לראשונה: 11:08, 21.10.21
