בעלי העסקים בעוטף שנסגרו: "עד עכשיו לא קיבלנו סיוע מהמדינה"
(צילום: ירון ברנר)
כולם מבינים שאחד האירועים הגדולים והחשובים ביותר במלחמה הזו יהיה הטיפול במפונים מעוטף עזה. ברור לגמרי שרבים לא יוכלו לחזור לביתם בשנה ובשנתיים הקרובות. בראש המנהלת לשיקום עוטף עזה עומד תא"ל במיל' משה אדרי, ויש לציין כי למרות שבמנהלת העבירו תדרוכים לעיתונאים, אדרי עצמו עדיין לא הסכים להתראיין.
63 אלף תושבים התפנות מהבתים מתוך 93 אלף תושבים שמתגוררים ביישוב עוטף עזה ושדרות. היעד של המנהלת להפוך במהרה, את חבל העוטף, לאזור אטרקטיבי מושך וחדש. כולל חשיבה על תמריצים כלכליים לחזק את יישובי העוטף, ולבדוק איך מתעדפים את החבל מול המשבר. אך במקביל, כמובן, למצוא פתרונות לטווח הבינוני עד שהתושבים יוכלו לחזור.
"נטישת היישובים בחבל העוטף היא ניצחון לחמאס, חזרה ליישובים, בנייתם והרחבתם בעוד מתיישבים - זה הנצחון שלנו על החמאס, מעבר למערכת הצבאית". זה הקו המנחה את תא"ל במיל' אדרי, שממשלת ישראל הטילה עליו להקים את מנהלת התקומה לשיקום יישובי עוטף עזה ושדרות, והבטיחו לו "ארנק פתוח", כפי שאמר לאנשי המנהלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אין בעיה של כסף". למנהלת הקציבו סכום ראשוני של מיליארד שקלים, והצפי שזה יהיה מספר מיליארדים, אך עדיין לא יודעים איך האירוע יסתכם מבחינה כלכלית.
במנהלת טוענים שהם עובדים על העברת המפונים לפתרון זמני, כאשר כרגע הרעיון המסתמן הוא לאפשר לקהילות ביישובים שחזרו לבחור האם לעבור להתגורר כקהילה בקיבוץ אחר בארץ ושם לצרוך את שירותי החינוך, הבריאות והחברה שקיימים כבר. במצב כזה היישובים הקולטים יעניקו סוג של דיור זמני באותו קיבוץ. ידוע כי יש קיבוצים שכבר מצאו קיבוצים שמוכנים לארח אותם ושיש להם את האפשרות לקלוט אותם כקהילה אורגנית.
"כל קהילה היא שונה, צריך פתרונות מתאימים"
שי חג'ג', יו"ר המועצות האיזוריות וראש המועצה האיזורית מרחבים, אומר כי הדבר הכי חשוב הוא לשאול את התושבים מה הם רוצים. "כל קהילה וקהילה היא שונה", הוא אומר. "כולנו מחפשים פתרונות".
בישראל קיימות 54 מועצות איזוריות. כולן, כולל מועצות בדואיות, הבהירו שהן מוכנות לעזור ולקלוט אליהן מפונים. חלק מהפתרונות המסתמנים הם אתרי קרווילות, שיקומו עבור הקהילות שמבקשות להישאר יחד. איפה? את זה עוד נותר להחליט. כל יישוב וקיבוץ עם הפיתרון שיתאים לו.
"יש כמה אופציות", אומר חג'ג'. "אחת, שהיא די פופלרית, היא שקיבוצים מהמרכז יאמצו קיבוצים מהעוטף ויקימו שכונת הרחבה זמנית של קרוואנים. בכל ההרחבות המתוכננות ביישובים ניתן להקים אתרי קרוואנים ולאחר מכן לשווק אותן. אנחנו, כמרחב כפרי, מוכנים לקלוט בכל מקום. אנחנו פועלים כדי למצוא קרקעות שיש להם כבר תשתיות ולא קרקע בתולית. ייקח שנתיים-שלוש לשקם את היישובים האלה, והכי טוב כשיש קהילה מאמצת. יכול להיות שיש כאלה שירצו להיות לבד, לשמר את הקהילה עצמאית. אבל זה מחייב היערכות מבחינת בתי ספר. בשלב הראשון יהיה צורך בכיתות יבילות.
