"לא ניתן לתקציב הזה לעבוד, יש מספיק ח"כים בליכוד שיוכלו להכשיל את התקציב", אומר לנו ח"כ בכיר מהקואליציה. "אנחנו ממש נגד המדיניות של השר. היא לחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת בעת מלחמה", אומר גם בכיר במשרד האוצר. אלה בהחלט אמירות חשובות, בעצם הימים הקשים הללו של קבלת החלטות מכריעות בעניין תקציב המדינה ולאחר שוועדת הכספים אישרה אותו היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית לקראת אישור סופי ביום חמישי במליאה. חשובות - כן. אולם, אמיצות - ממש לא.
הפחד השתלט על מקבלי ההחלטות החשובות ביותר בתחום הכלכלי והפוליטי כאחד. כן. חברים בכירים במפלגת השלטון, הליכוד, יוצאים בשיחות עם עיתונאים ומקורבים, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אולם כאשר עיתונאים מבקשים לצטט אותם בשמם - הם נאלמים דום.
ובדיוק זה המצב גם במשרד האוצר. בחדרי חדרים מתבטאים בכירים ותיקים במשרד האוצר נגד השר שלהם, אולם ברוב הישיבות עמו הם מחרישים, ולפרסום דעתם בשמם המלא, אודות התנגדותם הנחרצת למדיניות השר, הם מסרבים.
למה?
הסברו של ח"כ בכיר בליכוד הוא ברור לגמרי: "אם אומר את הדברים בשמי - בכך תסתיים הקריירה הפוליטית שלי. עד כה, מי שהתבטא נגד ראש הממשלה - סיים את דרכו הפוליטית".
ומה באוצר? כאן ההסבר יותר מתקבל על הדעת: "אסור לפקיד להתבטא בפומבי נגד השר". זה נכון, אולם בתוך ישיבות הנהלת האוצר מותר לבכירים להביע את דעתם. למרות זאת, על פי עדויות משתתפי הישיבות החשובות כל כך, רובם מחרישים. הם פשוט שותקים. הבכירים חוששים לעתידם במשרד, שממנו יוצאים רובם בהמשך הדרך לתפקידי מפתח במשק הישראלי.
המסקנה: עתידם הפוליטי והכלכלי מדאיג אותם הרבה יותר, מאשר מצבה של המדינה. וזה בדיוק ההפך מפועלם של החיילים הגיבורים בשטח, שנכונים גם להיהרג בקרב למען ארצם מולדתם.
הדרך לאישור התקציב מראה - סמוטריץ' טרם הפנים שישראל במלחמה
וכל זה קורה, כאשר השערורייה סביב דיוני התקציב נמשכת עוד ועוד כבר שבועות ארוכים, בעיצומה של המלחמה. אולם, בסופו של יום, התקציב הנוסף של 30 מיליארד שקל לשנת 2023 יאושר, גם אם ימים ספורים בלבד לפני סוף שנת התקציב הקשה הזאת.
נקדים ונאמר. אישור התקציב המעובה הוא לא הסיפור. התוספת הייתה דרושה ומובטח מראש שתאושר. וכי מי מקרב המפלגות הציוניות בכנסת ישראל לא יאשר תקציב דחוף לטובת ניהול המלחמה וההוצאות הנלוות לה? אולם, מה שקרה בדרך לאישור הוא הסיפור - וזה סיפור חמור מאוד. מהחמורים שידעו משרד האוצר והכנסת זה שנים.
מה שהיה ברור לכל, כבר מ-7 באוקטובר, הוא שהמלחמה הקשה הזאת, שנכפתה לפתע, ללא כל אזהרה מוקדמת, על מדינת ישראל - תעלה הרבה מאוד כסף. ככל שהמלחמה נמשכת המחיר רק הולך ועולה ומגיע כבר לפחות, כדברי שר האוצר עצמו, לכ-200 מיליארד שקל, ששווים 40% מכל תקציב המדינה לשנת 2023.
