המלחמה בעליות המחירים בענף המזון תגיע מחר (רביעי) שוב לוועדת הכלכלה, והפעם כהצעת חוק: הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן המליצה לשר הכלכלה ניר ברקת כי "דרך המלך היא תזכיר חוק להקפאת מחירים בזמן מלחמה", ולא המלצה להתאגדות רשתות שיווק נגד היצרנים והיבואנים שהעלו מחירים. ברקת החליט להקשיב לעצה.
מחר תעלה להצבעה בקריאה טרומית בוועדת הכלכלה הצעת חוק לאיסור העלאת מחירים בעת מלחמה "באופן משמעותי וחריג".
ההצעה נקראת הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום), התשפ"ד–2024, והיא תעלה כהצעת חוק פרטית של ח"כ דוד ביטן ואחרים, אחרי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד האוצר התנגדו להצעה כשהיא הגיעה מכיוונו של ברקת.
עקב כך, הוגשה ההצעה כהצעה פרטית וברקת סיכם עם יו"ר הקואליציה ביטן על מסלול מזורז ופטור מחובת הגשה, וההצעה ככל הנראה תאושר מחר בוועדה. ביטן כבר הודיע שהוועדה תבחן קידום קנסות למעלי מחירים בדיון שנערך בפברואר על עליות המחירים.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "לעיתים במצב חירום עשוי להתעורר צורך בהתערבות רגולטורית שמטרתה למנוע העלאת מחירים משמעותית וחריגה ביחס למחיר המקובל תוך ניצול המצב, ולהבטיח שאותו מוצר או שירות יהיה נגיש לכלל האוכלוסייה בתקופת מצב החירום".
לכן מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן שמפרט רשימת מעשים שביצועם מהווה השפעה לא הוגנת על הצרכן ולהוסיף לו סעיף נוסף, לפיו: "בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום, יראו עוסק המציע, מציג או מוכר שירות המנוי בתוספת השנייה לחוק, שירות חיוני אחר או טובין, במחיר העולה באופן משמעותי וחריג על מחירו הממוצע, כמי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת", כך נכתב.
"מצב חירום לעניין החוק המוצע הוא מצב חירום ביטחוני, אירוע חירום אזרחי הכולל גם אסונות טבע וכן מצב חירום בריאותי (דוגמת המצב ששרר בעת מגפת הקורונה).
"עוד מוצע לקבוע את המקרים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. זאת, כאשר העלאת המחיר נעשתה לפי דין, או לפי הסכם בין עוסק לצרכן, שנחתם טרם ההכרזה על מצב חירום וכן במקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או את הטובין. כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להוציא צו להפסקת הפרה".
בדיקת ההתייקרות תיעשה לפי המחיר הממוצע בתקופה של שלושה חודשים לפני ההכרזה על תקופת החירום. אם השירות או המחיר לא נמכרו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב החירום, יחושב המחיר הממוצע כפי שנמכר על ידי מתחרים בעלי מאפיינים דומים לאלה של אותו עוסק או לפי מחירי מוצר דומה. כאמור, החוק לא יופעל מול מי שחתם על חוזה כדין מול צרכן או כלפי מי שיוכיח התייקרות עלויות לעסק - מה שעלול לסרס אותו. הצעת החוק עשויה לעבור שינויים בוועדה.
הרשות לתחרות חששה ממונופסון
הרקע להצעה הוא כשלון מסלול הרשתות: למרות יוזמת ניר ברקת שהרשתות יתאגדו מול הספקים ויקפיאו את ההתייקרויות בענף המזון, אף רשת שיווק לא פנתה בבקשה כזאת לרשות לתחרות והרשות הביעה הסתייגויות מהרעיון והעדפה לחוק הקפאת המחירים.
ברשות לתחרות מדגישים כי לא קיבלו בקשה מרשת שיווק לקבלת היתר להסכם כובל עם רשתות אחרות במטרה לחסום התייקרויות ספקים יחד, כך שכולם יסרבו לרכוש מכלל הספקים המספקים להם מוצרים במחיר גבוה. גם פניית השר לוועדה על מיזוגים ופטורים לא סייעה שכן סמכותה מוגבלת. גם אם תוגש בקשה כזאת על ידי רשת שיווק, ראש הרשות מביעה חשש מיצירת מונופסון - בו לרשתות תהיה שליטה מלאה בביקוש למוצרים בשוק.
לפי הרשות, הסדר יכול לפגוע בצרכנים, גם אם הכוונה שמאחוריו טובה. בין היתר הסדר כזה בין רשתות, יכול להביא להעלאת מחירים של הקמעונאים כי אין חובה המוטלת עליהם לגלגל את אי ההתייקרות לצרכנים וההסדר לא מבטיח שישמרו על מחירים נמוכים. בנוסף ספקים לא יספקו מוצרים אם לא יאפשרו להם לייקר מוצרים מה שעלול להביא למחסור במוצרים על המדפים.
בנוסף, יש חשש מעשיית דין משותף לכל הספקים. יש ספקים מאוד קטנים ומסוכן לחסום עליות מחירים עבורם שכן כוחם לא גדול כשל ספקי הענק. כמו כן, מתן תאריך לפיו ההסדר מסתיים במועד מסוים, עלול יאותת לכל השוק להעלות מחירים גם לספקים שלא תכננו להעלות מחירים.