"קיבוצים כמו כפר עזה, נחל עוז וניר עוז יצטרכו שיקום ארוך, ויהיה גם שיקום נפשי. אם הצבא לא יעשה עבודה טובה בעזה הסיכוי שמישהו יחזור לכפר עזה וליישובים סמוכי הגבול קלוש. התושבים לא יכולים להמר על החיים שלהם שוב.
"יש גם אפשרות של בתים של קבלנים שעוד לא שווקו. המדינה יכולה לקחת את זה מהם לשכירות ארוכה. למרות שהפיתרון הזה, בשביל מי שבא מיישוב כפרי, יהיה קשה. אבל זה זמן חירום. הכי טוב זה קהילות שמאמצות, כאמור. צריך יהיה למצוא רשויות חזקות שיודעות לחבק את האנשים ולתת להם רווחה וחיי קהילה. אנחנו במועצת מרחבים מוכנים לקלוט את כולם. אין בעיה של שטח, צריך רק החלטה. כולם מבינים שאין ברירה. ככל שזה יקרה יותר מהר זה יחסוך עלויות על בתי מלון. ובתי מלון זה פקעת עצבים. זה לא נופש".
יישוב במרחק של 7.2 ק"מ מהגבול לא זכאי לסיוע
בעיה נוספת היא איזה יישובים יקבלו את הסיוע. דין קיבוץ בטווח של 0-7 ק"מ הוא לא אותו דין שחל על קיבוץ או מושב שממוקמים במרחק של 7.2 ק"מ מהגבול. נוצר מצב אבסורדי שיישובים שהותקפו ותושבים שפונו תחת אש, לא יקבלו את אותו סל שיקום.
במנהל התכנון זהירים ומבקשים להתמקד בצרכים של התושבים. "אנחנו נמצאים בתקופה שהיא מאוד קשה לתושבים. כל ניסיון לצאת עכשיו בהצהרות מה הפתרון הנכון הוא לא אחראי ולא מתחשב בסיטואציה הקשה בה נמצאות המשפחות האלה", אומרת ד"ר מיכל מיטרני, יועצת בכירה למנכ"ל מנהל התכנון.
"לכן אנחנו לא נדבר על פתרונות. אנחנו עושים עבודה יחד עם משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל ותחת מנהלת התקומה שהתחילה לעבוד. הדבר הכי חשוב הוא שננסה למצוא פתרונות לפי הצרכים של הקהילות. נציגים שלנו עברו בכל הקהילות ודיברו על נציגי כל הקהילות והקשיבו לצרכים וההעדפות שלהם. עולים כל מיני דברים. אפשר להגיד שברור שכל הקהילות רוצות בסופו של יום הביתה, והשאלות הן איך יהיה אפשר אחרי המלחמה לשקם את הבתים והיישובים, ואילו פתרונות ביניים המדינה יכולה להציע להם עד שיחזרו הביתה. האינטרס הראשון במעלה הוא להשאיר אותם יחד".
מנכ"ל מנהל התכנון רפי אלמליח הבהיר כי "אנחנו מתחילים את העבודה שלנו עם הרצון של התושבים. יש מהלך בשיתוף התנועה הקיבוצית לשדך בין קיבוצים ולאמץ את הקהילה. ראשי המועצות ביקשו להיות מעורבים ולהוביל את המהלך. אנחנו מנסים לתת להם את כל האפשרויות והחלופות שניתן לחשוב עליהם".
בינתיים, המועצות האיזוריות שנפגעו מתנהלות בשגרת מלחמה אבל בלי מספיק משאבים, בשעה שמשרדי הממשלה מתעסקים בביורוקרטיה. "אם אני שר אוצר - אני אומר לרשויות קחו 20 מיליון שקל. פתיח, כדי שיתחילו לעבוד. זה לא קורה. מדברים כל הזמן. יש רצון של האוצר לתת. הם מחפשים מנגנון נכון. אבל אנחנו במלחמה ולא יכולים לחכות למנגנונים", אומר חג'ג'.
"הייתי בוועדת הפנים ואמרתי תנו לנו כסף חי. תבדקו אותנו. השתמשתי בכסף שלא לצרכי המלחמה? תטפלו. אם אני צריך לקנות משהו אני קונה. הרי אנחנו במלחמה. אני השגתי תרומה של מיגוניות. שאוציא מכרז להצעות מחיר להובלות? אין זמן. הראשון שפנוי אני לוקח אותו".