מה שלא היה ברור לאף אחד – לא במשרד האוצר ולא בכנסת – היא הדרך שבה יועברו כספים במהלך המלחמה לא רק למימונה, כי אם גם למטרות שדומה היה שעברו מן העולם ברגע שבו פשטו אלפי מחבלים, חלאות אדם, על יישובי עוטף עזה והדרום וביצעו בהם טבח בדמות שואה של יום אחד.
בעוד שבאגף התקציבים במשרד האוצר הכינו תוכנית לתוספת מיליארדי שקלים, משמעותיים מאוד, למימון צה"ל מחד ולסיוע לאזרחים, למפונים, לעסקים ולפיצויים לניזוקים מאידך – יושב במשרד האוצר שר אוצר, בצלאל סמוטריץ', שטרם הפנים ששעת מלחמה היא לישראל. באוצר יושב שר שהוא פוליטיקאי שנון שלא מוכן לוותר גם בעת המצוקה התקציבית הזאת על מאות מיליוני שקלים – נכון יותר מיליארדים – שהובטחו בעידן אחר, טרום המלחמה, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים השערורייתיים, למטרות שאין בינן לבין טובת כלל אזרחי ישראל דבר וחצי דבר.
השערורייה כה גדולה, ששר האוצר, שבשבוע הקרוב תמלא שנה לכהונתו, סירב לבטל אפילו תקציב של 11 מיליון שקל לעמותה שעוסקת בעצם ימי המלחמה בעידוד של אי גיוס בחורי ישיבה חרדים לצה"ל. גם על מאות מיליוני שקלים שהובטחו למשרדה המיותר לחלוטין של הגברת אורית סטרוק - שאגף התקציבים ממליץ על סגירתו יחד עם עוד חמישה משרדי ממשלה - לא ויתר השר סמוטריץ'. זה הרי קהל הבוחרים שלו והוא מתנדנד לאחרונה סביב אחוז החסימה.
בכירים באוצר נושכים שפתיים - ונשארים
באגף התקציבים כבר ידעו מריבות הרבה לאורך השנים עם שרים רבים מאוד, סביב הצעות לקצץ בתקציבי משרדיהם, אולם מאבק כה חריף נגד השר שלהם, שר האוצר עצמו, ממש לא זכור. אלמלא המלחמה, לחשו גורמים במסדרונות משרד האוצר, לפחות מחצית מבכירי אגף התקציבים כבר היו מתפטרים, ממש כפי שעשה ראש האגף לשעבר שאול מרידור, בעיצומו של משבר הקורונה לפני כשלוש שנים.
בסופו של יום, תקציב נוסף של 17 מיליארד שקל לצורכי צה"ל ושל עוד 13 מיליארד שקל בתחום הסיוע האזרחי לרגל המלחמה, יאושר. אולם, בפה נותר טעם מר מאוד מהדרך שבה התקיימו הדיונים לתוספת התקציבית.
אישור של מיליונים בעצם ימי המלחמה למינהלת הזהות היהודית ולגרעינים משימתיים, אלה בהחלט לא נושאים שקשורים, כדברי השר סמוטריץ', להגברת הביטחון ביו"ש. אלה תקציבים שמונעים את הגברת ביטחון חיילי צה"ל בעזה, כאשר הצבא התקשה למצוא במשך ימים רבים מימון להחלפת שכפ"צים בני 40 שנה ולהגנת החיילים במעילי גשם מסערות מזג האוויר החורפי.
וזה עצוב, מדאיג ומחזק את הדרישה ששר האוצר יתעשת ולקראת הכנת התקציב הענק, כ-600 מיליארד שקל, לשנת 2024 – ידאג שכל כולו יהיה תקציב לעת מלחמה. להגברת הזהות היהודית בימים הקשים האלה דאגו כבר בחמאס.
