האם הקיצוץ במסגרות האשראי יצומצם? משרד האוצר לא קיבל נתונים על המשמעות של המהלך שנועד לקדם את התחרות בשוק הבנקאות, בנק ישראל לא עוסק בנושא וחברי הכנסת דורשים לבטל או לדחות את הקיצוץ במסגרות, שצפוי כבר בסוף חודש ינואר. יצוין כי למי שהמסגרת כיום היא עד 5,000 שקל, לא יבוצע קיצוץ במסגרת כרטיס האשראי. מעל לסכום זה יקוצצו מסגרות האשראי בכ-50%, בסכומים בהתאם לאלה שנקבעו למחזיקי הכרטיסים בעבר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במהלך הדיון על קיצוץ מסגרות האשראי בכרטיסי האשראי, דרש היום (ב') יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, לעצור לשנתיים את המהלך, כאשר אמר בין השאר כי "זהו מהלך דבילי שפגע בחלשים. מותר להודות בטעות ולתקן".
ועדת הכלכלה התכנסה לדיון שעסק ביישום הרפורמה בבנקאות ובקיצוץ הצפוי במסגרות האשראי בכרטיסי האשראי. בפתח הישיבה אמר היו"ר ביטון כי האוצר זיהה לפני שנה את הפגיעה שיכולה להיות בשכבות החלשות, ולכן צמצם את הקיצוץ. הוא הוסיף כי קיבל עדויות נוספות לכך שהמהלך יפגע באזרחים ועסקים רבים. ביטון שאל האם צריך לקדם סעיף של תחרות, שבפועל פוגע באזרחים והאם מישהו בדק אם צרכן שקוצצה מסגרתו יכול לקבל מסגרת בכרטיס חוץ בנקאי.
הדיון התקיים גם לבקשת ח"כ אורי מקלב, ח"כ מיכל שיר, ח"כ אוסאמה סעדי, ח"כ ינון אזולאי וח"כ דוד ביטון, שהביעו חשש כי הקיצוץ, שצפוי בסוף ינואר 2022, יפגע אנושות בשכבות החלשות ובקשישים. הוא אף מתח ביקורת על הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על כך שלא העביר את הנתונים למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בטענה לסודיות בנקאית, אך הציג את אותם נתונים במצגת שהועברה לוועדה.
"לבנק ישראל אין עמדה בנושא"
נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אילנית מדמוני, אמרה כי הייתה אי-הבנה ולכן כנראה לא הועברו נתונים לכנסת. היא הוסיפה כי במקרה זה אין לבנק ישראל עמדה, והסבירה כי חשוב לעודד תחרות וחשוב גם לא לפגוע בלקוחות, ואלו שני צדדים של ההוראה הזו שעשויים לבוא אחד על חשבון השני. "המחוקק ידע מראש שזו החלופה והוא צריך לראות אם האיזון הופר או לא", אמרה.
רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר כי המשרד עדיין לא קיבל החלטה בעניין מסגרות האשראי, מאחר וחלק מהנתונים עדיין חסרים. "אנחנו עדיין בבדיקה של נתונים, לא הצלחנו לקבל נתונים מלאים בשביל לקבל החלטה מושכלת", הסביר טלר. ח"כ יעקב מרגי אמר בתגובה: "אולי תכו על חטא שבחקיקה סירסתם את הרפורמה? אפשרתם את כל המחילות האלה שהבנקים הגדולים יוכלו לברוח מהתחרות".
ח"כ אורי מקלב אמר כי הקיצוץ יפגע בניהול השוטף של משפחות חלשות ולא מתאים למציאות. ח"כ מיכל שיר הוסיפה כי הנושא הזה הוא על בסיס "הניתוח הצליח והחולה מת", ח"כ מרגי אמר: "במקרה הזה הניתוח לא הצליח וגם החולה מת". ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי הדבר הוביל רבים במגזר הערבי לקחת הלוואות בשוק השחור, ולהסתבך עם ירי ועם רציחות. היו"ר ביטון הוסיף כי בשם התחרות פוגעים באזרחים בשנת קורונה, והבהיר כי הוועדה לא תאפשר את זה.
"הבנקים הרגו את התחרות ומבקשים חנינה"
מנהל הרגולציה של בנק לאומי, ברי רוזנברג, אמר כי לאומי אינו דואופול וכי הוא רק הבנק הרביעי באשראי הצרכני. הוא הוסיף: "יש סעיף קטן ואיזוטרי שמדבר על צמצום מסגרות כרטיסי אשראי, סעיף מטופש שאין בו דבר לתחרות ויש בו פגיעה באנשים. הנתונים הועברו לבנק ישראל ולאוצר. לאומי קיצץ 11 מיליארד שקל מלמעלה מ-500 אלף לקוחות, מתוך כעשרים ומשהו מיליארד. בפועל אתה מקצץ יותר כי הסעיף המאוד לא חכם הזה דיבר על מספר שהיה נכון ב-2015. מאז המדד עלה והצריכה עלתה וצומצם השימוש במזומן. אם המתווה שאנחנו חושבים שלא נותן מענה לא ישונה, נצטרך לקצץ עוד ארבעה מיליארד שקל ונפגע בעוד 400 אלף לקוחות".
מנהל יחידת הרגולציה של בנק הפועלים, עירן פאר, אמר כי אם בנק הפועלים היה מחליט על דעת עצמו לחתוך 50% ממסגרות האשראי הוא היה חוטף אש צולבת. לדבריו, "הסבירו שזו הגנת ינוקא לחברות האשראי אבל לא קבעו מנגנון עדכון של הסכום ורבים שהולכים לבקש כרטיס נוסף לא מקבלים אותו. אם רוצים לעזור למי שמסגרתו קוצצה צריך להעלות את הרף ל-10,000 שקלים ואת סך הקיצוץ להוריד ל-40%".
עו"ד דרור שטרום, שעמד בראשות הוועדה להגברת התחרות בבנקים, אמר בדיון כי הסעיף טעון שיפור וכי הוא התנגד בכלל לאפשרות שהבנקים יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי. אבל כעת באים הבנקים ומשתמשים בפשרה, שהוא לא רצה בה, כדי לזעוק את זעקת היתומים והאלמנות. ח"כ מרגי הוסיף כי "הבנקים הרגו את התחרות ומבקשים מאיתנו חנינה כי הם יתומים".
היו"ר ביטון, סיכם את הדיון: "הוועדה סבורה שקידום תחרות צריך להוביל להורדת מחירים, ודאי שלא להוביל לכך שאזרחים מהשכבות החלשות בחברה ידרשו לשלם יותר על האשראי שהם צורכים. הוועדה דורשת ממשרד האוצר לסיים לגבש את עמדתו בדחיפות, ולהביא לאישור הוועדה צו בנושא שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9 לחוק עד ליום 10 בינואר 2021 ולהביא אותו לשנתיים בפעם אחת, ואולי גם לשפר את ההגבלה ל-10,000 שקל".
הוועדה סבורה שעל משרד האוצר לקבוע כי תוקף הצו יהיה לשנתיים עד לשנת 2024. הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבחון את הנתונים שנמסרו רק היום מבנק ישראל בנושא מסגרות האשראי ולהגיש לוועדה מסמך מעודכן בתוך שבועיים. הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך עבורה מחקר בנושא הבנקאות והאשראי בחברה הערבית. הוועדה תקיים כבר בקרוב ישיבה מיוחדת בנושא יישום הרפורמה בבנקאות.
