הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, מתנגד בתקיפות להעלאת שכרו של מנכ"ל משרד הבריאות ל-90 אלף שקל. במכתב ששיגר לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', קובע בר נתן כי העלאת שכר כה גבוהה, אשר מהווה למעשה יותר מהכפלת שכר מנכ"ל משרד ממשלתי, עלולה להוות תקדים ולהשפיע על שכר מנכ"לים ובכירים אחרים במשרדי הממשלה וזאת דווקא לפני תחילת דיונים מחודשים על הסכם שכר חדש.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דבריו של בר נתן מגיעים ברקע דרישתו של שר הפנים והבריאות הנכנס, אריה דרעי, להעלות משמעותית את שכרו של מנכ"ל משרד הבריאות המיועד, משה בר סימן טוב, כך שיהיה זהה לשכר של מנהל בית חולים גדול.
אם הממשלה תקבל את בקשת דרעי, בר סימן טוב ישתכר כמעט כמו נשיאת בית המשפט העליון שמשתכרת כ-100 אלף שקל בחודש (טרם ההעלאה האחרונה) ויותר מנשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת גם לאחר עדכון שכרם ב-12.5% החודש.
במכתבו, ציין בר נתן: "אבקש להבהיר את ההשלכות הרוחביות שיש למהלך זה, שכן מדובר בהצעת החלטה פרסונלית בעלת השלכות רוחב משמעותיות על מבנה ולחצי השכר במגזר הציבורי, המובאת לשולחן הממשלה ללא עבודת מטה מסודרת כמקובל. אין אני רואה הצדקה להעלות את שכרו של המנכ"ל מעבר לנהוג בשירות המדינה".
שכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי לפני העלאתו בחודש ינואר השנה, עמד על 39,432 שקל ברוטו לחודש. הממונה על השכר מציין כי שכר זה יועלה החודש בכ-5% והשיעור יקבע סופית עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר ב-15 בינואר, בעוד תשעה ימים.
יצוין ששכר המנכ"לים צמוד למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע במשק, שאליו צמוד השכר של חברי הכנסת, שרים, השופטים ובכירים נוספים בשירות הציבורי.
כמו כן, במכתבו מציין בר נתן שבמקרים מיוחדים, כמו מינוי רופא - מקצוע המצריך שנות לימוד והכשרה רבות - למנכ"ל משרד הבריאות, ניתן לבחון שכר גבוה יותר. אולם, לדבריו, לשם כך יש לבצע עבודת מטה מעמיקה ויש להפריד את ההצמדה לעובדים אחרים, כמו משנה למנכ"ל, משכרו הגבוה יותר. לכן, קובע הממונה על השכר כי על האוצר למנוע את העלאת שכר מנכ"ל משרד הבריאות בעת הזאת ללא קיום עבודת מטה מסודרת.
